וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אישה ראשונה בתפקיד? נפתח המרוץ למעמד הדיפלומט מספר 1 בעולם

10.4.2016 / 9:30

בדצמבר יסיים מזכ"ל האו"ם באן קי מון את כהונתו השנייה, וחרושת השמועות על יורשו כבר בעיצומה. ארבע נשים כבר הכריזו על מועמדותן, ואפילו שמה של אנגלה מרקל הוזכר. ואיך ישראל מעורבת בתהליך?

צילום: רויטרס, עריכה: אביב אירגז

(באן, בינואר: "הפיגועים הם תגובה טבעית לטרור")

תשומת הלב הבינלאומית מתמקדת בחודשים האחרונים במרוץ לנשיאות ארצות הברית, ובעוד תשעה ימים יתקיימו הבחירות המקדימות הקריטיות במדינת ניו יורק. אלא שבמקביל לקמפיין המרתק הזה, יצא לדרך בימים האחרונים מאבק פוליטי בינלאומי מעניין לא פחות, שיוכרע גם הוא בניו יורק, אבל לא באלפי קלפיות, אלא בתוך בניין אחד בלבד – מטה האו"ם.

מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, יסיים בדצמבר הקרוב שתי כהונות בתפקיד, והמרוץ להחלפתו כבר התחיל. שמונה דיפלומטים בכירים מרחבי העולם כבר הכריזו באופן רשמי על מועמדותם, ובחרושת השמועות עלו גם שמות של כמה מנהיגים בינלאומיים בולטים, החל בקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ועד לפרסום תמוה במיוחד בעיתון היוצא לאור בכוויית, ולפיו נשיא ארצות הברית ברק אובמה מתכונן להתמודד על התפקיד, ואילו ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה לחבל במועמדות שלו. עם זאת, עד כה לא נראה שיש לסיפור הזה בסיס.

אמנם תפקיד המזכיר הכללי של האו"ם אינו משתווה לזה של ראשי המדינות החשובות בעולם, שכן הכוח של האו"ם כיום מוגבל מאוד, אבל הוא מביא עמו שילוב של יוקרה והשפעה בזירה הדיפלומטית. לפחות "על הנייר", המזכ"ל הוא אחת הדמויות הדיפלומטיות החשובות בעולם, לצד שרי החוץ של מעצמות כגון ארצות הברית, רוסיה וסין. היכולת שלו להשפיע על מלחמות והתפתחויות אסטרטגיות במקומות כמו סוריה כמעט בלתי-קיימת, אבל עבור מדינה קטנה כמו ישראל, שזוכה לתשומת לב לא פרופורציונאלית לגודלה בזירה הבינלאומית, בהחלט יש חשיבות לזהותו של המזכ"ל הבא.

לקראה נוספת בוואלה! NEWS:
שלושת הפלסטינים הנעדרים נלכדו בדרכם לבצע פיגוע ראווה בישראל
ועצו של יעלון: "שר מהליכוד שבטוח שהוא ביטחוניסט מעוות את דבריו"
העלאת בני הפלשמורה מפלגת את העדה האתיופית

מזכ"ל האו"ם באן קי מון. GettyImages
אחד הדיפלומטים החשובים בעולם. מזכ"ל האו"ם באן קי מון/GettyImages

עם באן קי מון היו לישראל יחסים מורכבים. מצד אחד, היו למזכ"ל לא מעט התבטאויות והצהרות שהתקבלו בשביעות רצון בירושלים – בעיקר גינויים להתנהלות של חמאס, של חיזבאללה ושל ארגוני טרור אחרים. זכור לטובה גם ביקור שקיים בעוטף עזה לאחר מבצע "צוק איתן", ובמהלכו הביע הזדהות עם התושבים באזור וגינה בתקיפות את חפירת המנהרות של חמאס. באן קי מון גם הודה בפומבי שאכן קיימת באו"ם אפליה נגד ישראל.

מצד שני, בישראל התרעמו פעמים רבות על אמירותיו של המזכ"ל בנושא הכיבוש, ההתנחלויות והטרור הפלסטיני. השערורייה האחרונה פרצה אחרי שהוא אמר כי ההתקוממות הפלסטינית הנוכחית היא "תגובה טבעית לכיבוש". באן גם מתח ביקורת חריפה על פעילותו של צה"ל ב"צוק איתן" והאשים את ישראל בפגיעה מוגזמת בילדים ברצועת עזה, באופן המעלה חשש להפרת החוק הבינלאומי מצד ישראל.

הישגים לפלסטינים וגינויים לישראל

הנושא הישראלי-פלסטיני צפוי להישאר במוקד סדר היום של האו"ם גם בכהונת המזכ"ל הבא. סיבה אחת לכך היא שהאו"ם באופן כללי עוסק בישראל בצורה שקשה שלא לראות כאובססיבית ומוטה, כאשר בוועדות ובגופים רבים של הארגון ישראל סופגת יותר גינויים מכל מדינה אחרת, ולפעמים היא אף המדינה היחידה שאותה טורחים לציין לרעה. הסיבה השנייה היא שעל רקע הקיפאון המדיני המתמשך, הפלסטינים החליטו להפוך את האו"ם לזירת הפעילות המדינית-דיפלומטית המרכזית שלהם, ובשנים האחרונות הם אכן הגיעו לכמה הישגים – הכרת העצרת הכללית של האו"ם בפלסטין כמדינה, הנפת דגל פלסטין מחוץ למטה האו"ם ודיונים נגד ההתנחלויות במועצת הביטחון של האו"ם.

יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן נואם בעצרת הכללית של האו"ם, 30 בספטמבר 2015. רויטרס
זירת הפעילות הדיפלומטית. אבו מאזן נואם באו"ם, ספטמבר 2015/רויטרס

לישראל תפקיד מוגבל מאוד בהליך בחירתו של מזכ"ל האו"ם. הליך הבחירה עובד כך שבשלב הראשון, מועצת הביטחון של האו"ם מקיימת דיון בדלתיים סגורות על המועמדים השונים. במועצת הביטחון יש חמש חברות קבועות - ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה – שיש להן זכות וטו על כל הצבעה, כולל על זהות המזכ"ל. נוסף על כך, יש עשר חברות מתחלפות שאין להן זכות וטו.

בסופו של הדיון במועצה אמור להיבחר מועמד אחד הזוכה לרוב, ואינו נתקל בווטו של אף אחת מחמש המעצמות. בשלב הזה אותו מועמד עולה להצבעה בעצרת הכללית של האו"ם, ששם לכל מדינה זכות הצבעה. בהיסטוריה של האו"ם עד כה, לא היה מקרה שבו המועמד שנבחר במועצת הביטחון נפסל בהצבעה בעצרת הכללית. הדבר לא צפוי לקרות גם הפעם.

בשנים האחרונות גברה הביקורת הבינלאומית על תהליך הבחירה החשאי, ובאו"ם מנסים כעת לשפר במעט את הדימוי של תהליך הבחירה. בין השאר, הוחלט כי המועמדים השונים יעמדו למעין "שימוע ציבורי" פתוח בפני מועצת הביטחון, שבמהלכו יוכלו להציג את התאמתם לתפקיד ולענות על שאלות בנושאים החשובים שעומדים על סדר היום הבינלאומי.

מועצת הביטחון של האו"ם מצביעה על הסכם הגרעין עם איראן, 20 ביולי 2015. רויטרס
מועצת הביטחון של האו"ם מצביעה על הסכם הגרעין עם איראן, יולי 2015/רויטרס

התפקיד של ישראל בתוך תהליך הבחירה מוגבל מבחינה פורמלית להצבעה שאינה חשובה במיוחד בעצרת הכללית, אבל מאחורי הקלעים כמה מהמועמדים כבר ביקשו להיפגש עם שגריר ישראל באו"ם, דני דנון. הסיבה לכך היא שישראל נתפסת כמי שעשויה להיות לה השפעה על אופן ההצבעה של ארצות הברית, בעלת זכות הווטו. דנון מסר השבוע בתשובה לפניית וואלה! NEWS בנושא הזה כי "האינטרס של מדינת ישראל הוא לתמוך במועמד שיפסיק את היחס האובססיבי כלפיה במוסדות האו"ם. כרגע ההליך נמצא בעיצומו. ניפגש עם המועמדים, נשמע את עמדותיהם ונקבל החלטות בהמשך".

"יש אישה שתתמודד ותתאים"

בתפקיד מזכ"ל האו"ם כיהנו עד כה שבעה אנשים מארבע יבשות שונות, כולם גברים. השנה גוברים הסיכויים שלראשונה תיבחר לתפקיד אישה, ויש מי שמתגייסים לפעילות בנושא, כולל שרת החוץ לשעבר ח"כ ציפי לבני. לבני פרסמה לפני שלושה חודשים מאמר ב"ניוזוויק" האמריקני, ובו קראה למדינות העולם לעשות היסטוריה השנה על ידי מינוי אישה לתפקיד הבכיר ביותר באו"ם.

לבני כתבה: "אין בכוונתי להמליץ על מועמדת ספציפית, אבל אני בטוחה שיש אישה שתתמודד ותתאים לתפקיד. מה שבטוח הוא שביום שבו אישה תהפוך למזכ"ל האו"ם, נשים מכל רחבי העולם, בייחוד כאלה המתגוררות במדינות שבהן הן סובלות מדיכוי ואפליה, ידעו שיש תקווה. הן ידעו שגורלן אינו כתוב בסלע, ושיש להן סיכוי להגשים את חלומותיהן, להרגיש שוות ולהיות שוות. וכל זה יכול לקרות עוד לפני שהמזכ"לית החדשה תעשה אפילו דבר אחד". בעת כהונתה של לבני כשרת חוץ, היא מינתה את פרופ' גבריאלה שלו לשגרירת ישראל באו"ם – האישה היחידה שכיהנה עד כה בתפקיד זה.

מבין שמונת המועמדים שהכריזו עד כה על התמודדות יש ארבע נשים. האחרונה שהצטרפה לרשימה היא הלן קלארק, לשעבר ראש ממשלת ניו זילנד, העומדת בשנים האחרונות בראש תכנית הפיתוח הבינלאומית של האו"ם. קלארק הייתה האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה. בתקופת כהונתה חלה הידרדרות ביחסי ישראל וניו זילנד בעקבות "פרשת הדרכונים", שבמסגרתה נעצרו במדינה שני ישראלים שנחשדו כסוכני מוסד, ופעלו ללא ידיעת הרשויות המקומיות.

אובמה, טורנינג-שמידט ראשת ממשלת דנמרק וקמרון ראש ממשלת בריטניה, עושים סלפי בטקס האשכבה לנלסון מנדלה. GettyImages
ככה היא זכורה בעולם. ראשת ממשלת דנמרק לשעבר בסלפי עם אובמה/GettyImages

לצדה מתמודדות גם שרת החוץ של מולדובה, נטליה גרמן; שרת החוץ לשעבר של בולגריה, אירינה בוקובה; ושרת החוץ לשעבר של קרואטיה, וסנה פוסיץ', שנחשבה בזמנו לביקורתית יחסית כלפי ישראל. בקלחת השמועות עלה גם שמה של ראשת ממשלת דנמרק לשעבר הלה תורנינג-שמידט, שהנהיגה את המדינה עד לשנה שעברה. מחוץ לדנמרק, למרבה הצער, היא זכורה בעיקר בעקבות פרסומי הרכילות על כך שמישל אובמה, רעייתו של הנשיא האמריקני, התרגזה על כך שאובמה ותורנינג-שמידט צילמו "סלפי" משותף במהלך הלווייתו של נלסון מנדלה.

תהליך בחירת המזכ"ל – או אולי דווקא מזכ"לית – צפוי להסתיים בקיץ הקרוב, והחילופים עם באן קי מון יתרחשו בתחילת 2017, בסמוך לתאריך שבו ייכנס לתפקידו הנשיא הבא של ארצות הברית – ואולי גם שם זו תהיה נשיאה. את ישראל התהליך הזה מעניין, אבל הוא עוד רחוק. בטווח המידי חשוב לישראל הרבה יותר לדעת מה יקרה במועצת הביטחון של האו"ם בעוד כשבועיים, אם אכן תתקיים הצבעה על היוזמה הפלסטינית החדשה נגד ההתנחלויות, שעליה דווח ביום חמישי השבוע בוואלה NEWS.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully