הנאשם במתן שוחד לבן אליעזר: "הכסף היה לדירה שתתאים למצבו הבריאותי"

(דיון בעניינו של בן אליעזר נערך ללא נוכחותו בשל מצבו, פברואר)

איש העסקים רוי מוצפי, המואשם כי נתן שוחד לבנימין בן אליעזר, טוען כי אמנם העביר לו חצי מיליון שקלים – אך הדבר היה עבור "דירה שתהלום את מצבו הבריאותי". טענותיו של מוצפי מובאות במענה שהגיש היום (חמישי) לכתב האישום שהוגש נגדו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ולפיו הוא נתן לבן אליעזר את הכסף כדי שהאחרון ישפיע על קונסול מצרים, כך שעובדי החברה שבבעלות מוצפי יוכלו לקבל אשרות עבודה במדינה. בעקבות הפניות לכאורה, חידש הקונסול את מתן האשרות לעובדי החברה מידית. כמו כן, נטען כי מוצפי העביר גם 260 אלף שקל לבן אליעזר לרכישת מגרש רעייתו ובנו של בן אליעזר בנס ציונה.

מוצפי, שמואשם במתן שוחד ובאיסור הלבנת הון, לא מכחיש את העברת חצי המיליון, אך מסביר במענה כי בן אליעזר ביקש ממנו את ההלוואה בשל "מצוקתו הכלכלית ורצונו לעבור לדירה אשר תהלום את מצבו הבריאותי ותתן מענה למצב הבריאותי הראוי עבורו". הדירה עליה מדובר היא פנטהאוז יוקרתי ליד הים ביפו, שעלותו מוערכת בתשעה מיליון שקלים. עוד סיפר כי לשניים היה "קשר קרוב ואינטימי, ממש כשל אב ובנו, אשר נפרש על פני למעלה מ-30 שנים שבהן השניים מלווים זה את זה בכל צעד ושעל ללא קשר להתנהלותם העסקית. מערכת היחסים ארוכת השנים ביניהם מבוססת על קרבה אמיתית וחברות הראויה להערצה".

עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
בן אליעזר מבקש לדחות את התגובה לבית המשפט בגלל מצבו הרפואי
השר לשעבר בן אליעזר פונה לבית חולים בהכרה; מצבו יציב
"כופרים באשמה": נפתח הדיון בפרשת בן אליעזר - בהיעדרו

מוצפי מציג את עצמו כאיש עסקים אשר רוב עבודתו מחוץ לגבולה של ישראל, כך שלטענתו, מעולם לא היה לו צורך כי בן אליעזר ייטיב עמו או ידאג לו מתוקף תפקידו. אותה הלוואה, לדבריו, ניתנה בתקופה שבה היה בן אליעזר במצב רפואי כה קשה עד כי ספק רב היה אם ישוב לחיים ו"חזרתו לעשייה הפוליטית נדמתה כחלום רחוק". עוד טוען מוצפי כי הוא התחנן בפני בן אליעזר שיפרוש מן החיים הפוליטיים ויימנע מריצה לנשיאות, שכן "דאג רק לבריאותו ולא לדבר מעבר לכך".

לדברי מוצפי, השניים נפגשו בניו יורק בשנות ה-80' במקרה, כאשר בן אליעזר הגיע לחנותו. לפי המענה לכתב האישום, הוא כלל לא ידע כי בן אליעזר מצוי בעשייה הפוליטית אלא חשב שהוא איש צבא שברח מעיראק ולכן התחבר עמו על רקע עברם המשותף בכל הקשור לעלייה מעיראק. מוצפי כופר בטענת כתב האישום כי מערכת היחסים ביניהם הושתתה על אינטרסים.

פעילותה של החברה התחילה בשנת 2006, לאחר חתימת "הסכם קוויז" בין מצרים ארצות הברית וישראל. מדובר בהסכם לייצור משותף באזורי תעשייה במצרים, בתרומה ישראלית למוצרים. הייצוא פטור ממכס ומכסות לארצות, ומתאפשר במסגרת מטריית הסכם הסחר החופשי הקיים בין ארצות הברית לישראל. במענה לכתב האישום הוא מודה שאכן אותו מפעל ישראלי בבעלותו נתקל מתחילת הדרך בסירובים חוזרים ונשנים לאשרות שהייה במצרים.

מוצפי מסביר במענה כי הקשרים המסחריים עם מצרים הם אינטרס לאומי מובהק, וכי שרים רבים ניסו לשמר מסחר תקין ובמועדים הרלוונטיים בכירים במשרד האוצר אף פנו אל מנהלי החברה וביקשו שינסו להסדיר את האשרות. מוצפי טוען כי בן אליעזר הפנה אותו לאיש הקשר עבד אלחלים עודא, כדי שידבר עם הקונסול לגבי האשרות, ומאותו רגע התקשורת בינו לבין עודא היתה ישירה וללא מעורבותו של בן אליעזר. מסוף 2007, לדבריו, פנה מוצפי ישירות לקונסול המצרי סאמח נביל סעיד וביקש ממנו שימצא פתרון קבוע לבעיה או שיפנה לשגריר האמריקאי בגלל הקוויז. אז, טען, הקונסול נתן לו את מספר הטלפון הנייד שלו וכן את האימייל הפרטי שלו ומאותו רגע הדבר סודר על ידו.

טענתו של איש העסקים היא כי אין כל קשר בין הכסף שהעביר לבן אליעזר, לבין ההפניה הנקודתית לעזרה בהסדרת בוויזות. מוצפי מסביר כי העובדה שלא נחתם חוזה ולא סוכמו תנאי ההחזרה, נעוצה רק במערכת היחסים הקרובה והאינטימית בין השניים.