ראשת הרשות למאבק בשחיתות (DNA) ברומניה, לאורה קודרוטה קובשי, התייחסה אמש (שישי) לראשונה בהרחבה לפרשת הריגול במדינה שבה מעורבים שני אזרחים ישראלים. בריאיון לערוץ הטלוויזיה הרומני "PRO TV", שישודר במלואו מחר, סיפרה קובשי כי הפרשה התגלתה בחודש שעבר, בעקבות הטרדות חוזרות של קרוביה.
קובשי, שסירבה עד כה למסור פרטים על הפרשה, סיפרה כי החשודים הטרידו את קרוביה בטלפון. "הם התקשרו בעקשנות במשך יום וחצי למשפחה שלי ולחברים הקרובים ביותר שלי, ניסו לברר עליי פרטים אישיים ואת כתובת הדואר האלקטרוני שלי", אמרה. "הניסיונות לא הצליחו כי אף אחד מקרוביי לא הסכים לנהל איתם שיחה".
לקריאה נוספת:
פרשת הריגול ברומניה: "הנשיא לשעבר היה יעד למעקב על ידי הישראלים"
הלוחמת האמיצה בשחיתות שעומדת במרכז פרשת הריגול ברומניה
רומניה: הישראלים החשודים בריגול אחר בכירה נעצרו ל-30 ימים
לדברי קובשי, למרות הניסיונות הרבים מצד עובדי חברת "בלאק קיוב", חשבון הדואר האלקטרוני שלה לא נפרץ. היא הוסיפה כי הפרשה נראית לה כאחד מהניסיונות הרבים החוזרים על עצמם במדינה להפחיד ולנסות להשפיע על תובעים. "אני לא יודעת איזה מידע הם גילו וגם לא אכפת לי. כנראה שאלו אנשים שמוטרדים מהחקירות שאנחנו מנהלים. מוטרדים מכך שראש ה-DNA עושה את העבודה שלה".
קרוביה של קובשי התלוננו במשטרה כי אלמונים מטרידים אותם. זמן קצר לאחר מכן נעצרו שני הישראלים רון ויינר ודוד גקלוביץ', המחזיק גם באזרחות בלגית, בבית מלון בבירה בוקרשט. הרשויות ברומניה חושדות כי השניים, סוכני מוסד לשעבר, פעלו מהחדר במלון שבו שהו. אחד מהם כבר הודה בחקירתו שפרץ לחשבונות הדואר האלקטרוני של כמה מקרוביה של קובשי וכי העתיק מהם מידע. הוא הוסיף כי הפעילות התמקדה בחיפוש מידע עליה.
על פי החשד, עובדי החברה עקבו בשנה וחצי האחרונות אחרי 20 בכירים נוספים ברומניה המקורבים לממשל, ואספו עליהם מידע רגיש. ככל הנראה, אחד הבכירים הוא הנשיא לשעבר טראיאן בססקו. בריאיון לערוץ "Romania TV" שלשום אמר בססקו כי הוא היה יעד לתקיפת סייבר לפני כחודשיים. הוא סיפר כי אלפי מסמכים שהחזיק על המחשב הושמדו וייתכן שחלק נגנבו.
חברת "בלאק קיוב" מסרה בתגובה לפרשה כי עובדי החברה נשכרו כדי לאסוף ראיות בשל חשד ל"שחיתות חמורה בממשלת רומניה ובסוכנויותיה", וכי עובדי החברה נעצרו "לאחר שהגיעו לכמה תגליות משמעותיות". החברה לא ציינה מי שכר את שירותיה. הרשויות ברומניה אישרו כי ישנן ראיות המצביעות על כך שהחברה לא פעלה על דעת עצמה במדינה, אך עדיין לא ברור אם שירותיה נשכרו על ידי אדם או גורם בתוך המדינה או על ידי גורם זר.