פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "רגע של פעם בדור": הושג הסכם להשארת בריטניה באיחוד האירופי

      לאחר מרתון דיונים סוכם כי בריטניה תישאר באיחוד בכפוף למספר רפורמות בנושאי מטבע, הגירה וחוקי עבודה. השנה ייערך משאל עם שבו יקבעו הבריטים אם לאמצו - או לצאת מהאיחוד

      ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, ינואר 2016 (רויטרס)
      קמרון בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, בחודש שעבר (צילום: רויטרס)

      מועצת האיחוד האירופי ובריטניה הגיעו אמש (שישי) בבריסל להסכמות שיאפשרו לבריטניה להישאר בארגון בן 28 המדינות, בכפוף לשורת רפורמות שיעניקו לה מעמד מיוחד. הצדדים הגיעו לפריצת דרך לאחר מרתון דיונים שנמשך יותר מ-30 שעות, על רקע חשש באירופה מאיומיה של בריטניה כי תצא מהאיחוד אם דרישותיה לא ייענו.

      ראש הממשלה של בריטניה, דייויד קמרון, הצהיר כי הוא תומך באופן מלא בהסכם, עליו ייערך השנה משאל עם, ויעודד את האזרחים לתמוך בו "עם הלב והנשמה" - ולא בבדלנות.

      "העם הבריטי חייב כעת להחליט אם להישאר באיחוד האירופי לאחר הרפורמות, או לעזוב. זה יהיה רגע של פעם בדור לעצב את גורל ארצנו", אמר קמרון במסיבת עיתונאים. "עלינו להיות חשדנים כלפי אלה שאומרים שהבדלנות תסלול את הדרך לארץ זבת חלב ודבש".

      לקריאה נוספת:
      מגעים ליציאה מהאיחוד האירופי: "משבר במדיניות החוץ הבריטית"
      סקר בבריטניה: כמחצית האזרחים תומכים בעזיבת האיחוד האירופי
      הצעה להישאר באיחוד הוגשה לבריטניה, העיתונים לעגו: "ערימה של זבל"

      הלווית מרגרט תאצ'ר 17 באפריל 2013 (רויטרס)
      "ההסכם משמר את ערכי האיחוד". נשיא מועצת האיחוד, דונלד טוסק (צילום: רויטרס)

      עיקרי ההסכם כוללים, כאמור, התייחסות אל בריטניה כבעלת מעמד מיוחד באיחוד, והוצאתה מהסכמים פוליטיים עתידיים שבמסגרתם עשויות חלק מהחברות בארגון להתאחד ולהפוך לגוף פוליטי אחד, בעל מערכת כלכלית אחת - בדומה לארצות הברית. המשמעות היא שבריטניה תשמור בכל מצב על השטרלינג ותנהל את כלכלתה באופן נפרד, ולא תהיה כפופה בהכרח להחלטות שיתקבלו במועצה האירפית, למשל בענייני הגירה.

      בנוסף זכתה בריטניה למעמד מיוחד גם בענייני עבודה. כך למשל היא תוכל לשלול הטבות בעבודה לאזרחים ממדינות אחרות באיחוד שיעברו לעבוד בשטחה במשך ארבע שנותיהם הראשונות במדינה. ההטבות כוללות מענקים שונים, כמו מענק אבטלה, והטבות מס - כמו שאזרחי בריטניה זכאים להם. מרגע שתחליט בריטניה להפעיל צעד זה, במסגרת תקנות חירום, הוא יהיה תקף לשבע שנים.

      נושא נוסף שעליו הוסכם הוא קצבאות הילדים שמשלמת בריטניה לתושבי האיחוד שעובדים בשטחה, כשכיום הקצבאות כוללות גם ילדים שאינם מתגוררים בבריטניה. בתחילה דרש קמרון להפסיק כליל לשלם עבור ילדים שאינם מתגוררים בבריטניה, אולם בסופו של דבר הוסכם כי הקצבאות יוצמדו למדד המחירים של המדינה שבה הילדים מתגוררים. כך לדוגמה, תושבי מדינות מזרח אירופה שמגיעים לבריטניה ומשאירים את משפחתם מאחור יזכו לקצבת ילדים שדומה לזו שהיו מקבלים במדינת המקור, כלומר קטנה בהרבה. הצעד ייכנס לתוקף ב-2020.

      קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. 22 בינואר 2016 (רויטרס)
      "פשרה הוגנת". מרקל (צילום: רויטרס)

      נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, בירך על תוצאות המשא ומתן בינו לבין בריטניה, ואמר שההסכם "מחזק את המעמד המיוחד של בריטניה באיחוד ומתייחס לכל דאגותיה", אך בו בזמן "משמר את ערכי האיחוד".

      גם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בירכה על ההסכמות, ואמרה כי ההבנות שהושגו הן "פשרה הוגנת", שתאפשר לקמרון לשכנע את אזרחיו להישאר באיחוד.

      מרקל הוסיפה כי חברות באיחוד "היא דבר בעל ערך רב, במיוחד בזמן של תהפוכות וחוסר ודאות בעולם". לאחר מכן הוסיפה: "אני מאחלת לדייויד קמרון את כל הטוב שבעולם בשבועות והחודשים הקרובים.