מורה נבוכים: מהו סעיף היציבות במתווה הגז שפסל בג"ץ ומדוע הוא חשוב?

שופטי בג"ץ הודיעו אתמול (ראשון) כי יש לבטל את מתווה הגז במתכונתו הנוכחית, ומוקד פסק הדין התייחס לסעיף היציבות הקיים בו. על פי ההחלטה, הסעיף "אינו יכול לעמוד", והשופטים העניקו למדינה פרק זמן של שנה ממועד ההחלטה להסדיר את המתווה בהליך חקיקתי בכנסת. כך שאם לא יוסדר, יבוטל המתווה כולו.

באחד הדיונים האחרונים בבג"ץ אמר בכיר בחברות הגז מול חמשת שופטי בית המשפט העליון כי סעיף היציבות הוא הקשה ביותר לעיכול, אבל הוא גם הסעיף ההכרחי ביותר במתווה. ואכן, כמו בכל הסכם או חוזה שאליו מגיעים משקיעים, הם מצפים כי הליך ההשקעה שאליהם הם נכנסים יהיה יציב לפחות בשנים הראשונות.

על פי מתווה הגז שאושר בממשלה, מבטיחה המדינה שלא תעשה שינויי רגולציה מהותיים במשק הגז ב-15-10 השנים הקרובות. למעשה, סעיף היציבות לא נועד רק לחברות הגז אלא גם למשקיעים החיצוניים שמתכוונים להשקיע בפיתוח במרוצת השנים. אלה מעוניינים להימנע ממצב של שינוי חקיקתי מצד המדינה, ולכן מבקשים יציבות עד אשר יחזירו את כספיי ההשקעה הראשוניים שלהם.

עוד כתבות בנושא:
אחרי הפצצה של בג"ץ על מתווה הגז: האפשרויות שעומדות בפני נתניהו
בג"ץ ביטל את מתווה הגז: סעיף היציבות נפסל, הדיון חוזר לכנסת
נתניהו: "החלטת בג"ץ מאיימת קשות על פיתוח מאגרי הגז של ישראל"

סעיף זה חשוב בעיניהם, במיוחד לנוכח העובדה שבשנים האחרונות הנהיגה המדינה מדיניות תזזיתית בכל הקשור לשינויים רגולטוריים לגבי המגזר העסקי בכלל, ולגבי חברות הגז בפרט. בעצם הכנסת סעיף היציבות למתווה הגז ניסתה המדינה להשיג את אמון המשקיעים והחברות אך בג"ץ דחה ניסיון זה.

אנשי מקצוע בתחום משק הגז סבורים כי לחברות הגז ייקח חמש שנים לפתח את השדות עד שיתחיל לזרום מהן הגז, כשבחמש השנים הקרובות מתכננות אותן החברות לכסות את העלויות ולהחזיר את הכסף למשקיעים. המתנגדים למתווה הגז סוברים כי מאחר שהמדינה הגיעה להסכמים המוגדרים בפיהם "מחדל" שרק מיטיבים עם חברות הגז ולא עם האזרח, סעיף היציבות רק יגביר את העוול שנעשה. זאת, בשל העובדה שבעתיד לא יוכלו ממשלות אחרות לבצע שינויים ותיקונים במתווה שמראשיתו לטענתם אינו צודק ודורש תיקון.

ארבעה שופטים מתוך הרכב של חמישה החליטו כי פסקת היציבות מערערת את הכלל הבסיסי במשפט המנהלי בדבר איסור על כבילת שיקול הדעת של הרשות. על פי בג"ץ, הוראת הכבילה למשך 15-10 שנים מרחיקת לכת ואינה מאפשרת לממשלה לשלוט על הליך חקיקה לתקופה מאוד ארוכה.

המשנה לנשיאת העליון, אליקים רובינשטיין, טען בפסק הדין כי הפסקה נקבעה בחוסר סמכות ודינה להתבטל. "פסקת היציבות, שבמסגרתה מתחייבת הממשלה לעשר שנים, שבהן לא זו בלבד שלא תחוקק אלא תיאבק בכל חקיקה נגד הוראות המתווה, נקבעה בחוסר סמכות ודינה בטלות", כתב בהחלטת השופטים. "זאת מן הטעם כי היא נקבעה בניגוד לכלל הבסיסי במשפט המנהלי בדבר איסור על כבילת שיקול הדעת של הרשות. הוסבר כי כאשר מוקנית לרשות סמכות בחוק, הסמכות מקימה בצדה חובה – חובת הפעלת שיקול הדעת".

שופטי בג"ץ פסלו את סעיף היציבות והורו לממשלה להסדיר את המתווה במתכונת שונה. אולם אפשרות של הליך חקיקתי בכנסת בהרכב הקואליציה הנוכחית הוא אינו בר השגה, מאחר שבתוכה שלושה חברי כנסת שהצהירו כי הם נמצאים בניגוד אינטרסים. כך שממשלה עם רוב של 58 חברי כנסת אינה יכולה להעביר הליך חקיקתי במצב שבו האופוזיציה כולה שמתנגדת למתווה הגז.

האפשרות הסבירה יותר, שאליה התייחסו היום גם חברות הגז, הוא הליך של משא ומתן בין הממשלה לאותן החברות, שבסופו ייחתם הסכם חוזי בינן לבין המדינה כפי שעשו חברות רבות באירופה. שותפויות לוויתן אמרו היום כי הן יפעלו יחד עם הממשלה באופן מידי כדי לייצר תנאי יציבות בלוח זמנים מהיר, כך שיוכלו לעמוד ביעדי המתווה ובראשם פיתוח מאגר לוויתן עד סוף שנת 2019.

בהליך חוזי זה המשקיעים צפויים לדרוש מהממשלה ערבויות או פיצויים אם הממשלה תחליט לסגת מהתחייבויותיה בהסכם. במצב זה, הממשלה תיאלץ להתחייב בחוזה ולחייב גם את הממשלות העתידיות בסיכומים שבין הצדדים. הליך זה כבר עמד לנגד עיניה של הממשלה אך היא העדיפה את סעיף היציבות במתווה הגז, שכן הליך חוזי הוא מסובך יותר למדינה הן מבחינת עלויות כספיות והן מבחינת בירוקרטיה.

החלטת בג"ץ לדחות את סעיף היציבות כבר החלה להראות את אותותיה בשוק ההון, בירידות בערכי המניות של חברות גז הנסחרות בבורסה. מעבר לכך, החלטה זו צפויה בראש ובראשונה לעכב את הליך פיתוח לוויתן, מחיר שצפוי להיות כבד הרבה יותר ממחיר ההישג של ההחלטה.

החברות יצטרכו להעריך את הנזק שעלול להיגרם להן כתוצאה משינויים במתווה ולסכם על פיצוי מוסכם מטעם המדינה בגין ההשלכות מהם. החלטה זו אמרה בעצם למשקיעים ולמתעניינים מחוץ כי עד אשר לא יוסדר סעיף היציבות בהליך חקיקתי או ממשלתי מול החברות, אין להם קרקע יציבה להשקיע בה.

במצב כזה, תצטרך הממשלה לפעול במהירות יחד עם חברות הגז כדי לבנות אלטרנטיבה שתהיה מקובלת על בג"ץ. אולם, כמו כל הליך בירוקרטי במדינת ישראל, חתימת חוזים בסדר גודל שכזה עלולה להימשך זמן רב ולממשלה – כך לפי החלטת בג"ץ – יש עד שנה להסדיר את הנושא.

בתקופה הקרובה לא יתבצע פיתוח של המאגרים הרלוונטיים - לוויתן, תנין וכריש. כעת קיים גם קושי רב בגיוס משקיעים חדשים שאינם יודעים לאן הרוח נושבת, כך שהליך פיתוח הגז לשלושת החברות הללו מלבד תמר הולך להידחות לפחות בשנה, אם לא יותר.