וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חרף טענות התושבים ליתושים ולסירחון - לא יכוסח הכר הפורה למזיקים בכינרת

7.3.2016 / 8:45

על גדות הכינרת נמצאה צמחייה עבותה שלטענת התושבים מהווה מטרד חמור. ואולם, בית המשפט אישר את קיצוצה רק במעגנות ובחופים המוכרזים לרחצה. מומחים מסבירים: "לצמחייה חשיבות רבה לקינון ואימון של מיני הדגים השונים וכמקום מסתור ותזונה להם"

הכנרת, מרץ 2015. אדריאן הרבשטיין
"כר פורה" למזיקים. צמחייה על שפת הכנרת, לפני כשנה/אדריאן הרבשטיין

צמחייה על גדות הכינרת, שעל פי תושבי האזור מהווה "כר פורה" למזיקים שונים, לרבות יתושים, לא תכוסח – כך הכריע לפני כחודש השופט טאהא ערפאת מבית המשפט המחוזי בנצרת. בכך, התקבלה עמדתה של רשות המים, שהציעה לפעול בכינרת לפי "עיקרון הזהירות המונעת" ולאשר את קיצוץ הצמחייה רק במעגנות ובחופים מוכרזים לרחצה.

בקובלנה שהגישו תושבי הקיבוצים שלחופי האגם נגד רשות המים והגופים המנהלים את החופים - רשות ניקוז כינרת ואיגוד ערים כינרת - נטען כי השינויים במערכת האקולוגית של הכינרת בשנים 2012-2010, שבהן חוותה הימה ירידה חדה במפלס, הביאו לפגיעה באיכות חייהם. לטענתם, השילוב של שנים שחונות ושאיבת יתר הביא לכך שבחופים רבים החלה לצמוח צמחייה עבותה, שכיסתה שטחים נרחבים בחופים שהתרחבו, היכן שלפני כן כוסתה הקרקע במים. צמחייה שאותה הנתבעים ממאנים לקצץ עד היום, אף שגם השנה הנוכחית מסתמנת כשחונה.

עוד בוואלה! NEWS:
יותר מחצי מהנשים בישראל לא עובדות – בגלל הטיפול בילדים
מתווה הכותל: בוטלה הפגישה בין נתניהו ובכירי המפלגות החרדיות
"חזיר ובריון": עובדי כיל מברכים על התפטרות היו"ר שגרף מיליונים

מפלס הכנרת שנמדד בנוף גינוסר 10 אפריל 2015. ראובן קסטרו
התושבים טענו כי המטרד הורגש בתקופות השפל. הכינרת/ראובן קסטרו

בקיבוצים גינוסר, מעגן, עין גב והאון טענו, בצירוף חוות דעת של מומחים בכירים בחקר אגמים, כי בתוך סבך צמחייה זה מוצאות מסתור חיות בר שונות, כגון נמיות, שועלים, תנים, חזירי בר, נחשים ועוד, המהוות מטרד בפני עצמן. ואולם, המטרד הסביבתי החמור ביותר מבחינת התושבים הוא יתושים, שמתרבים בעת הירקבות העשבייה בסוף עונת החורף, עקב נסיגת קו המים. בקיבוצים סיפרו כי הסירחון העז, שנלווה להירקבות הצמחייה בראשית קיץ 2012, בא לצד החשש הגואה מהתפרצות קדחת הנילוס, לנוכח התרבות היתושים באזורי הצמחייה.

התושבים טענו כי עמדת רשות המים, שאינה מאפשרת השמדת הצמחייה בחזיתות היישובים, מתעלמת מהסבל שלהם, ולמעשה אינה מתחשבת בדבר מלבד שמירה על איכות המים. "עמדה זו אינה סבירה ומהווה התרשלות והפרת חובת הזהירות, הגוררת אחריה אחריות בנזיקין", נטען בבית המשפט.

sheen-shitof

עכשיו בישראל

הפטנט המתקדם בעולם שמבטיח שיפור עור הפנים מהטיפול הראשון

בשיתוף נומייר פלוס

"עמדת רשות המים אינה סבירה ומהווה התרשלות"

בעוד רשות ניקוז כינרת ואיגוד ערים כינרת תמכו בטענות הקיבוצים, וציינו כי קבלו לאורך השנים על שנמנע מהם לקצץ את הצמחייה, ברשות המים התנגדו בתוקף לדרישה זו. לטענתם, לרצועת תנודות המפלס השלכות מרכזיות על האקולוגיה של האגם והצמחייה שלה מהווה בית גידול חשוב לבעלי חיים, בשל שימושיו כמסתור, אתר רבייה ומקור הזנה למיני דגים שונים, החשובים לשמירה על איכות המים. על כן, לשיטתם, הסרה מסיבית של הצמחייה עלולה לפגוע בבית הגידול של הדגים, לפגיעה במערכת האקולוגית של הכינרת וכפועל יוצא מכך – לפגיעה באיכות המים באגם. הרשות אמנם מתירה לכסח צמחייה גם בחופים שאינם חופי רחצה, אבל באופן מוגבל ולא באופן מוחלט.

חוף הכינרת. AP
"לצמחייה החופית חשיבות רבה לקינון ואימון מיני הדגים השונים". כינרת/AP
השופט ערפאת: "כאשר מדובר במקור מים בעל חשיבות לאומית, אינני סבור כי רשות המים יכולה לקחת סיכונים כאלה"

המומחים פרופסור מיכל גרין ודוקטור דידי קפלן, שמונו על ידי בית המשפט כמומחים אוביקטיביים, הסכימו בחוות דעתם כי "לצמחייה החופית חשיבות רבה לקינון ואימון של מיני הדגים השונים וכמקום מסתור ותזונה לדגיגים". עם זאת, פרופ' גרין סברה כי ניתן לפסוק עבור כיסוח מלא של הצמחייה, והסבירה: "הכינרת עברה תהפוכות רבות לאורך השנים, לרבות שינויים דרסטיים במפלס המים וניהול הכינרת במפלסים מאוד נמוכים לאורך השנים. על אף האמור, הפגינה הכינרת יכולת סבילות גבוהה, מה ששומר על איכות המים, כחומר גלם לשתייה ברמה נאותה. בנסיבות אלה, ומאחר שההשלכות של כיסוח הצמחייה באופן מלא אינן ידועות ואינן ודאיות, ומצד שני סבלם של התושבים הוא ודאי, יש לקחת את הסיכון".

לבסוף, קבע השופט ערפאת כי ההשלכות האפשריות "הרסניות לאגם הכינרת ולמשק המים" מכדי שניתן יהיה להתחשב בדרישת התושבים. "כאשר מדובר במקור מים בעל חשיבות לאומית, אינני סבור כי רשות המים יכולה לקחת סיכונים כאלה", כתב. "נוכח המורכבות של הכינרת מבחינה אקולוגית והתהפוכות שעברו עליה, נראית לי עדיפה וסבירה יותר הגישה בה נקטה רשות המים ואשר מבוססת על עיקרון הזהירות המונעת".

  • עוד באותו נושא:
  • הכנרת

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully