רוסיה מתקפלת, אך איראן נשארת בדמשק וחורשת מזימות נגד ישראל

(בעקבות הכרזת פוטין: רוסיה החלה להסיג את כוחותיה מסוריה)

חמש שנים לאחר תחילתה של המחאה האזרחית נגד משטרו של בשאר אסד בסוריה, שהתגלגלה לכדי מלחמת אזרחים עקובה מדם עם כחצי מיליון הרוגים, קרבות קשים, מעשי טבח ואף מתקפות כימיות – קשה לומר שהסוף נראה באופק. בעקבות ההודעה הדרמטית והמפתיעה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על הוצאת רוב הכוחות הרוסיים מסוריה, ניתן לומר כמעט בוודאות שסוריה במתכונתה הישנה, מדינה בעלת גבולות ברורים עם משטר אחד היושב בדמשק – חלפה מהעולם.

אם לרגע אחד עלתה תקווה בקרב מדינות המערב שהמעורבות של רוסיה תביא להפסקת הלחימה היא נגוזה, משום שדילול הכוחות הרוסיים בסוריה עלול להוביל דווקא להסלמה מחודשת ואולי אף מידית. רק הבוקר סיפק לכך הוכחה הארגון ג'בהת א-נוסרה, המזוהה עם אל-קאעדה. לפי הודעה מטעמו, תוך 48 שעות בלבד בכוונתו לפתוח במתקפה נגד הכוחות הסוריים של הנשיא אסד. כמה שעות לאחר מכן תקפה רוסיה בעיר תדמור, שבשליטת "המדינה האסלאמית" (דאעש).

האדם שההכרזה הרוסית עשויה להדיר שינה מעיניו יותר מכל הוא נשיא סוריה. על אף שהתקדמותו נעצרה, אסד הצליח לייצב את משטרו ולרשום הצלחות לא מבוטלות בשדה הקרב בצפון-מערב המדינה ובדרומה, באזור העיר דרעא. כעת, קשה לדעת מה יקרה. האיראנים פינו כמעט את כל המערך הלוחם שהיה להם בסוריה, הרוסים טוענים כי בכוונתם לעשות כן, ואסד צפוי למצוא את עצמו בחודשים הקרובים מתמודד יחד עם חיזבאללה מול שלל כוחות צבאיים בעלי עוצמה. למרבה הצער, ג'בהת א-נוסרה אינו אפילו החזק ביותר בהם. ללא חיפוי אווירי משמעותי של צבא רוסיה, דאעש, ג'בהת א-נוסרה וארגוני אופוזיציה אחרים יבקשו להקיז את דמו של הדיקטטור, וינסו כנראה לחדש את הישגיהם הצבאיים.

לקריאה נוספת:
הרמטכ"ל הודה: הופתענו מההודעה של פוטין על הנסיגה מסוריה
אחרי ההודעה המפתיעה של פוטין: רוסיה החלה בנסיגה מסוריה
ההונאה הגדולה? המהלך שעשוי לאפשר לפוטין לשמור על בן חסותו בארמון בדמשק

אז מה בכל זאת ניסו הרוסים להשיג בהכרזתם על הוצאת הכוחות? ככל הנראה מדובר בניסיון כמעט אלים, מעין סטירת לחי רוסית מצלצלת בפניו של אסד, שתאותת לו כי עליו להיערך לעזיבת תפקידו. ביום שבת הצהיר שר החוץ הסורי וואליד אל-מועלם בפני כי עזיבתו של אסד כלל אינה על הפרק. בכך למעשה ניסו מועלם והבוס שלו, הנשיא, לטרפד את המגעים להסכם שלום בסוריה ואולי אף לבחירות שעליהן דיבר סטפן דה מיסטורה, שליח האו"ם למדינה.

הבחירות הללו אמורות להיערך תוך שנה וחצי מרגע הקמתה של ממשלת מעבר. בעבר כבר דווח שהרוסים פנו לאסד והבהירו לו שלא יוכל להמשיך בתפקידו לנצח ועליו לאפשר שינוי של ממש ובחירות בסוריה. ייתכן שההצהרות של אל-מועלם היו הקש ששבר את גב הרוסים והם מיהרו להעמיד את אסד במקומו. אך האם ייתכן שהחלטה דרמטית כל כך של פוטין באה בשליפה מהמותן, כמעט בלי לשקול מראש את ההשלכות? קשה לומר, בטח כשמנסים להבין אדם כמו פוטין. בנוסף לכך, לא ברור כלל עד כמה ההכרזה הרוסית תתממש, ואם היא אכן דרמטית כפי שאנו חושבים כעת. ייתכן שהכוחות הקרקעיים הרוסיים בסוריה יצומצמו, אולם בד בבד תימשך הפעילות האווירית של הצבא ברחבי המדינה, שממילא היוותה את חלק הארי בפעילות הרוסים בסוריה.

ירידה חדה בלחימה כבר נרשמה בעקבות הפסקת האש, אך ודאי שלא עצירת ההרג. רק בשבוע הראשון נהרגו 140 בני אדם. הרוסים עצרו את ההפצצות למשך יממה, אולם מיהרו לחדש את ההתקפות על מעוזי דאעש ועל יעדים של האופוזיציה הסורית "המתונה". האמריקנים והקואליציה הבינלאומית שבהובלתם ממשיכים בהפצצת מטרות דאעש, וגם הטורקים תוקפים בנחישות את הארגון – אך גם את הכורדים. המצב תואר היטב בדבריו של בכיר ישראלי, שטען: "מה עושים בהפסקת אוכל? אוכלים. ומה עושים בהפסקת אש? יורים".

אך בל נשכח את השחקן הדומיננטי ביותר בסוריה - איראן. מלבד מאות היועצים שטהראן מפעילה בסוריה, היא גם אחראית על המיליציות השיעיות שמגיעות ממדינות אחרות, כמו פקיסטן ואפגניסטן, וכמובן על הפעלת חיזבאללה. בהוראת טהראן, הארגון הלבנוני שולח אלפי לוחמים לאדמת סוריה, ולהערכת ישראל מניין הרוגי חיזבאללה הוא כ-1,500. בין 6,500 ל-7,000 לוחמים נוספים נפצעו. כלומר, יותר משליש מהכוח הלוחם הסדיר של הארגון השיעי נפגע.

טרם הסרת הסנקציות נתקלו האיראנים בקשיים מסוימים במימון סדר גודל כזה של כוחות. עם זאת, הסכם הגרעין עשה את שלו ולקופת איראן צפויים לזרום בזמן הקרוב עשרות מיליארדי דולרים שיאפשרו את המשך ההשקעה הצבאית האדירה בסוריה ובזירות נוספות. ההחלטה לפנות את הכוחות הלוחמים האיראניים לא נבעה מקשיים כלכליים, אלא מהפגיעה בכוחות והחזרתם של חיילים רבים מדי בארונות, לראיית ההנהגה בטהראן. איראן ממשיכה לפעול באופן מסוכן פחות לכוחותיה, בייעוץ לכוחות אסד וחיזבאללה בשטח, ובפתיחת חזית לחימה חדשה נגד ישראל מכיוון רמת הגולן.

הממונה על פרויקט רמת הגולן הוא איש משמרות כוח קודס של משמרות המהפכה, סעיד איזאדי. הוא נחשב לקצין בכיר ולאחד ממקורביו של מפקד הכוח קאסם סולימאני. איזאדי עומד בראש "ענף פלסטין" של הארגון האיראני, ומלשכתו החדשה בדמשק הוא מורה על הוצאתם לפועל של ניסיונות פיגוע נגד מטרות ישראליות לא רק ברמת הגולן, אלא גם בגדה המערבית וברצועת עזה.

איזאדי עומד מאחורי הפעלת שלוש התשתיות שפעלו נגד ישראל ברמת הגולן הסורית בתקופה האחרונה. הראשונה, בהנהגתו של ג'יהאד מורנייה ובמעורבות פעילים בכירים בחיזבאללה, תכננה שורה של פיגועים חמורים, כולל חדירה ליישובים בישראל. החוליה של מורנייה נפגעה וחוסלה בחודש ינואר 2015. התשתית השנייה של סמיר קונטאר, שנשען על תמיכתם של דרוזים מקומיים, סיימה את פעילותה עם חיסולו של קונטאר בחודש דצמבר של אותה השנה. התשתית השלישית של אנשי ג'יהאד אסלאמי פלסטיני הייתה אחראית לשיגור רקטות לשטח ישראל בחודש אוגוסט האחרון, וחבריה חוסלו בדרכם חזרה לדמשק.

אנשי כוח קודס ואיזאדי בראשם רחוקים מלהרים ידיים. הם צפויים להמשיך ולנסות להוציא לפועל פיגועים נוספים משטח רמת הגולן. במקביל, הקצין האיראני הבכיר עסוק בהקמת תשתיות בגדה המערבית, כמו זו שנחשפה בטול כרם במעורבותו של ג'וואד נסראללה, בנו של מזכ"ל חיזבאללה, ובחימושה של הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, ברצועת עזה. כל זאת, ממרכז המבצעים שהקים איזאדי בדמשק, על אף שלא בטוח כלל כי הנשיא אסד מכיר את היקף הפעילות האיראנית.

האויב המרכזי של איראן היה ונותר דאעש, למרות הניסיון של טהראן ושל מוסקבה למקד מאמצים במאבק בארגונים אחרים בצפון סוריה, שם "המדינה האסלאמית" אינה נוכחת. בשבועות האחרונים הארגון חוטף מהלומות צבאיות וכלכליות לא פשוטות, ולפי שעה ידו על התחתונה גם בעיראק. הבעיה הקשה ביותר שעמה מתמודד הארגון האסלאמיסטי הוא תזרים המזומנים שנקטע מסיבות שונות. לאחר ההצלחות של שנת 2014 עבור דאעש, הארגון נמצא כעת במגננה ונאלץ להתמודד עם אויבים מכל עבר.

מלחמת האזרחים בסוריה הבליטה גורם נוסף מלבד דאעש - הכורדים. מי שנחשבו בעבר לחלשים במיוחד בזירה הסורית, הוכיחו יכולות צבאיות משמעותיות בשילוב סדר, משמעת וארגון יעילים. מיליציות הפשמרגה וה-YPG רשמו הישגים קרקעיים לא מבוטלים, בין היתר בגזרת כובאני בצפון סוריה ובעיראק. YPG נהנתה מסיוע רוסי צמוד, ככל הנראה כחלק מהניסיון לנגח את הטורקים שלא מעוניינים בנוכחות צבאית אווירית של הרוסים באזור ומתנגדים בכל תוקף להקמת אוטונומיה כורדית. הכורדים מתקדמים לאיטם לדרום ולמערב, ומפגינים שליטה בשטחים נרחבים. הרעיון של הקמת ישות מדינתית כורדית רשמית על אדמות סוריה וטורקיה אולי נשמע בעבר מופרך, אולם בפועל, זה כבר קרה.