בכיר ירדני: "חוסר יציבות באל-אקצא פוגע במעמד המלך עבדאללה"

פיגועי דקירה ודריסה, יידויי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה חזרו להיות חלק משגרת החיים הקשה בירושלים בשנה האחרונה. רק אתמול נדקרה חיילת בקצה הדרומי של העיר סמוך לקבר רחל, ואילו בשבוע שעבר נדקר שוטר מג"ב בסמוך לשער שכם. המתיחות הביטחונית בעיר מורגשת היטב עוד מהקיץ שעבר, וכעת, עם תחילת חודש הרמדאן, המצב רגיש עוד יותר.

על רקע המציאות הזו, מתפרסם הבוקר (שלישי) דוח מדאיג של "קבוצת המשבר הבינלאומית", אחד ממכוני המחקר החשובים בעולם, המזהיר מפני סכנת התלקחות סביב הר הבית. הדוח מבוסס על עבודת שטח וראיונות עם פקידים בכירים, אנשי דת ופעילים בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית, העוסקים בהר הבית. בשורה התחתונה, הדוח מזהיר כי בסתיו הקרוב, עת ימלאו 15 שנה לאינתיפאדת אל-אקצא שהחלה בזמנו בהר הבית, קיימת סכנה אמתית להתפרצות אלימה חדשה סביב ההר.

"קבוצת המשבר הבינלאומית" הינה מכון עצמאי וא-פוליטי החוקר מוקדי סכסוך ברחבי העולם ומחזיק משרדים ב-31 מדינות שונות. הדוח שחיברה הקבוצה בנושא הר הבית מזהיר כי שילוב של שלוש מגמות – התגברות הפעילות הפוליטית בישראל בנושא הר הבית, הפצת הסתה ומידע שגוי בתקשורת הערבית על המצב בהר הבית, והיעדר תיאום שוטף בין ישראל, הרשות הפלסטינית וירדן בנושא ההר – עשויות להוביל להסלמה ביטחונית של ממש בירושלים. את ההסלמה עשוי להדליק אירוע נקודתי, כגון התבטאות "בעייתית" של חבר כנסת ישראלי או של איש דת ירדני, אולם הדוח סוקר את גורמי הרקע שיוצרים מתיחות סביב ההר מזה תקופה ארוכה.

הדוח מתייחס בהרחבה לקשיים בתיאום השוטף סביב הר הבית בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. על פי הסכם השלום הישראלי-ירדני משנת 1994, ישראל מכירה בקשר המיוחד ובתפקיד המיוחד שיש לירדן בהר הבית, ולכאורה שתי המדינות אמורות לפעול בתיאום בנושא. אולם בפועל, בכירים ירדנים, כולל בארמון המלוכה, אמרו לחוקרי הקבוצה כי לפני פרץ האלימות הקשה שטלטל את ירושלים בסתיו האחרון (בין אוקטובר לדצמבר 2014), התיאום בין הצדדים בנושא היה בעייתי ביותר, מה שתרם לא מעט להידרדרות הביטחונית.

פרץ האלימות בסתיו האחרון נתפס בישראל כמעט כהמשכו של מבצע "צוק איתן", אולם מנקודת המבט הירדנית, האירועים בירושלים היו חמורים בפני עצמם, ללא קשר למה שהתרחש בעזה. בכירים ירדנים אמרו למחברי הדוח כי זה לא מקרי שהשגריר הירדני בישראל נשאר בארץ כל תקופת הלחימה בעזה, אולם הוחזר לירדן דווקא במחאה על מדיניות ישראל בהר הבית, בדגש על החלטה שהתקבלה באוקטובר שעבר בעקבות המתיחות הביטחונית, לאסור כניסת מתפללים מוסלמים להר הבית.

"זה נושא רגיש ביותר מבחינתנו. צריך לשים לב לכך שהחזרנו את השגריר לעמאן על רקע הנושא הזה ולא על רקע המלחמה בעזה", אמר אחד הבכירים הירדנים. לירדנים מפריעים שני תהליכים שתפסו תאוצה בעת האחרונה: התבטאויות של גורמים פוליטיים בכירים בישראל – בדגש על שרים וחברי כנסת, כמו למשל מירי רגב ואורי אריאל – בנושא הר הבית, ומה שהם מגדירים כגרירת רגליים ישראלית בטיפול בבקשות ירדניות הקשורות להר. ההתבטאויות הפוליטיות תרמו תרומה משמעותית למשבר של סתיו 2014, כאשר שרים וחברי כנסת מהליכוד והבית היהודי קראו לאפשר תפילת יהודים בהר, בניגוד לסטטוס-קוו הנשמר מזה שנים ארוכות בין ישראל וירדן בנושא הר הבית.

בכיר בארמון המלוכה בעמאן הסביר למחברי הדוח עד כמה חמורה בעיני הירדנים ההתנהלות הזו מצד פוליטיקאים במפלגות השלטון בישראל: "חוסר יציבות באל-אקצא פוגע באינטרס הביטחוני הפנימי שלנו ובמעמדו של המלך עבדאללה. הצלחנו לעבור את האביב הערבי כמעט בלי הפגנות של יותר מ-800 משתתפים, אבל הסלמה באל-אקצא יכולה בקלות להוציא 80 אלף איש לרחובות אצלנו".

רק לאחר שהירדנים העבירו מסרים תקיפים ביותר לישראל, ראש הממשלה נתניהו התערב בצורה נחרצת ושם קץ להתבטאויות הנפיצות, חלקן של חברי מפלגתו. נתניהו נפגש בעמאן בנובמבר שעבר עם המלך הירדני עבדאללה ועם שר החוץ האמריקני ג'ון קרי. במהלך הפגישה הועלה על קו הטלפון גם נשיא מצרים א-סיסי. בכיר ירדני אמר למחברי הדוח כי הירדנים מרוצים מההתנהלות של נתניהו מאז אותה פגישה ושמים לב לכך שהפעילות הפוליטית בישראל בנושא הר הבית נרגעה, ולכך שגודל הקבוצות היהודיות המורשות להיכנס לשטח ההר, צומצם לכחמישה בני אדם בכל פעם. עם זאת, קיימת דאגה בצד הירדני לגבי מה שצפוי לקרות בחודשים הקרובים עם הרכב הממשלה הנוכחי.

במקביל, הירדנים מתלוננים על בעיות נקודתיות יותר בתיאום עם ישראל, בדגש על בקשות שלהם הנוגעות לניהול השוטף של הר הבית, ואשר נתקלות בגרירת רגליים ועיכובים מצד ישראל. עופר זלצברג, אנליסט של "קבוצת המשבר הבינלאומית" בירושלים, סיפר לוואלה!NEWS כי אנשי הווקף המופקדים על הר הבית מטעם ירדן, הגישו כמה פעמים בקשות לצד הישראלי להקים תחנת כיבוי אש שתהיה באחריות הווקף באזור המתחם, אך לא נענו. "הם אומרים – מה קורה אם מחר פורצת פה שריפה? מכניסים כוחות כיבוי אש של ישראל? במשך הרבה זמן היה ויכוח על גנרטורים, ועדיין יש ויכוחים על הנושא של הקמת תאי שירותים חדשים. אלה דברים קטנים, אבל הם יוצרים תחושה של פגיעה בתיאום בין הצדדים, ומעוררים פרשנויות שגויות על הכוונות של ישראל".

אלא שהקשיים במערכת היחסים הישראלית-ירדנית, והפיכתו של הר הבית לנושא מועדף על פוליטיקאים בימין הישראלי, הם רק חלק מגורמי הסיכון שהדוח מצביע עליהם. בעיה קשה לא פחות היא פרשנות שגויה, ולעיתים אף שקרית, של התנהלות ישראל מצד כלי תקשורת ואישי ציבור ערביים. דוגמא אחת לכך היא דברים שאמר שר החוץ הירדני בינואר 2014 בוועידת המדינות המוסלמיות, על כך שישראל חופרת מתחת למסגד אל-אקצא. אמירות קשות יותר, ונכונות עוד פחות, אפשר לשמוע בשגרה מצד אנשי דת, פוליטיקאים ופעילים מוסלמים בנושא הר הבית בירושלים, בישראל, ברשות הפלסטינית ובירדן.

הדוח שפורסם הבוקר מצביע על כך שבמקביל לעלייה בפעילות הפוליטית-ציבורית בישראל לשינוי הסטטוס-קוו בהר הבית, ישנה עלייה בפעילות הפוליטית בנושא ברחוב הפלסטיני במזרח ירושלים. אחת הסכנות המידיות ביותר להתלקחות בהר, כפי שעולה מן הדוח, מקורה בהתארגנות המכונה "שבאב אל-אקצא", המאגדת צעירים ממזרח ירושלים שלקחו חלק בפרץ האלימות שהתרחש בסתיו האחרון, בין השאר באמצעות יידוי זיקוקין ואבנים על השוטרים באזור ההר.

הדוח מצביע על כך שלרשות הפלסטינית אין כל תפקיד כיום בכל הנוגע להר הבית, מצב המתקיים בפועל מאז אינתיפאדת אל-אקצא. אחת התוצאות של מצב זה היא אובדן השפעתה של ירדן על האוכלוסייה הפלסטינית הפעילה בהר, והפקרת הזירה לידי גורמים אחרים, כגון הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בראשות השייח ראאד סלאח. כאשר איש דת ירדני בכיר ביקר לאחרונה בהר, הוא גורש מהמקום בידי צעירים פלסטינים זועמים, אירוע שסוקר בהרחבה בתקשורת הפלסטינית והירדנית, אשר מדגיש את גודל הבעיה.

בפרק המסקנות של הדוח נכתב כי במציאות המדינית הנוכחית, אין כל סיכוי שישראל והרשות הפלסטינית יוכלו לשתף פעולה בנושא הר הבית, אולם ניתן להרגיע את המתיחות בהר ולהגביר את הלגיטימציה של ירדן בעיני האוכלוסייה הפלסטינית, אם יוקם גוף מקומי מזרח-ירושלמי שיהפוך לשותף בקבלת ההחלטות, לצד ישראל וירדן. גוף כזה, מדגישים מחברי הדוח, חייב להיות נטול כל הזדהות מפלגתית או פוליטית, מכיוון שגם ישראל וגם ירדן יסרבו לעבוד עם גוף שיכלול תנועות כגון חמאס והתנועה האיסלאמית.

במקביל, הדוח כולל המלצה ברורה גם לממשלת ישראל: להמשיך בקו התקיף שנתניהו החל לנקוט בו לאחר פגישתו עם המלך עבדאללה, ולהצהיר בצורה פומבית וברורה על כך שממשלתו מחויבת לשמירת הסטטוס-קוו בהר הבית ואינה מעוניינת לשנות אותו. זלצברג הוסיף כי נתניהו יידרש כנראה לעמוד במבחן בנושא הזה לקראת חגי תשרי, החלים בעוד כחודשיים וחצי, ובמהלכם צפויות לעלות מחדש התבטאויות של גורמים פוליטיים בנושא תפילת יהודים בהר הבית, כמו גם עלייה במספר הפעילים למען שינוי הסטטוס-קוו שיבקרו בהר. לדבריו, "כרגע יש מתיחות מסוימת בגלל הרמדאן, אבל מה שבאמת צריך להדאיג את כל הגורמים שרוצים לשמור על השקט, ובראשם ממשלות ישראל וירדן, זה מה שיקרה לקראת ספטמבר".

לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il