פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התכנית למתקפת סייבר באיראן: כך התכוננה ארה"ב לכישלון שיחות הגרעין

      הניו יורק טיימס דיווח כי ממשל אובמה פיתח תכנית תחת שם הקוד "ניטרו זאוס", שנועדה לנטרל את מערכות ההגנה האווירית, התקשורת והחשמל במדינה. פיתוח התכנית הואץ על רקע החשש שישראל תתקוף באיראן

      התכנית למתקפת סייבר באיראן: כך התכוננה ארה"ב לכישלון שיחות הגרעין
      צילום: הטלוויזיה האיראנית

      הממשל האמריקני תחת הנשיא ברק אובמה פיתח תכנית מפורטת למתקפת סייבר נגד איראן, למקרה שבו המאמצים הדיפלומטיים להגביל את תכנית הגרעין של טהראן ייכשלו – כך דווח בעיתון האמריקני "ניו יורק טיימס", על פי הסרט הדוקומנטרי "ימי אפס" שיוצג היום (רביעי) בפסטיבל הסרטים בברלין וריאיונות עם גורמים צבאיים ומודיעיניים המעורים בפרטי המבצע החשאי. תכנית המגירה זכתה לשם הקוד "ניטרו זאוס", ונועדה לנטרל את מערכות ההגנה האווירית של הכוחות האיראניים, כמו גם מערכות תקשורת וחלקים חיוניים מרשת החשמל.

      "ניטרו זאוס", שנגנזה עם החתימה על הסכם הגרעין בין איראן למעצמות – ארצות הברית, בריטניה, רוסיה, סין, צרפת וגרמניה – הייתה חלק מהמדיניות שהוביל אובמה, להבטיח כי קיימות חלופות לפעילות נגד איראן. בשיאה של התכנית, לדברי הגורמים, אלפי אנשי צבא וסוכנויות הביון היו מעורבים במבצע, שכלל שתילת כלים על רשתות מחשבים איראניות על מנת "להכין את שדה הקרב" לשעת פקודה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      יעלון מזהיר: "מדינות ערביות מתכוננות להשיג נשק גרעיני"
      לועגים לארה"ב: באיראן ציינו את יום השנה למהפכה האסלאמית
      טקס מצטיינים: רוחאני חילק מדליות לאדריכלי הסכם הגרעין

      ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת האו"ם, 27 בספטמבר 2012 (רויטרס)
      וושינגטון חששה מהישאבות למשבר אלים. נתניהו בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם (צילום: רויטרס)

      אין זו תכנית המדף היחידה של מערכת הביטחון האמריקנית, ותכניות דומות קיימות למקרה של מתקפה צפון קוריאנית נגד הדרום, משבר גרעיני בדרום אסיה או התקוממויות באפריקה או בדרום אמריקה. מרבית התכניות מעודכנות אחת לכמה שנים, אולם "ניטרו זאוס", שפיתוחה עלה עשרות מיליוני דולרים, זכתה למעמד מיוחד וטופלה בדחיפות ובאינטנסיביות, מכיוון שבכירים בבית הלבן סברו כי קיים "סיכוי טוב", על פי הדיווח, שראש הממשלה בנימין נתניהו יורה לחיל האוויר לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים, וארצות הברית תישאב לתוך המשבר האלים.

      במקביל ל"ניטרו זאוס" של הפנטגון, סוכנויות הביון האמריקניות פיתחו תכנית מתקפה קיברנטית חשאית ומצומצמת יותר, שנועדה לפגוע באתר העשרת האורניום בפורדו, סמוך לעיר קום. האתר החשאי נבנה בתוך הר, והמתקן כולו מוגן באופן שימנע מתקפה אווירית נגדו. הפתרון הטכנולוגי שהוצע הוא השתלת "תולעת" שתשפיע על מחשבי הבקרה בפורדו, ותפגע בפעילותן של הצנטריפוגות או אף תבלום לחלוטין את היכולת להעשיר אורניום באתר.

      עמדת נ"מ מחוץ למתקן העשרת אורניום סמוך לעיר נתנז, אירן, אפריל 2007 (AP , Hasan Sarbakhshian)
      אתר ההעשרה בנתנז היה המטרה של מבצע חשאי אמריקני-ישראלי. עמדת נ"מ מחוץ בנתנז (צילום: אי-פי)

      זו נועדה להיות מתקפת המשך ל"משחקים אולימפיים", שם הקוד שניתן לפעולה מודיעינית אמריקנית-ישראלית שהביאה להשמדת כאלף צנטריפוגות באתר ההעשרה בנתנז ולהשהיית הפקת האורניום המועשר. הפרויקט האיראני נחשב בעיני רבים לטבילת האש של פיקוד הסייבר של ארצות הברית, שהוקם לפני כשבע שנים. "זאת הייתה תכנית ענקית ומורכבת מאוד", סיפר אחד ממשתתפיה, "לפני פיתוח התכנית, ארצות הברית מעולם לא הרכיבה תכנית מתקפה קיברנטית וקינטית בקנה מידה כזה".

      "ניטרו זאוס" החלה כבר תחת ממשלו של הנשיא לשעבר ג'ורג' וו. בוש, אולם זכתה לתנופה מחודשת בשנים 2009 ו-2010, לאחר שאובמה דרש מהפיקוד המרכזי של הצבא האמריקני להציג תכנית מפורטת למקרה של כישלון המגעים הדיפלומטיים עם איראן. המבצע פותח בשיתוף עם הסוכנות לביטחון לאומי, NSA, שיחידת המבצעים המיוחדים שלה (TAO) הייתה אחראית לחדירה לרשתות המחשבים באתר בפורדו.

      פקחים מנטרלים סרכזות. מתקן ההעשרה נתנז, 20 בינואר 2014 (אתר רשמי , סוכנות הידיעות האיראנית אירנ"א)
      תנאי ההסכם קובעים כי פורדו לא יוכל לשמש כאתר גרעיני. פקחי האו"ם בנתנז (צילום: סוכנות הידיעות האיראנית אירנ"א)

      המאמצים האמריקניים הואצו בשנים 2012 ו-2013, לאחר שהתגלה כי האיראנים העבירו יותר מ-3,000 צנטריפוגות לאתר בפורדו. עם זאת, תכנית המבצע לא יושמה בעקבות ההערכות כי טהראן האטה את קצב ההעשרה במהלך המו"מ עם המעצמות. לאחר חתימת ההסכם, איראן החלה בפירוק שני שלישים מהצנטריפוגות במתקן, והעברת כל החומר הגרעיני. תנאי ההסכם קובעים כי פורדו לא יוכל לשמש כאתר גרעיני, והוא הומר לשימושים אחרים.