בימים האחרונים החלה להופיע בכנרת פריחת אצות נרחבת, ותושבים הגרים בסמוך לאגם טוענים כי על אף שהצמח מופיע מדי שנה, מדובר הפעם בהיקף חריג. מומחים לנושא מציינים כי למרות שמדובר בפריחה רעילה ולא מומלץ לשחות בסביבתה, היקפה דווקא אינו חריג, ואין סכנה למי השתייה.
פרופ' משה גופן, מומחה לחקר הכנרת, הסביר כי מדובר בפריחת מיקרוציסטיס, שבעבר נקראה "אצה כחוליה". לדבריו, המיקרוציסטיס יוצר רעלנים, ואלו מהווים סכנה בריאותית אם הם קיימים בכמות גבוהה. אולם הוא הדגיש כי האצות שהופיעו השנה באגם הן חומות, והן פחות רעילות מפריחה בצבע ירוק.
עוד בוואלה! NEWS:
ההתכתשות על חוק ההשעיה: מגלגלים את תפוח האדמה הלוהט לעבר נתניהו
לפני הכלא: הרב פינטו יצא מביתו לבדיקות רפואיות
"כולם צילמו": מדריכת אירובי תובעת קבוצת כדורגל בגין הטרדה מינית
פרופ' גופן הסביר את הסיבה להופעת האצות ואמר כי הגשמים שירדו לאחרונה באגן ההיקוות של הכנרת האיצו את פריחתן. "השיטפונות באזור יצרו סחף שהביא איתו בבת אחת כמויות גדולות של חנקן שנשטפו לכנרת. יחד עם מזג אוויר שקט וחם, הדבר הגביר את פריחת האצות הכחוליות", אמר.
גם פרופ' אסף סוקניק מהמעבדה לחקר הכנרת מייחס את התופעה למזג האוויר השקט והחם שפוקד את האזור. "חוקרי המעבדה לחקר הכנרת עוקבים אחר אוכלוסיית האצות זה כמה שבועות", סיפר והדגיש כי צוות המחקר חזה מראש כי השבוע תהיה עליה בכמות האצות והתפזרותן.
בעקבות הופעת האצות, הוציאה המעבדה לחקר הכנרת הודעה לספקי המים באזור תאגידי המים של טבריה ויישובי עמק הירדן, שייקחו את הדבר בחשבון ויבצעו מעקב אחר איכות המים. עם זאת, סוקניק הבהיר כי המים נשאבים מעומק האגם, שם לא קיימת בעיית האצות. "לא הייתי ממליץ לשחות בתוך כתמי האצות", הזהיר סוקניק, אך הדגיש כי "מבחינת אספקת המים אנחנו בסדר גמור, אם כי צריך לתת על כך את הדעת, לבדוק ולעקוב". יש לציין כי כעת לא נשאבים מהכנרת מי שתיה למוביל הארצי.
גופן הבהיר גם הוא כי "מכיוון שאספקת מים לצרכים ביתיים נעשית כיום ברובה מהתפלה, אין סכנה בריאותית. פריחות מיקרוציסטיס נראו בכנרת הרבה פעמים בעבר, הן הסוג הירוק והן הסוג החום, ולמרות שבעבר סיפקו הרבה מים מהכנרת לצריכה ביתית, לא נמדדה רמה מסוכנת של הרעלנים, ולא היה צורך להפסיק שאיבה אפילו לשעה אחת בגלל נוכחותם".
למרות שהמומחים מדגישים כי תופעה זו אינה חריגה ומופיעה בכנרת זה שני עשורים, יש הרואים בה סימן נוסף לכך שהמערכת בכנרת פחות יציבה מאשר בעבר. יציבות משתקפת במהלך שנתי קבוע שחוזר על עצמו, ולפי טענה זו, הופעת המיקרוציסטיס, כמו גם הופעת עלוקות בכמה מן החופים לפני כמה שנים, ממחישים חוסר יציבות בהשוואה לעבר. הסברה המרכזית היא כי לחצים על האגם, מעשי ידי האדם, הם המשפיעים ביותר על חוסר היציבות.
בין הלחצים האלה נמצאים גם שינויים מהירים וקיצוניים במפלס הכנרת. אם בעבר התנודה בין המפלס העליון למפלס התחתון הייתה כמטר וחצי מדי שנה, הרי שכבר אירעו מקרים שהפער בין הרום העליון לתחתון הגיע לכדי שישה מטרים תוך שנים בודדות. עם זאת, יש לציין כי הקמת מפעלי ההתפלה הגדולים יביאו להפחתת התנודות במפלס הכנרת בהשוואה לעבר, משום שהשאיבה מהאגם פוחתת.