בשירות ההידרולוגי שברשות המים הביעו בימים האחרונים דאגה משנת הבצורת השלישית ברציפות שמסתמנת בצפון הארץ. עד היום (רביעי) ירדו בצפון רק כ-40% מכמות המשקעים הממוצעת בחורף. זאת על אף שחודש פברואר, הנמצא כעת בעיצומו, הוא האחרון מבין שלושת חודשי החורף החשובים ביותר בעונת הגשמים, על פי אגף האקלים בשירות המטאורולוגי. היעדר הגשמים פגע אנושות באיסוף המשקעים במאגרי רמת הגולן, ועקב המחסור במים להשקיה - כעת חוששים החקלאים מפני פגיעה בתוצרת החקלאית באזור, ובה גם התפוחים המזוהים איתו.
בשונה מיתר חלקי הארץ, ברמת הגולן - שם גדלים 70% מהתפוחים הגדלים בישראל - משקים את המטעים והשדות בעיקר במי הגשמים, הנצברים ב-14 המאגרים הפזורים ברמה. עד כה, התמלאו המאגרים רק בחמישית עד רבע מנפח האגירה שלהם - מה שעלול למנוע את השקייתם של מטעי התפוחים, שעתידים לצאת אל השווקים בסתיו. "ללכת ברמת הגולן בתאריך כזה עם חולצת טריקו קצרה, זה הזוי", אמר על מזג האוויר אלכס קודיש, מנהל המטעים של קיבוץ עין זיוון. "המצב במאגרים הוא 'על הפנים', ואנחנו לא יודעים מה לעשות".
עוד בוואלה! NEWS:
פעילים למען בעלי חיים: עיריית בית שאן ממיתה כלבים בניגוד לחוק
"כללית" נתבעת במיליונים בגין מניעת מתן טיפול בקנאביס
"כולם צילמו": מדריכת אירובי תובעת קבוצת כדורגל בגין הטרדה מינית
עיקר החקלאות בגולן בכלל ובקיבוץ עין זיוון בפרט, לפי קודיש, מתבססת על מטעי תפוחים. לדבריו, 80% מהענף בארץ נמצא באזור זה. ההשקיה מתחילה כבר בחודש אפריל, עם תחילת הפריחה. "אם לא יהיו מים, תהיה לכולנו שנה קשה מאוד ולקיבוץ עין זיוון השנה הזאת תהיה עוד יותר קשה. כולנו עוד תקווה שיקרה משהו החורף הזה, אבל כרגע זה נראה נורא", אמר.
על פי איתן שדה, מנכ"ל אגודת המים של חקלאי הגולן "מי גולן", השנה הצטברו במאגרים שבדרום הרמה חמישה מיליון קוב מים בלבד, מתוך נפח אגירה כללי של 24 מיליון קוב. זאת, כשמקורם של חלק מהמים בשאיבות ולא מגשמים. במאגרים שבצפון רמת הגולן הצטברו רק שלושה מיליון קוב, כולם כתוצאה משאיבה מקידוחי "שמיר" שבין הגליל והגולן. התוצאה שמונה מיליון קוב בסך הכול, מתוך 17 מיליון קוב להם זקוקים המגדלים.
שדה הדגיש כי גם יכולת הגדלת הקצאת המים ממקורות שאינם מי גשמים מוגבלת מאוד באזור רמת הגולן, במיוחד בהשוואה לגליל. "יש לנו קצת אמצעי חירום של שאיבה, שמשתנה עם השנים מהקידוחים ומהכנרת בדרום הגולן, אבל אין לנו יכולת בלתי נגמרת להשתמש במים מהכנרת", אמר בהתייחסו לבעייתיות של שינוע מים מאזור הכנרת הנמוך.
אם לא די במחסור במים, דואגים החקלאים מגל החום. "אנחנו חוששים שגל החום יבלבל את העצים ויגרום לפרחים לצאת עכשיו, במקום באביב", הסביר קודיש, והתריע כי התוצאה עשויה להיות אובדן היבול. "אחרי הגל, החורף עלול לחזור ולהביא אתו קרה, ואז הפרחים ייבלו. אם זה יקרה, זה הסוף שלנו".
ישראל דורון, מדריך התפוחים הארצי של משרד החקלאות, אומנם דחה על הסף את "נבואות הזעם" של קודיש על השלכות גל החום, אולם הדגיש כי השפעותיו של גל זה תלויות באורכו. לדבריו, "זה לא חדש שבחודש פברואר יש גלי חום. אבל כדי שהתפוחים יתבלבלו, צריך להערכתי גל חום שיימשך לפחות שבועיים-שלושה". הוא הוסיף: "אם אחרי השבוע החם יבוא שבוע קר, אז העצים לא יספיקו להתעורר. סביר להניח שהתפוחים יתקדמו בימים החמים, אבל יחזרו אחורה בהמשך".
משרד החקלאות: "צריך לתכנן ולחלק את המים אחרת"
בשנים רגילות עומד היקף יבוא התפוחים לישראל על כ-15% מתצרוכת השוק המקומי. בכירים בענף העריכו כי אם השנה בצפון אכן תוגדר שחונה, ייתכן שיהיה צורך להגדיל את מכסת ייבוא התפוחים לישראל. לדבריהם, אם יינתן להגדלת מכסת הייבוא פטור ממס, בדומה לתפוחים שיובאו לישראל בשנים קודמות, המחירים לצרכן לא יושפעו מהמשבר הצפוי. כך או כך, גם אם אכן ייכנס הענף למשבר, המחסור בפירות המיוצרים בישראל לא יורגש עד החודשים ספטמבר-אוקטובר.
ממשרד החקלאות מסרו כי הם מודעים לסכנת מצוקת המים הקריטית שמרחפת מעל שטחי רמת הגולן ועלולה לפגוע ביבול התפוחים. לדברי מדריך התפוחים הארצי, "אם צריך לקצץ במנות המים, אז אנחנו מנחים את החקלאים כיצד לעשות תכנית חדשה, שלפיה יקבעו את כמות היבול לכל אחד מהזנים". בין השאר, מייעצים במשרד כיצד לאפשר לעצים לשאת פרי בהתאם לכמות המים השמורה לחקלאים בפועל. "באופן כללי, צריך לתכנן ולחלק את המים בצורה אחרת כדי להתמודד עם המציאות החדשה", הדגיש.
מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, איציק כהן, מסר כי השפעת מזג האוויר בחורף על היבולים יהיה אחד הנושאים שיעמדו על הפרק בוועידת מגדלי הפירות, שבה ישתתפו בין היתר שר החקלאות, אורי אריאל, וראשי מועצת הצמחים והתנועות. הוועדה תתכנס בעוד כשבוע וחצי בקריה החקלאית שבבית דגן.