מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שב אמש (רביעי) לעשות את מה שהצטיין בו כל כך במהלך 24 שנות כהונתו בתפקיד: לאיים על ישראל ולהסיט את השיח הפנים-לבנוני נגד ארגונו לעבר העימות עם ישראל. אחרי לא מעט שנים בעייתיות וקשות עם ביקורת אינסופית מבית, בקרב העדות השונות בלבנון ובקרב הקהילה השיעית בפרט, ולנוכח המעורבות השוחקת של חיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה, שב נסראללה לערב אחד לפחות לחייך.
הנאום של נסראללה נישא ביום הזיכרון לקודמו בתפקיד, עבאס מוסאווי, שחוסל ב-1992 בהתקפת מסוקים ישראליים על שיירתו. אז בגיל 33, גילה כבר המזכ"ל הצעיר את היתרונות שביכולותיו הרטוריות בעיקר בכל הקשור לישראל. אולם מאז מרץ 2011 וההסתבכות של חיזבאללה במלחמת האזרחים שם, נסראללה כבר אינו אותו "כוכב עולה", או מנהיג נערץ ברחבי העולם הערבי.
לקריאה נוספת:
"הפצצה המתקתקת של חיפה": נסראללה מגבה את תרחישי הבלהות
בנו של נסראללה הפעיל חוליית טרור בטול כרם שתכננה פיגועים בישראל
אחרי מעצר חוליית הטרור, בנו של נסראללה עוקץ: "איך תעצרו תא רדום?"
הניסיונות שלו לסייע למשטרו של נשיא סוריה בשאר אסד הפכו אותו לשנוא-נפשם של סונים רבים ברחבי המזרח התיכון. הילת "המגן" על לבנון שדבקה בו במלחמת לבנון השנייה ולפני כן בנסיגה הישראלית מדרום לבנון ב-2000, התעמעמה ואבדה כמעט, לנוכח הקרבות הקשים שבהם היה מעורב ארגונו והפשעים נגד האנושות שביצע משטר אסד בסוריה.
בחודשים האחרונים נאם נסראללה באובססיביות, כמעט בכל שבוע, והתמקד שוב ושוב בסוגיה הסורית ובמצב בלבנון. הוא אומנם לא התעלם לגמרי מישראל, אך האויבת הישנה והטובה מדרום נותרה מעט בשוליים. והנה אמש, היה נראה שיועצי התקשורת של נסראללה החזירו אותו לדגם הישן ו"הטוב", הדגם המתמחה בהתקפות רטוריות על ישראל. הוא הצליח להנפיק איום חדש-ישן: להפציץ את מכלי האמוניה בחיפה. "הפצצה הגרעינית של לבנון", כך כינה זאת נסראללה בנאומו.
לא מדובר בבשורה חדשה כמובן וכבר במהלך מלחמת לבנון השנייה ניסה חיזבאללה לפגוע במכלים. אך מאז שכח הציבור הישראלי, כהרגלו, את האיום. ומי שהחזיר אותו לכותרות ואף נתן את האות למגוון תגובות של ארגוני איכות סביבה בישראל, היה מזכ"ל חיזבאללה.
נסראללה נראה מחויך יותר. הוא צחק הרבה ונראה שהקסם שלו, שוב, לפחות לערב אחד, חזר. בין לבין הוא השכיל ללעוג למדינות הסוניות על הקשר החשאי שלהן עם ישראל ותהה כיצד הן מסתמכות על אותה ישות שהרגה סונים "בפלסטין, ירדן ולבנון". מזכ"ל חיזבאללה רק שכח לספר לצופיו על אלפי הסונים שחיזבאללה רצח ועדיין רוצח ברחבי סוריה.
הנאום הזה בא בעיתוי נוח לנסראללה, כאשר הכף נוטה שוב לצדו של "הציר השיעי" בסוריה. הציר של חיזבאללה, צבא סוריה הסדיר, אנשי משמרות המהפכה והרוסים כמובן. נסראללה מקרין הרבה ביטחון עצמי וממשיך להבטיח כי "הניצחון בסוריה קרוב".
אולם המצב בסוריה אינו כה פשוט. אומנם הציר השיעי מתקדם והדבר נראה היטב בצפון-מערב המדינה באזור חאלב, וגם בגזרה הדרומית, בדרעא. אך הציר השיעי עוד לא החל אפילו בעימות של ממש מול אנשי "המדינה האיסלאמית" (דאעש), הנמצאים במרחק מאות קילומטרים מזירת הקרבות הנוכחית. חיזבאללה איבד כבר בין 1,300 ל-1,500 לוחמים בסוריה והביקורת נגדו בתוך לבנון מהדהדת היטב. עוד כ-5,000 מאנשיו נפצעו בקרבות, ואפשר להעריך שעוד רבים מחברי חיזבאללה יעוד יפגעו בלחימה. אך נראה כי אין דבר טוב יותר מקצת רטוריקה מתלהמת נגד ישראל כדי להשכיח את הצרות מבית, עכשיו כשלחיזבאללה יש סוף סוף "פצצה גרעינית".