בארבע השנים האחרונות פיתחו באגף התקשוב מערכות מסווגות שייעלו את תקיפת בנק המטרות של צה"ל ואיחדו את רשתות הזרועות השונות בצבא. "מדובר בפריצת דרך של ממש", הסביר היום (שלישי) קצין בכיר על הפרויקט, שזכה לכינוי "אינטרנט מבצעי" ומהווה צעד מהפכני במיפוי בנק המטרות. המערכות מעבירות מידע מודיעיני במהירות שתאפשר תקיפה בפרקי זמן קצרים, מצמצמות את היקף הצפייה במסכי המחשב השונים בחמ"לים וממקדות את הפיקוד במטרות שהותקפו ושלא הותקפו. לפיכך, יהיה קל יותר לקבל תמונת מצב לגבי המטרות שנותרו למימוש מתוך הבנק. קצין בכיר בצה"ל מתח ביקורת על ההתנהלות בשנים האחרונות, ולפיה כל חיל וזרוע הקימו רשת משל עצמם. הוא הוסיף כי הדבר היה כל כך חריף, שבדיונים במטה הכללי היו אלופים שלא דיברו איתו תקופה מסוימת.
כמו כן, הוא סיפר על מתיחות מתמשכת בין אגף המודיעין לאגף התקשוב: אף שהרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט הורה על הקמת זרוע הסייבר בצה"ל בשני שלבים, טען הקצין כי יש בצמרת הפיקודית מי שמפרש את החלטתו אחרת, והדעות חלוקות אם הזרוע צריכה להיות עצמאית - או שהיא תעבוד תחת זרוע אחרת. עיקר הקושי להקמת זרוע הסייבר נובע מהתנגדותם של קצינים באמ"ן, שאמורים להעביר חלק מכוח האדם מיחידת האיסוף 8200 לאחריות זרוע הסייבר שאמורה לקום עד 2017. "הקושי הוא לאחד את רצפת הייצור של יחידת 8200 באמ"ן ליחידת מצו"ב בתקשוב", אמר הקצין הבכיר.
בתוך כך, הוא הוסיף כי הוא מודאג מההגנה בסייבר על המרחב האזרחי, אף שהוא לא בסמכותו של צה"ל לפי החוק. "יש הרחבה של מאמצי האיסוף עלינו. כולם רוצים לדעת מה נעשה פה", אמר. עוד הוא רמז, כי כדי לאסוף מידע, אין צורך בהכרח לפרוץ לרשת הצה"לית, אלא להתמקד ביועצי החוץ של המערכת הביטחונית.
ואולם, הוא הסביר כי בשנת 2015 נרשמה ירידה בהיקף תקיפות הסייבר על ישראל, ככל הנראה על רקע ההתקדמות בהסכם הגרעין בין איראן למערב. למרות זאת, וכדי להיערך לתקיפות סייבר מתוחכמות של מעצמות, ארגונים קטנים ואזרחים, הוחלט על הגדלת צוותי ההתערבות בתחום הסייבר מיחידות כמו 8200 ומצו"ב ל-15, וכן להקים צוותי מילואים שיסייעו במקרים חריגים.
על מסמכי סנודן: "לא הייתה חדירה לרשת המוצפנת"
כמו כן, חשף הקצין הבכיר כי בצה"ל הוחלט להפסיק להתריע מפני רקטות באמצעות התראות לטלפון הסלולרי, לאחר שהתבררו פערי אמינות ודיו. לפיכך, יתמקדו בצה"ל בשכלול מערכות ההתרעה באמצעות צפירה. הקצין הבכיר הזכיר את התראות השווא ב"צוק איתן" על רקטות בחיפה ובמרכז, והגדיר זאת כ"פיגוע סייבר".
בנוגע להפקת לקחים ממבצע "צוק איתן", אמר הקצין הבכיר כי הארגון הצליח לשגר יותר מ-5,000 רקטות לעבר ישראל על אף התקיפות המתמשכות של צה"ל. לפיכך, יש לייעל את תכנון התקיפה במערכות דומות בעתיד. כמו כן, הוא הזהיר כי מערכת מול חיזבאללה עלולה להיראות אחרת לחלוטין, משום שהארגון השיעי מחזיק היקף רקטות וטילים גדול ומדויק יותר משל חמאס, על תא שטח גדול שנמצא תחת הסוואה.
הקצין הבהיר בעקבות הפרסומים ולפיהם ארצות הברית ובריטניה פרצו למחשבי המל"טים של צה"ל, כי "לא הייתה חדירה לרשת המוצפנת". לדבריו, מומחי סייבר קראו את מסמכי אדוארד סנודן שהודלפו לפני כשבועיים, והקימו ארבעה צוותים שבדקו את התנאים בתוך צה"ל באופן מחמיר. הקצין הבכיר הכחיש את הטענה ולפיה דלפו לארצות הברית נתוני טיל "אנקור שחור" שמדמה טיל אויב, וטען כי הם מממנים את הפרויקט ושותפים מלאים לניסויים, ולפיכך הם חשופים לכל נתוני הטילים. קצין אחר במטה הכללי הבהיר כי צה"ל אמנם לא הקל ראש בפרסום מסמכי סנודן, אך ביקש "להכניס את התוכן לפרופורציה".
עוד חשף הקצין הבכיר כי לאחר חיסולו של איש חיזבאללה סמיר קונטאר, שיוחס לישראל בפרסומים זרים, פרצה קבוצת האקרים עצמאית מלבנון לאתר חיל האוויר הישראלי. הקבוצה, שנקראת קבוצת "קלמון" על שם ההרים שבגבול לבנון וסוריה, מוכרת היטב לצה"ל ותקפה את האתר.