האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים עתר אתמול (ראשון) לבג"ץ בעניינו של חייל משוחרר בן העדה האתיופית, ששוחרר מצה"ל בסעיף של אי-התאמה לאחר שערק בגלל מצבה הכלכלי של משפחתו, וגילה עם קבלת תעודת השחרור שלו כי לסעיף זה התווסף סעיף "התנהגות רעה וחמורה". סעיף זה שולל מהחייל, לירון סמיי מנתניה, את מענק השחרור שלו. תופעה זו אינה זרה לאגף הסיוע, ואנשיו טוענים כי שחרור מצה"ל על פי סעיף זה נפוץ בקרב בני העדה האתיופית, ורק לפני כשלושה חודשים דנה ועדת העלייה והקליטה בה.
סמיי, בן 23, הוא בן להורים יוצאי אתיופיה שעלו עם שבעת ילדיהם לארץ בשנת 1991 במסגרת מבצע שלמה. אח נוסף של סמיי, שהיה גדול ממנו בשנה, מת בשנת 2009 לאחר כשלוש שנים שבהן היה מחוסר הכרה, כתוצאה מתאונת פיצוץ רימון שאירעה במהלך שירותו הצבאי. אביו עובד כמנקה רחובות ואמו כשוטפת כלים. מצבם הכלכלי הקשה של בני המשפחה ושל החייל הביא אותו אחרי שנתיים וחמישה חודשים של שירות סדיר לערוק מהצבא. תקופתו הארוכה בכלא הצבאי רק החמירה והגדילה את חובותיו. לא פעם פנה החייל לעמותה למען החייל כדי שתסייע לו להשלים את חובותיו ועם שחרורו נתמך על ידי "עלם" (עמותה לנוער בסיכון).
בשיחה עם וואלה! NEWS סיפר סמיי על עריקתו מהשירות. "הבריחה מהצבא נבעה מקשיים כלכליים. הייתי חייב לעבוד גם בגלל המצב הכלכלי האישי שלי וגם של המשפחה", אמר. סמיי שירת תחילה בחיל ההנדסה הקרבית, אולם מצבו הכלכלי החל להידרדר והוא ביקש לעבור ליחידה שבה יתאפשר לו לעבוד לצד השירות הצבאי.
לקריאה נוספת:
בית המשפט דחה את בקשת המדינה לביטול הסדר הטיעון עם משה פרץ
עו"ד המקורב לקצב: "הוא ומשפחתו חוו משבר, ארבע שנים זה מספיק"
קבלן הצתות ואלוף ההונאות: מי חיסל את העבריין שלא חשש מבכירי עולם הפשע?
"שמו אותי כטבח משני עד שני, כך שיכולתי לעבוד רק משלישי עד חמישי וגם בראשון. מדובר בארבעה ימים ששום בעל עסק לא היה מוכן לקבל אותי", הסביר סמיי. "המצב הכלכלי היה קשה, נכנסתי לחובות מאורנג' ופלאפון, בנוסף לחברת שעונים שהכניסה אותי לתרמית. גם קיבלתי קנס של 900 שקלים מהעירייה. זה הגיע למצב שזה הידרדר והגיע להוצאה לפועל ומכתבים הביתה".
בינתיים, החובות של סמיי תפחו, כל חשבונית שהגיעה לידיו עם תוספת ריבית רק העמיקה את המינוס בחשבונו והוא החליט לערוק. "החשבונות שלי מעוקלים, כל סכום שנכנס לבנק עוקל. אז החלטתי לברוח כדי לעבוד. כשחזרתי, נכנסתי לכלא, ומשם פניתי למש"קית ת"ש וביקשתי מיוחדת, שרק לאחר שלושה חודשים אישרו לי אותה. לאחר מכן, העבירו אותי לבסיס מזון בטירת הכרמל, שם היציאות היו לא הגיוניות, מגיעים בשעות הבוקר המוקדמות ויוצאים הביתה בשמונה בערב, כך שהתנאים דווקא הורעו".
בשלב זה הבין סמיי כי לא יוכל להמשיך לשרת בצבא. "ברחתי הביתה לעריקות של שלושה חודשים, חזרתי לצבא, נכנסתי לכלא ונשפטתי". בהמשך עלה לוועדת אי-התאמה, שבה ישב אדם אחד שהכריע את גורלו. "שאלו אותי אם אני רוצה לצאת מהצבא, אמרתי שכן כי לא יכולתי להמשיך עם החובות האלה". בחודש פברואר האחרון ביקש החייל מקצין העיר בעירו העתק מתעודת השחרור שלו. לתדהמתו גילה כי על גבי תעודת השחרור צוין כי הוא שוחרר מחמת "אי-התאמה - התנהגות רעה וחמורה".
כמו כן, בהעתק הופיעו פרטים נוספים שאינם תואמים לפרטים שהופיעו בתעודת השחרור המקורית הנוגעים למשך תקופת השירות ומועד שחרור העותר מהצבא. סיבת השחרור שנקבעה לו הובילה לשלילת ההטבות המגיעות לו לפי חוק קליטת חיילים משוחררים. "בוועדת ההתאמה היה רק נציג אחד, והוא היחיד שהחליט שאני משוחרר על סעיף של התנהגות רעה חמורה. כשגיליתי, הייתי מופתע, מה אני צריך לעשות עכשיו? אני חסר אונים, לא יודע מה לעשות, לא ידעתי שזה הולך לקרות".
"לא ברחתי מהצבא כי אני בעייתי, כי אני לא רוצה לשרת, רציתי לתת 100% מעצמי, ובסוף הגעתי למצב שאני חייב לברוח כדי לסדר את הבעיות הכלכליות שלי, פשוט נדחקתי לפינה. הסעיף הזה הוא פשוט התעללות בחיילים שהם חסרי אונים ורק מראה עד כמה המערכת הזאת אטומה. דווקא הצבא שאמור להיות צבא העם מוכיח אחרת שהוא לא פונה אל כל שכבות האוכלוסייה ומנסה לקדם קבוצות חלשות, אלא דווקא מחליש אותם עוד יותר".
"השימוש בסעיף זה יוצר מדיניות מפלה כלפי חיילים יוצאי אתיופיה"
על פי האגף לסיוע משפטי, הליך לשחרור חייל מסיבת התנהגות רעה וחמורה הוא הליך פגום באופן כללי ובעניינו של סמיי בפרט. זאת מאחר שהוא בוצע בחוסר שקיפות, מבלי שההחלטות והפרוטוקולים הרלוונטיים נמסרו לידי החייל המשוחרר וכן מבלי שהוצגו כלל הנחיות כתובות להסדרת עילת שחרור זו.
על פי האגף, ועדת ההתאמה המליצה מלכתחילה לשחרר את החייל מסיבת "אי התאמה" בלבד, ולא מסיבת אי-התאמה - התנהגות רעה וחמורה. זאת בייחוד כאשר סמכות ועדת ההתאמה היא מתן המלצה בלבד, ואילו החייל מעולם לא קיבל לידיו את ההחלטה לשחררו, לצד העובדה כי נכח רק אדם אחד בוועדת ההתאמה. "מדיניותו של אגף כוח אדם בצה"ל לעשות שימוש סיבת השחרור 'התנהגות רעה וחמורה' יוצרת מדיניות מפלה כלפי חיילים יוצאי אתיופיה, ויש בה כדי להביא בהמשך להדרתם של חיילים אלה מהשתלבות בחברה הישראלית".
לפי העתירה, הסברי החייל על מצבו הכלכלי הקשה ועל היסטוריית שירותו לא קיבלה ביטוי מספיק בפרוטוקול הוועדה שאמור היה להציג את דבריי החייל. גם מבקר המדינה התייחס לנושא זה בדוח שלו בשנת 2012 וקבע כי "על פי נתוני אכ"א, נמצא כי ב-2010 נשרו יותר מ-20% מהחיילים יוצאי אתיופיה במהלך השירות, בעיקר עקב מה שמוגדר בצבא 'התנהגות רעה חמורה' (66% מהם), ומבין החיילים שנכלאו ב-2010 היו 53% מיוצאי אתיופיה לעומת 25% מכלל צה"ל; גם שיעור הנפקדות והעריקות היה גבוה פי שלושה ויותר מהשיעור בכלל צה"ל. משרד מבקר המדינה מדגיש כי נתונים אלה מדליקים נורת אזהרה חברתית".
עו"ד לימור גולדנברג חדד, מנהלת מחוז ת"א של האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, עו"ד מלכה ורוצלבסקי ועו"ד דקלה צרפתי-דלג'ו, המייצגות את סמיי בעתירה, סיפרו בשיחה עם וואלה! NEWS על הגשתה. "מדובר בעתירה השנייה שאנחנו מגישים בשם חייל ממוצא אתיופי. מדובר בסעיף שאנחנו לא מצאנו לו שום עיגון חוקי, לא בחוק, לא בתקנות, ולא בפקודות מטכ"ל. ראינו שבשנת 2007 ראש אכ"א ניסה למצוא פתרון לבעיית ההשתמטות מהצבא, דרך הוספת סיבת שחרור של 'התנהגות רעה וחמורה'. הכוונה הזאת הייתה כוונה טובה, אבל התוצאה הייתה בעייתית מבחינת מה שקשור ליוצאי אתיופיה. אנחנו מבקשים לבטל את הסעיף הזה ולאפשר לאותם חיילים לקבל את התנאים שהם זכאים להם מכוח קליטת חיילים משוחררים. זהו סעיף לא מידתי הוא הולך עם החייל קדימה ומהווה אות קין משמעותית".
בדצמבר האחרון קיימה ועדת עלייה והקליטה דיון בתופעת השחרור המוקדם מצה"ל של חיילים יוצאי אתיופיה בעקבות סעיף "התנהגות רעה וחמורה". יו"ר ועדת הקליטה ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) אמר בוועדה כי סעיף זה בתעודת השחרור פוגע בחיילים הללו. לדבריו, היו מקרים שבהם שוחררו חיילים אתיופים אשר נאלצו לערוק כדי לסייע בפרנסת משפחתם. "זו פגיעה אנושה בצעירים שמונעת מהם מענק שחרור, הטבות רבות, סוגרת בפניהם דלתות בשוק העבודה ומטילה עליהם אות קלון לתמיד", אמר והוסיף כי אם לא יופסק נוהל השחרור בגלל "התנהגות חמורה", הוא יקדם הצעת חוק שעצור זאת כדי למזער את הנזק הנפשי לאותם צעירים.
צה"ל: "כל שחרור נבחן בקפידה"
מצה"ל נמסר: "צה"ל מקפיד על יחס הולם ואחראי כלפי החיילים המשרתים בו וכל מקרה של שחרור מן הצבא נבחן בקפידה, תוך ייחוס משקל רב לנסיבותיו האישיות של החייל ומתוך הכרה בכבודו ובערך השירות. העתירה טרם התקבלה בצה"ל. לכשתתקבל היא תילמד והתשובה לה תוגש לבג"ץ".
(עדכון ראשון: 20:13)