פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התכסיס של צמח הטבק כדי למצוא לו זיווג ולהבטיח את המשך קיומו

      צמח "טבק השיח", שהצוף שלו מכיל ניקוטין הגורם לטעם מר, מושך את המאביקים בעזרת תעלול מיוחד – החומרים שבו גורמים להם לשכוח את חסרונותיו. גם ההבדלים בטעם הצוף בין פרחיו השונים מעודדים לטעום מהם ולחפש פרח בעל צוף מתוק

      צמח טבק השיח (GettyImages)
      טעמו וריחו אינם נעימים. טבק השיח (צילום: GettyImages)

      צמח "טבק השיח", בן סוגם של צמחי הטבק המשמשים לייצור סיגריות, אינו נמנה עם הצמחים האטרקטיביים - לא רק שהריח שהוא מפיץ אינו משובב נפש, גם הצוף שהוא מפיק הוא מר. למרות זאת, נתוני הפתיחה שלו לא הפכו אותו לדחוי. מחקר חדש מגלה מה התכסיס שנקט הצמח כדי שמאביקים ישובו לבקר את פרחיו ולהבטיח את המשך קיומו. לפי הממצאים, טבק השיח גורם למאביקיו לשכוח את טעמו המר של הצוף ולכן הם חוזרים אליו.

      הישרדותם של חלק מהצמחים תלויה ביכולת שלהם למשוך מאביקים המגיעים, בין היתר, לצוף המתוק של הפרחים. במקביל לצורך למשוך מאביקים, חלק מהצמחים זקוקים גם למנגנון הגנה מפני בעלי חיים הרועים באזור שבו הם גדלים, אשר אצל חלקם בא לידי ביטוי בהימצאות חומר רעיל ומר בעלים, כמו ניקוטין או קפאין.

      מנגנון זה יוצר קונפליקט בין הצרכים של הצמח, שכן אותו חומר שמגן על העלה מגיע גם לצוף ומקנה לו טעם מר. בעיה כזאת קיימת אצל טבק השיח, שעליו מגן לא רק ניקוטין, אלא גם אנבסין, הנחשב לרעיל ולמר אף יותר, ושני החומרים נמצאים גם בצוף שבפרחיו.

      לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
      החלה בדיקה בפרשת דרעי החדשה: "אענה לכל שאדרש"
      מחדל האבטחה בטיסה לקהיר: "היום אפשר לחטוף מטוס רק עם מילים"
      ארה"ב ובעלות בריתה באירופה לבאן קי מון: איראן הפרה את הסכם הגרעין

      למרבה הפלא, השיח, שגדל במרחבים פתוחים ברוב חלקי הארץ, מושך אליו בעקביות מאביקה קטנה ויפה – את הצופית, שכינויה הוא יונק הדבש. התנהגות משונה זו של הציפור עוררה את הסקרנות במעבדתו של ד"ר שי מרקמן מהחוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה במכללת אורנים, והוא החליט לערוך מחקר בנושא.

      מרקמן מצא כי הגורמים לטעמו המר של הצוף, ניקוטין ואנבסין, הם לא רק בעיה עבור הצמח, אלא כנראה גם הפתרון. "לכאורה יש כאן ניגוד עניינים של הצמח – שני החומרים מקנים לצוף טעם מר, שעשוי לדחות מאביקים במקום למשוך אותם. ואולם, בפועל הצופית – שהיא המאביקה העיקרית של טבק השיח בארץ – לא מפסיקה לבקר אותו, משום שהחומרים האלה משבשים את תהליכי הלמידה שלה, כנראה דרך פגיעה בזיכרונה", אמר ד"ר מרקמן.

      צמח טבק השיח (GettyImages)
      מאביקה קטנה ויפה. הצופית וטבק השיח (צילום: GettyImages)

      במחקר ביקשו החוקרים לבדוק אם לחומרים המצויים בצוף יש השפעה כלשהי על התנהגותה של הצופית. בחלקו הראשון של הם הכינו פרחים צהובים מלאכותיים ומילאו את חלקם בתמיסת מי סוכר, ואת החלק הנותר מילאו במים. על מנת שהצופיות יוכלו לזהות מרחוק את הפרחים המתגמלים, אלה עם תמיסת הסוכר, צבעו אותם החוקרים בגוון צהוב - שהוא גם הצבע של פרחי טבק השיח, השונה מהגוון הצהוב של הפרחים שאינם מתגמלים.

      משלמדו הצופיות לזהות בפרחים מאיזה צבע נמצא הצוף, ברמת דיוק של 80%, השקו אותן החוקרים במי סוכר בשילוב אנבסין וניקוטין, ואחרי שעה החזירו את הצופיות לפרחים המלאכותיים. בשלב זה הכילו כל הפרחים רק מים, ללא מי סוכר, וההנחה הייתה שאם לא נפגע שום דבר בתהליך הלמידה שלהן, הן ידגמו יותר פרחים בעלי הצבע המתגמל – לפחות עד שילמדו מחדש שהמצב השתנה.

      צמח טבק השיח (GettyImages)
      הישרדותו תלויה ביכולת למשוך מאביקים. טבק השיח (צילום: GettyImages)

      מהממצאים התברר כי הצופיות ניגשו לפרחים בעלי הגוון המתגמל בתדירות נמוכה יותר ובתדירות גבוהה יותר לפרחים בעלי הגוון הלא מתגמל - זאת בהשוואה לגישתם לפרחים הללו לפני שתיית הניקוטין והאנבסין. כלומר: הצלחתן בחיפוש מזון ירדה, ונדמה שגם דפוסי הלמידה שלהן נפגעו. לדברי החוקרים, אף שצריכת ניקוטין בריכוז נמוך לתקופה קצרה ידועה כמסייעת לריכוז, ממצאי המחקר מראים כי כאשר משלבים אותו עם אנבסין – התוצאה הפוכה.

      עם זאת, בכך לא הסתיימו הדרכים שבהן טבק השיח גורם לצופיות לשוב אליו. על פי הערכת החוקרים, לתערובת הניקוטין והאנבסין לוקח כחצי שעה להשפיע על הצופית. כלומר, בחצי השעה הראשונה הציפורים יכולות ללמוד שמדובר בצוף מר ולהתרחק ממנו, מה שיגרום לכך שהן לא יצרכו מספיק תערובת כדי שזיכרונן ייפגם. על פי השערתם, הפתרון נמצא באשכולות הפרחים של הצמח ובסקרנותה של הצופית.

      "הצופית היא סקרנית מטבעה, והיא דוגמת מספר רב של פרחים בסביבה. טבק השיח מייצר כמות שונה של תערובת האנבסין והניקוטין בכל פרח באשכולות שלו, כך שבחלקם המרירות הרבה פחות מורגשת, ובחלקם הצוף אולי אפילו מאוד מתוק. כך לצופית יש תמריץ לדגום עוד ועוד פרחים. זהו גם מנגנון שמעודד האבקה, לא רק צריכה מוגברת של התערובת", הסביר ד"ר מרקמן.