בסרט Zero Days מאת הבמאי אלכס גיבני, שהוקרן לפני יומיים (שלישי) בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, נטען כי וירוס הסטוקסנט - שנחשף ביוני 2010 ויוחס לפי פרסומים זרים לארצות הברית וישראל ופגע בתכנית הגרעין האיראני - היה חלק קטן ממתקפה רחבה הרבה יותר שתכנן הממשל האמריקני נגד טהראן למקרה שבו המשא ומתן עם המערב ייכשל. שנים ספורות לאחר מכן הקימה ארצות הברית את פיקוד הסייבר והעצימה את כוחו על ידי הקמת יחידות ותקנים רבים, ובהמשך הכפיפה את פיקוד הסייבר לסוכנות לביטחון לאומי (NSA).
בישראל הסיפור הרבה יותר מורכב. בשנת 2010 החליט הרמטכ"ל גבי אשכנזי על הקמת מטה סייבר בצה"ל, בעקבות המלצותיה של ועדה מיוחדת בנושא בראשות תת אלוף (במיל') יצחק בן ישראל. שנתיים לאחר מכן הוקם מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה.
הרמטכ"ל גדי איזנקוט קיבל בשנה שעברה החלטה להקים את זרוע הסייבר בצה"ל בתוך 24 חודשים - החלטה דרמטית שתשנה את פני צה"ל. אך כמו בכל שינוי קיימים לבטים, עיכובים וחששות מהחלטות שיגרמו לנזק יותר מאשר תועלת. בין כל אלו, מסתתרים להם גם לא מעט ויכוחים על בסיס אגו ויוקרה.
לקריאה נוספת:
התכנית למתקפת סייבר באיראן: כך התכוננה ארה"ב לכישלון שיחות הגרעין
בנק המטרות של צה"ל משתדרג: הפרויקט פורץ הדרך שישנה את פני המלחמה
"ממש כמו בקרב": מהפכת הסייבר בצה"ל יוצאת לדרך
אם ניתן לתרגם את ההחלטה האסטרטגית של הרמטכ"ל למעשים, אז יחידת 8200 אמורה להיפרד מחלק מכוח האדם שלה ומסמכויותיה. כך גם יחידת צו"ב (צופן וביטחון), שממוקמת ביחידת לוט"ם (היחידה הטכנולוגית לתקשוב מבצעי) באגף התקשוב. במלים פשוטות, מדובר בהעברת סמכויות מאגף התקשוב ואגף המודיעין - לזרוע הסייבר.
זו נקודת מחלוקת קריטית במטה הכללי, שטרם הוכרעה לאור הפרשנות שמייחסים להחלטתו של הרמטכ"ל. מצד אחד, ישנם אלופים, ובראשם ראש אמן הרצי הלוי, שסבורים כי זרוע הסייבר צריכה לפעול בכפוף לאמ"ן, בדומה למצב הקיים בארצות הברית. מנגד, אלופים אחרים, ובהם ראש אגף התקשוב עוזי מוסקוביץ', טוענים כי אגף הזרוע צריכה להיות עצמאית, בדומה ליתר מקבילותיה במטכ"ל.
ויכוח דומה - בדציבילים נמוכים הרבה יותר - התנהל סביב ההכרעה אם לאמץ את רעיון תכנית הלוחמ"מ (לוחמה מבוססת מודיעין), שתכליתה הנגשת מידע מודיעיני מסווג ביותר לרשת הצה"לית כדי להתגבר על חומות מידור גבוהות. במטכ"ל חששו מאוד מההצעה של הלוי, אז ראש חטיבת ההפעלה המבצעית, ושל ראש אמ"ן לשעבר אלוף אביב כוכבי. ואולם הנתונים והכריזמטיות של השניים הכריעו לטובת הפרויקט, שזכה לטבילת אש משמעותית במבצע "צוק איתן", על אף החשש שמידע קריטי יזלוג ויגיע לידיים הלא נכונות.
צה"ל צועד לעבר הקדמה בצעדי ענק. תכנית תקשוב גדולות מאוד מתרחבות בתחום הפיקוד והשליטה (פו"ש), תהליכי תודעה והסברה, מעגל האש, פעילות פיקוד העורף וההתרעה, גיוס מילואים, לוגיסטיקה, ואף שליטה בנפגעים וחללים. אלוף במטה הכללי, שביקש להמחיש השבוע את התלות שפיתח צה"ל בטכנולוגיה, סיפר שלקראת כל אימון גדול כמעט יש מי שמעלה את הרעיון להשבית את המערכות הדיגיטליות לארבע שעות. "לא מסוגלים להשבית את המערכות לארבע דקות", הסביר, "אי אפשר לחזור לעידן הנייר. אנחנו צריכים שהמערכות יידעו לעבוד כל הזמן, צריך לדעת לפעול גם תחת אויב קיברנטי".
יעלון יתערב?
בשנתיים האחרונות נעשו מהלכים משמעותיים בדרך להקמת זרוע הסייבר, אך הסוגיה כאמור טרם הוכרעה. המצב מהצד נראה מעורר תמיהה, בלשון המעטה, במיוחד בתקופה שבה מתגאה משרד הביטחון ביריית הפתיחה בדרך להקמת קריית התקשוב בנגב. בקרוב גם תוקם קריית אמ"ן בחבל הארץ הדרומי. כל זאת מבלי שתוזכר הקמת זרוע הסייבר. כשנשאל השבוע קצין בכיר בצה"ל בנושא הוא השיב כי יש מספיק שטח בשני מתחמי הענק שיכילו שינויים גם אם לא תתקבל הכרעה עם סיום התכנית ההנדסית.
תת אלוף נדב פדן יחליף בעוד חודשיים את ראש אגף התקשוב מוסקוביץ'. מעניין יהיה לראות מה יהיה משקלו בנושא נגד עמדתו של ראש אמ"ן. האם המטה הכללי יכריע בנושא תוך הבנה והשלמה עם המציאות? האם תידרש הכרעה מצד הרמטכ"ל? ואולי התערבות חיצונית של שר הביטחון משה יעלון וצפונה משם, מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא שתסיים את הסאגה.
מה שברור בשלב זה הוא שאיום הסייבר הולך ומתרחב. איראן מוגדרת כמעצמת סייבר לצד ארצות הברית, גרמניה, בריטניה, רוסיה וישראל ואיש לא נח על זרי הדפנה. בדצמבר האחרון הושבת שליש ממערך תחנות הכוח של אוקראינה, מערכת הבנקאות הטורקית יצאה מכלל שליטה והאינטרנט במדינה הושבת לכמעט 20 שעות. טביעות האצבע היו ברורות. האירועים הללו - כמו אחרים בעשור הנוכחי - מלמדים כי עידן חדש החל ובו פעילות סייבר לא מספיקה כדי להגן על נכסים. עתה נדרשת התקפה חזקה והיקף כלים כמו בשאר הזרועות בצה"ל.
(עדכון ראשון: 23:04)