ועדת העלייה והקליטה קיימה היום (שלישי) דיון בתופעת השחרור המוקדם מצה"ל של חיילים יוצאי אתיופיה לא מעט בעקבות מה שהוגדר "התנהגות חמורה". לפי אנשי האגף לסיוע משפטי, שני שלישים מהחיילים האתיופים שנשרו מצה"ל ב-2010 שוחררו על בסיס הסעיף הזה. האגף הגיש עתירה לבית המשפט העליון נגד הרמטכ"ל וראש אכ"א בעקבות התופעה המטרידה וטען בדיון היום כי אין בכלל תוקף חוקי לסיבת השחרור הזו.
יו"ר ועדת הקליטה ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) אמר כי סעיף שחרור "התנהגות חמורה" בתעודת השחרור, פוגע בחיילים הללו. לדבריו, היו מקרים שבהם שוחררו חיילים אתיופים אשר נאלצו לערוק כדי לסייע בפרנסת משפחתם. "זו פגיעה אנושה בצעירים שמונעת מהם מענק שחרור, הטבות רבות, סוגרת בפניהם דלתות בשוק העבודה ומטילה עליהם אות קלון לתמיד", אמר והוסיף כי אם לא יופסק נוהל השחרור בגלל "התנהגות חמורה", הוא יקדם הצעת חוק שעצור זאת כדי למזער את הנזק הנפשי לאותם צעירים.
על פי נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שיעור הגיוס בקרב גברים יוצאי אתיופיה בשנים האחרונות עומד על כ-90%, לעומת שיעור של כ-75% בשאר האוכלוסייה. עם זאת, שיעור הנשירה בקהילה האתיופית הוא יותר מ-20% בזמן שבקרב כלל האוכלוסייה הנתון נע בין 13% ל-15% בשנים 2014-2012.
"אות קלון"
"מי שמוסמך להעלות חייל לוועדת התאמה הוא מפקדו הישירי, קצין בריאות הנפש או בית דין צבאי. כלומר זו אינה החלטה אוטומטית", אמרה בדיון ראש ענף תכנון ומחקר באכ"א, סגן-אלוף קרן בן נתן. "ראש ענף או מפקד בקו"ם הם המחליטים". לדבריה, הוועדה בוחנת את גיליון ההתנהגות של החייל, ו-ועדה בראשות ראש מטה אכ"א קובעת אם תהיה שלילת הטבות למשוחרר. "בשנה וחצי האחרונות מרבית הנתונים הקשים בירידה, וזה שינוי מגמה", אמרה. אם בחצי השנה הראשונה של 2014 סעיף השחרור "התנהגות חמורה" ניתן ל-18.5% מהעולים לוועדה, בחצי הראשון של השנה הנוכחית הנתון ירד ל-9.6% בלבד. לטענתה, זה שלוש שנים יש מדיניות מקלה כלפי יוצאי אתיופיה, בין היתר במתן אישורים למצב כלכלי בבית. "יש גם פנייה יזומה להסדיר את ההקלות עוד לפני הגיוס ומתקיימות סדנאות העצמה לחיילים שביצעו עבירת משמעת", הסבירה.
נכון להיום, על פי נתונים של חיל החינוך, מתוך ארבעה חיילים יוצאי אתיופיה שמתגייסים לצה"ל שלושה מגיעים לחמשת המסלולים הייחודיים לקהילה. לנוכח נתון זה, שמעיד על שילוב נמוך מאוד של יוצאי הקהילה בכלל אוכלוסיית החיילים, הודיע צה"ל כי כל התכניות הייחודיות יבוטלו עד סוף 2015.
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), שמקדם יחד עם ח"כ נגוסה את הצעת החוק למחיקת סיבת השחרור, אמר כי הנתונים על שיעור גיוס גבוה ועל שיעור שחרור גבוה מלמד שהצעירים מהקהילה מגיעים עם מוטיבציה גבוהה, אולם מסיימים לעתים בעל כורחם כשהם "חבולים נפשית". "תראו כמה מענישים את אותם צעירים שרוצים קרבי אבל נעדרים מסיבות כלכליות. פעם אחת כשהן נשלחים לכלא, ופעם נוספת בתעודת השחרור - שהיא מליצת היושר למעסיקים בתחילת הדרך. לישראלים יוצאי אתיופיה זה הופך לאות קלון ומלווה אותם בשנים הראשונות בשוק התעסוקה".
הממונה על האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, עו"ד גלעד סממה, ציין בדיון כי להתנהגות חמורה בתעודת השחרור אין עיגון כלשהו בהנחיות צה"ל או המטכ"ל. "עמדתנו היא שהסוגיה צריכה להיות מוסדרת בחקיקה ראשית. מדובר בכתם לעתיד ובמקומות עבודה שלא מקבלים לריאיון מי שלא מציג תעודת שחרור", אמר. גם עו"ד מלכה וורוצלבסקי מאגף הסיוע המשפטי אמרה בוועדה: "הופתענו מהאמירה שיש נהלים ברורים לוועדת ההתאמה. פנינו פעמים רבות לצבא ולא זכינו לתגובה ממשית. נתקלנו במכתבים שנועדו לצאת ידי חובה ולהתעלמות במקום לתקשורת חיובית".
מנכ"לית "בית חם לכל חייל" שפרה שחר אמרה כי צה"ל מיתמם. "מדובר באלפי חיילים שיוצאים מדי שנה הביתה עם תעודה שהורסת להם את החיים".
דובר צה"ל: ירידה ניכרת בנשירה בקרב יוצאי אתיופיה
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בשנת 2014 כ-10% בלבד מכלל המשתחררים יוצאי אתיופיה סיימו את שירותם בגין סיבת התנהגות רעה וחמורה ומבין אלה אשר שוחררו שחרור מוקדם משירות, כ-50% עקב סיבה זו. מרביתם של המתגייסים יוצאי אתיופיה מבצעים שירות תקין ותורמים לצה"ל.
"על מנת לצמצם את הנשירה ולהעצים שירות משמעותי נבנתה בשנה האחרונה בצה"ל תכנית 'דרך חדשה' המאפשרת השתלבות מיטבית והפחתת ליקויי שירות. יצוין כי בהשוואה בין חציון א' של שנת 2015 לבין החציון המקביל אשתקד ניתן לראות ירידה ניכרת של כמחצית בנשירה הן של גברים והן של נשים יוצאי אתיופיה".