סיכול הפיגוע שממחיש: ישראל זקוקה לתיאום הביטחוני עם הרשות

המעצר של שלושת הצעירים הפלסטינים שתכננו פיגוע ראווה אמש ממחיש שוב וביתר שאת את חשיבותו של המשך התיאום הביטחוני בין הרשות הפלסטינית לבין ישראל. לא פעם אפשר לשמוע פוליטיקאים שונים טוענים כי "הם צריכים את זה יותר מאתנו", בהתייחסם לכך שהרשות שומרת על התיאום הביטחוני מתוך אינטרס ברור לשרוד את התחרות נגד חמאס. האמירה הזאת נכונה, אך רק חלקית. אמנם הרשות זקוקה לתיאום הביטחוני עם ישראל, אך יש להודות באמת: לא מעט ישראלים, כולל חיילים ומתנחלים, חבים את חייהם לכוחות הביטחון הפלסטינים.

לנוכח ההסתה שהשתוללה ברשות הפלסטינית בחודשים הראשונים של "אינתיפאדת היחידים", האמירה הזאת נשמעת כמעט הזויה. עם זאת, קשה להתווכח עם המספרים ועם הנתונים. גם בחצי השנה האחרונה הצליחו מנגנוני הביטחון של הרשות לסכל עשרות – ויש שיאמרו אפילו מאות – פיגועים נגד מטרות ישראליות ומנעו אבדות בנפש. גורם בכיר בשב"כ אף ציין היום את התיאום הביטחוני עם מנגנוני הרשות בהתייחסו לירידה במספר הפיגועים בישראל בתקופה האחרונה.

עוד על התיאום הביטחוני עם הרשות:
"תמות נפשי עם ישראלים": עצירת התיאום הביטחוני הופכת לתרחיש אפשרי
בניגוד להצהרות בכירים פלסטינים: התיאום הביטחוני עם ישראל לא נפסק
בצל המתיחות נערכה פגישת תיאום ביטחוני: "הפלסטינים יורידו פרופיל"

ואכן, הפיגוע שנמנע אמש עם מעצרה של החוליה הוא דוגמה מאלפת לכך. מדובר בשלושה צעירים, שהגיעו משלושה מקומות שונים בגדה וחברו זה לזה ברמאללה: באסל מחמוד אל-אערג', תושב הכפר וולאג'ה הסמוך לירושלים; מוחמד עבדאללה חרב, תושב ג'נין; והיית'ם סייאג', תושב חברון, שהתגורר זמנית במחנה הפליטים קלנדיה. השלושה כנראה קיבלו הוראות מפורשות כיצד לשמור על מידור ועל סודיות וניסו למלא פקודות אלה, אך לא בהצלחה רבה – הם ניסו להיפטר מתעודות הזהות שלהם, מהטלפונים הניידים וממחשב לפטופ שהיה ברשותם, אולם הם עשו זאת בצורה מרושלת ושלומיאלית למדי – עובד ניקיון ברמאללה גילה את כל חפציהם האישיים זרוקים באחד מרחובות העיר.

בכל זאת, למרות השלומיאליות, אפשר להבין שאם השלושה נפטרו מתעודות הזהות ומהטלפונים הניידים שלהם, הם היו חדורי מוטיבציה ונערכו לפיגוע התאבדות, או מה שנהוג היה לכנות בימי האינתיפאדה השנייה "פיגוע הקרבה" – שברור כי הסיכוי לשוב ממנו נמוך במיוחד. ניכר גם שאין זו "התארגנות ספונטנית" או מעשה שהוחלט עליו בן לילה, אלא תשתית מסודרת יותר, כזו שדאגה להפגיש את השלושה בנקודה מסוימת ולהעביר להם אמצעי לחימה.

כשהם נעצרו בשטח פתוח ליד הכפר מזרעת א-נובאני שמצפון לרמאללה, היו ברשותם רימוני יד ורובים, כמו גם אמצעים לשהייה ממושכת בשטח. החשד מופנה לעת עתה כלפי חמאס, שניסה בחצי השנה האחרונה להוציא לפועל עשרות פיגועים, כולל כאלה בתוך הקו הירוק. הארגון פרסם הבוקר הודעת גינוי למעצר, ודוברו בעזה סמי אבו זוהרי טען כי הידיעות על שיתוף הפעולה בין המנגנונים לבין ישראל סביב מעצר החוליה היא "התפתחות מסוכנת".

עם זאת, למרות הביקורת הציבורית הפלסטינית וזו מכיוון האופוזיציה האסלאמיסטית, התיאום הביטחוני נשמר לעת עתה, ואפילו יותר מתמיד. גם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן אינו מנסה להסתיר את התיאום הזה, ומצהיר בכל הזדמנות שבכוונתו לשמור עליו – לעת עתה לפחות.

ומה בדבר התגובות בישראל? כדאי לדמיין לרגע מה היה קורה לו אמש היה השב"כ מפרסם הודעה שלפיה "בסיומה של פעילות מודיעין אינטנסיבית" הצליחו אנשיו, יחד עם כוח מובחר של צה"ל, ללכוד שלושה מחבלים חמושים שהיו בדרכם לפיגוע קשה. מן הסתם, כל מהדורות הבוקר והכותרות הראשיות של העיתונים היו עוסקות בכך, ובהרחבה. היינו שומעים תיאורים אין-ספור על גבורתם של החיילים, שידעו כי הם עומדים לעצור מחבלים מסוכנים וחמושים. הפוליטיקאים היו מספרים לנו שהמעצר ממחיש את הנחיצות של המשך פעילות צה"ל בערים הפלסטיניות.

ואולם, משום שמדובר בסיכול פיגוע בידי הרשות הפלסטינית ומנגנוניה, רובה המוחלט של התקשורת הישראלית, בוודאי בעיתונות המודפסת, בחרה להתעלם מהאירוע. יש לציין טובה שלפחות אחת מסוכנויות הידיעות של המתנחלים דיווחה על מעצרה של החוליה. הבעיה היא שהשמיטה פרט קטן – שמנגנוני הביטחון של הרשות הם שעצרו את השלושה.