אובמה: "אמרתי לנתניהו - 'הגעתי לבית הלבן, אני יודע מה אני עושה'"

(ביידן נועד עם נתניהו בירושלים: "אנחנו הממשל שעשה הכי הרבה להעצמת ישראל")

אין זה סוד כי מערכת היחסים בין נשיא ארצות הברית ברק אובמה לראש הממשלה בנימין נתניהו ידעה עליות ומורדות במהלך השנים, אולם במקרים מעטים בלבד זכה הציבור להצצה לשיח שבין שני המנהיגים. בכתבה נרחבת של כתב המגזין "אטלנטיק" ג'פרי גולדברג, שבה סקר את "דוקטרינת אובמה" ופורסם היום (חמישי), הוא תיאר את אחד הריאיונות שקיים עם הנשיא ובו סיפר על מערכת היחסים המתוחה עם נתניהו.

גולדברג הבהיר כי "אובמה תמיד האמין שנתניהו יכול להביא לפתרון שתי המדינות, שיגן על ישראל כמדינה דמוקרטית בעלת רוב יהודי, אך הוא פוחד ומשותק מדי מבחינה פוליטית מכדי לעשות זאת". אובמה סיפר על אחת מפגישותיו עם ראש הממשלה בבית הלבן, שבמהלכה נתניהו "החל להרצות על הסכנות של האזור הברוטלי שבו הוא חי, ואובמה הרגיש שהוא מתנשא עליו ומתחמק מהסוגיה".

עוד בוואלה! NEWS:
מרככת עמדות? שר החוץ הצרפתי: "לא נכיר בפלסטין באופן אוטומטי"
הידידה של ישראל שהפסיקה לשתוק בנושא ההתנחלויות
ביידן הפציר בנתניהו: חתום על הסכם הסיוע הביטחוני שהציע אובמה

בשלב זה, לדברי אובמה, הוא התפרץ לדבריו של נתניהו ואמר: "ביבי, אתה חייב להבין משהו. אני הבן האפרו-אמריקני של אם יחידנית, ואני חי פה, בבית הזה. אני גר בבית הלבן. הצלחתי להיבחר לנשיאות ארצות הברית. אתה חושב שאני לא מבין על מה שאתה מדבר, אבל אני כן".

גולדברג ציין גם כיצד אובמה רואה את יחסיה של וושינגטון עם ירושלים. לדבריו, הוא הדגיש כי יהיה זה "כישלון מוסרי עבורי בתור נשיא ארצות הברית" לא להגן על ישראל, אך הוא הזכיר כי לאון פנטה, שר ההגנה בסוף קדנציה הראשונה של אובמה, סיפר לו כי הנשיא תהה בפניו מדוע על ארצות הברית לשמור על היתרון האיכותי הצבאי של ישראל, שמאפשר לה גישה לכלי נשק מתוחכמים יותר מאשר אלו שלהם זוכות בעלי בריתה הערבים באזור.

בחלק אחר של הכתבה, מתייחס גולדברג להתבטאותו של אובמה משנת 2012, שטען כי "אינו מבלף" כשהתחייב לתקוף באיראן, אם יהיה זה הפתרון היחידי למנוע מהם נשק גרעיני. גורמים רבים, כולל בכירי הממשל הישראלי, פקפקו בדבריו של אובמה. כשנשאל על כך בריאיון, מיהר להבהיר: "הייתי עושה זאת, אם הם היו מגיעים לפריצה", בכוונה לשלב האחרון בפיתוח נשק גרעיני.

לדבריו, "הוויכוח שהיה לי עם בנימין נתניהו" היה סביב הקביעה מתי מגיע אותו שלב. "זה דיון שאי אפשר לפתור אותו, כי הוא לחלוטין תלוי מצב", הוסיף, והבהיר כי נתניהו דרש מאובמה לוודא שאיראן לא תוכל רק להחזיק בנשק גרעיני, אלא גם לפתח אותו. נתניהו שוב מוזכר בהקשר הסורי, כשהיה המנהיג היחיד שהביע מורת רוח מההסדר הבינלאומי לסילוק הנשק הכימי מסוריה, בתיווך רוסיה, תמורת מחיקת "הקו האדום" האמריקני של תקיפה בסוריה במקרה של שימוש בנשק כזה.

התחקיר המקיף סקר בפירוט רב את מדיניות החוץ של אובמה. גולדברג תיאר את שאירע מאחורי הקלעים ב-30 באוגוסט 2013, אז דנו בכירי הממשל בתקיפה בסוריה בעקבות המתקפה הכימית הקטלנית של המשטר. בהתבסס על דבריו של סגן היועץ לביטחון לאומי בן רודס, הוא סיפר כי שר החוץ ג'ון קרי קרא בתקיפות ובנחישות לצאת לפעולה בסוריה. התחושה בממשל אובמה, שנבחר לנשיאות עם הבטחה לסיים את המלחמות בעיראק ובאפגניסטן ולא התלהב לצאת להרפתקה חדשה במזרח התיכון, הייתה שאסד הרוויח פעולת ענישה בשל הטבח ההמוני שביצע באזרחיו. בישיבה בחדר החירום של הבית הלבן, שהתקיימה בעקבות המתקפה, היה ראש הסגל דניס מקדונה היחידי שהסתייג ממבצע בסוריה וציין את הסכנות הכרוכות בכך. קרי, מנגד, תמך בתקיפות בפעולה.

"כשסערות קודמות בהיסטוריה נוצרו, כשהיה בכוחנו לעצור פשעים בלתי ניתנים לתיאור, הזהרנו נגד הפיתוי שבלהסתכל אל הצד השני", אמר קרי באותו דיון. "ההיסטוריה מלאה במנהיגים שהזהירו מחוסר פעולה, מאדישות ובמיוחד משתיקה בזמן ההכרחי ביותר". שר החוץ הזכיר את אובמה כאחד מהמנהיגים הללו. שנה קודם לכן, כשהממשל חשד שדמשק מתכננת להשתמש בנשק כימי, הנשיא הצהיר: "היינו ברורים מאוד בפני משטר אסד – הקו האדום עבורנו הוא כשנתחיל לראות כמות גדולה של נשק כימי מועבר או מופעל. זה ישנה את החישוב שלי. זה ישנה את המשוואה שלי".

על אף האיום שהציב, בעיני רבים אובמה נתפס כמי שמנותק מדי מהסבל שחווים תושבים חפים מפשע בסוריה. בסוף קיץ 2011, הוא קרא לעזיבתו של אסד. "למען העם הסורי, הגיע הזמן שאסד יפרוש", אמר. ואולם, הוא לא עשה רבות כדי להביא לקץ המשטר. אובמה התנגד לפעול, בין היתר בהתבסס על הערכות של המודיעין האמריקני, שהרודן ייפול ללא עזרתו. "הוא סבר שאסד ילך כפי שמובארק הלך", ציטט גולדברג את דניס רוס, לשעבר היועץ לענייני המזרח התיכון של הנשיא. למרות זאת, ככל שהשליט הסורי הידק את אחיזתו בשלטון, כך גבר סירובו של אובמה להתערבות ישירה במלחמה.

על אף האיום, בעיני רבים אובמה נתפס כמי שמנותק מדי מהסבל שחווים תושבים חפים מפשע בסוריה. בסוף קיץ 2011, הוא קרא לעזיבתו של אסד. "למען העם הסורי, הגיע הזמן שאסד יפרוש", אמר. ואולם, הוא לא עשה רבות כדי להביא לקץ המשטר. אובמה התנגד לפעול, בין היתר בהתבסס על הערכות של המודיעין האמריקני, שהרודן ייפול ללא עזרתו. "הוא סבר שאסד ילך כפי שמובארק הלך", ציטט גולדברג את דניס רוס, לשעבר היועץ לענייני המזרח התיכון של הנשיא. למרות זאת, ככל שהשליט הסורי הידק את אחיזתו בשלטון, כך גבר סירובו של אובמה להתערבות ישירה במלחמה.

לאחר כמה חודשים של התלבטויות, הוא הורה לסוכנות הביון המרכזית (CIA) לאמן ולממן קבוצות מורדים, אך באותה נשימה הוא חלק את דעתו של שר ההגנה הקודם רוברט גייטס, ששאל במהלך פגישותיהם: "לא כדאי שנסיים קודם את שתי המלחמות לפני שנפתח באחת נוספת?". שגרירת ארצות הברית באו"ם הנוכחית, סמנתה פאוור, שנחשבת לתומכת הגדולה ביותר בהתערבויות בסכסוכים בקרב בכירי ממשלו של אובמה, קראה כבר בתחילת ההתקוממות בסוריה לחמש את המורדים.

פאוור, שבאותה תקיפה במועצה לביטחון לאומי, חיברה ספר שבו גינתה שורה של נשיאים אמריקניים שנכשלו במניעת רצח עם. היא תומכת בהתערבות צבאית במדינות במקרה שהממשלה טובחת באזרחיה שלה. היא הפצירה באובמה לאמץ את העמדה הזאת כשהסכים לקבל את פרס נובל לשום ב-2009, אך הוא סירב. אובמה לא סבור שנשיא ארצות הברית צריך להעמיד חיילים אמריקנים בפני סכנה גדולה כדי למנוע אסונות הומניטריים, אלא אם הם מאיימים גם על ארצות הברית.

בכמה מקרים, כתב גולדברג, פאוור התווכחה עם אובמה בפני יתר חברי המועצה לביטחון לאומי, עד למצב שבו אובמה לא הצליח לשמור על שלוותו. "סמנתה, מספיק. כבר קראתי את הספר שלך", צוטט הנשיא, שדוגל במדיניות חוץ ריאליסטית, בדומה לנשיא ג'ורג' בוש האב. פאוור, בתחילת המרד בסוריה, טענה כי המורדים, שהורכבו מאזרחים פשוט, זכאים לתמיכה גדולה מצדה של ארצות הברית. אובמה, מנגד, הפריך את הרעיון כשטען שארצות הברית לא יכולה לסייע לאיכרים ולנגרים נגד צבא מקצועי שנתמך על ידי רוסיה ואיראן מבלי לערב ישירות את הצבא.

גולדברג הזכיר גם את סוגיית המעורבות של רוסיה באוקראינה, שעלתה במהלך הריאיון שקיים עמו בסוף חודש ינואר האחרון. מבקריו של אובמה ציינו את סיפוח חצי האי קרים בתחילת 2014 ואת המעורבות הצבאית של מוסקבה בסוריה כהוכחה לכך שאחרי שאובמה לא מימש את איום "הקו האדום" שלו, העולם כבר אינו חושש מארצות הברית.

"התיאוריה הזאת ניתנת להפרכה בכזאת קלות שאני בכל פעם לא מבין כיצד אנשים מעלים את הטיעון הזה. אני לא חושב שג'ורג' וו. בוש היה רציונלי או זהיר בכל הנוגע לשימוש בכוח צבאי. וכפי שאני זוכר, ונראה שאף אחד אחר לא, פוטין נכנס לגיאורגיה תחת המשמרת של בוש בדיוק בזמן שהיו לנו יותר ממאה אלף חיילים בעיראק", הזכיר אובמה את הפלישה הרוסית לגיאורגיה ב-2008, רפובליקה סובייטית לשעבר – כמו אוקראינה.

לדבריו, "פוטין פעל באוקראינה כמדינת חסות שעמדה לצאת מאחיזתו והוא אלתר שם בדרך כלשהי כדי לשמור על השליטה שלו שם. הוא עושה את אותו הדבר בסוריה, במחיר עצום עבור המדינה שלו. הרעיון שלפיו רוסיה נמצאת בעמדה טובה יותר כעת, בסוריה או באוקראינה, בהשוואה לתקופה שקדמה לפלישה לאוקראינה או לשליחת הכוחות לסוריה הוא חוסר הבנה בסיסי של טבעו של הכוח ביחסים הבינלאומיים או בעולם בכלל. משמעותה של עצמה אמיתית היא שאתה יכול להשיג את מה שאתה רוצה ללא אלימות. רוסיה הייתה חזקה הרבה יותר כשאוקראינה הייתה נראית כמו מדינה עצמאית, אבל למעשה הייתה מדינת חסות שבה הוא (פוטין) יכול היה למשוך בחוטים".