(אחיו של נהג המשאית לאולפן וואלה! NEWS: "אנשים שעברו שם ואמרו שהוא ערבי וחשבו שזה פיגוע")
חיים ביטון, נהג אוטובוס בחברת אגד שהתנגש שלשום (ראשון) במשאית בכביש 1 בתאונה שהסתיימה במותם של שישה בני אדם ופציעתם של 12 נוספים, ניסה על פי החשד "לשפץ" את נתוני דיסקת הטכוגרף, המכשיר שמתעד את רישומי נסיעותיו. אלא שהמכשיר שנמצא בשימוש בישראל, בניגוד לקיים באירופה לפני עשר שנים, הוא מכני על אף ניסיונות מצד עמותת "אור ירוק" לשנות את המצב הקיים ולחייב שימוש בטכוגרף דיגיטלי ובכך למנוע מצבים שבהם ניתן לשנות את הרישומים.
הטכוגרף הוא מעין "קופסה שחורה" לנהגי כלי רכב כבדים. תפקידו לשמור את נתוני הנסיעה החשובים: מהירות כלי הרכב בכל רגע נתון, זמן תחילת הנסיעה, מספר שעות הנסיעה, שעות מנוחה ופרטי הנהג. הטכוגרף המכני עשוי מנייר והנהג ממלא בו את נתוני תחילת שעות העבודה וסיומה. בכל יום הנהג מחליף את נייר הטכוגרף ומתקין מחדש.
לקריאה נוספת:
חתונת הפצועה נדחתה; אביה הודה לרופאים ש"הצילו את ידה הקטועה"
חנה הייתה בהריון, יעקב היה בדרך ל"שידוך": סיפורי ההרוגים בתאונה
"יש הרבה נפגעים, בואו מהר": השיחה הראשונה למד"א לאחר התאונה בכביש 1
ב-2006 נכנס לתוקף תקן באירופה שמחייב שימוש בטכוגרף דיגיטלי ב-25 מדינות, ולהוציא משימוש את המכשיר הישן. ב-1 בינואר 2008 הצטרפו לכך מדינות נוספות, דוגמת רוסיה, טורקיה ורומניה. כיום, בכל כלי רכב כבד שמיוצר באירופה מותקן טכוגרף דיגיטלי, שנועד למנוע את האפשרות לזיוף נתונים והתחזות לנהגים.
בישראל הטכוגרף הדיגיטלי טרם נכנס לשימוש. זאת, למרות שבשנת 2009 השיב שר התחבורה ישראל כץ לשאילתה של חבר הכנסת לשעבר חנא סוייד (חד"ש) בנוגע למעורבותם הגבוהה של אוטובוסים ומשאיות בתאונות דרכים, כי משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פועלות בתחום הטכנולוגי "לעידוד שימוש בטכנולוגיות תומכות בטיחות, דוגמת טכוגרף דיגיטלי". ביולי 2010, הודו במשרד התחבורה כי "הטכוגרף הדיגיטלי קל לתפעול ובעל אמינות גבוהה וחסינות מפני 'טיפולים' וזיופים, אשר ישולב בקרוב גם בישראל".
ביטון, נהג האוטובוס מירושלים נעצר אתמול בלילה בחשד לגרימת מוות ברשלנות. הוא נפצע קל ופונה לבית החולים אסף הרופא שבבאר יעקב, ועם שחרורו נעצר. אתמול בבוקר האריך בית הדין לתעבורה בירושלים את מעצרו בשלושה ימים. במהלך הדיון נודע כי ביטון חשוד גם בשיבוש הליכי חקירה.
ביטון, שמיוצג על ידי עורכת הדין לאה גולדמן, הודה במהלך החקירה כי הוציא את הטכוגרף . "פעולה זו מהווה שיבוש הליכי חקירה", טענה מנגד המשטרה. כהן הוסיף: "עוד לא שמנו יד על הדסקה. הקופסה אצלנו אך עוד לא הצלחנו לפתוח אותה ואיננו יודעים אם היא בפנים. המשיב לפי דבריו הוציא את הדסקה ולטענתו החזיר אותה".
המשטרה ערכה אתמול בלילה שחזור של התאונה, שבמהלכה ביצעו שני ניסויים: בדיקת מערכות ההיגוי והבלמים של האוטובוס ובדיקה של שדה הראייה של נהג האוטובוס. השוטרים הסיעו למקום אוטובוס דומה מאותו דגם ושנת ייצור של חברת אגד וקיימו נסיעה כדי לבחון מאיזה מרחק אפשר היה לזהות את המשאית וכיצד יכול היה ביטון להגיב למניעת התאונה. הליך הבדיקה נמשך יותר משעה ובסיומו הועברו ממצאי הבדיקה לצוות החקירה, כדי שיגבש מסקנות ראשוניות באשר לתאונה. לפי המסתמן, התאונה התרחשה בעקבות הסחת דעת של ביטון.
עמותת אור ירוק: "ישראל דוחה הרבה זמן את המעבר לדיגיטלי"
אילן רודצקי, מנהל תחום טכנולוגיה לבטיחות בעמותת אור ירוק, הסביר כי הטכוגרף הקיים בישראל מיושן וניתן למניפולציה. "הטכוגרף הוא מכשיר שמותקן מקדמת דנא באוטובוסים ובמשאיות ורושם כל יום נתונים באשר למהירות הנסיעה, מנוחה ורענון. הוא מסדיר ברישומיו מעין כרטיס נוכחות של עובד. בטכנולוגיה המיושנת שנהוגה גם בארץ מכניסים דסקה מנייר ויש מחט, כמו בבדיקת אקו לב, שרושמת על הדף את הנתונים. זה לא מדפסת מתוחכמת, זוהי זרוע מכנית שרושמת על גבי נייר כימי את שני נתונים הבטיחות. הפיקוח של המעסיק של הנהג, של קצין הבטיחות ושל שוטר התנועה יכולה להיות רק באמצעות קריאת נייר זה. מכיוון שזרוע שצריכה להתחיל ממהירות אפס ומסתיימת במהירות 80 קמ"ש, שזו המהירות המותרת למשאית, או 100 קמ"ש לאוטובוס - ניתן לעקם את הזרוע הזאת ובעצם ליצור עיוות של הנתונים ולחרוג מתקנות התעבורה בישראל.
לדבריו, "בשעה שמתרחשת תאונה קטלנית, כמו שאירע אתמול, קשה לדעת את הנתונים האמתיים של אותו נהג שעה שאירע התאונה. אם שעות העבודה והמנוחה לא נרשמו כדין, אם חריגות המהירות שמעידות על אגרסיביות בנהיגה לא מתועדות - קשה לאכוף את זה. במדינות האיחוד האירופי יצרו בשנת 2006 טכוגרף דיגיטלי - מכשיר שלא ניתן לזיוף - והסדירו את זה לאורך שנים. מדינת ישראל אמורה לפעול לפי תקנות איחוד האירופי והצהירה שהיא מתכוונת להכניס את הטכוגרף הדיגיטלי כהלכה סדורה, אך היא דוחה אותם כבר הרבה מאוד זמן".
משה, נהג משאית, הסביר כי גם הנהגים עצמם מפסידים מן השימוש במכשיר המיושן. "במשאיות יש את הטכוגרפים, הוא אומר מתי התחלתי לעבוד ומתי אני מסיים. בפועל התקנות אומרות שאדם התחיל לעבוד ברגע שנדרש להתייצב לעבודה, משם סופרים את שעות הנהיגה, גם אם בפועל לא שימשתי כנהג. הרבה פעמים הם היו מתריעים בפניי לא להפעיל את הטכוגרף עם הגעתי, אלא רק בזמן היציאה לנהיגה. אנשים נמצאים בין הפטיש לסדן, מפחדים לאבד את המקום עבודה שלהם. על כולנו הופעל לחץ אדיר, זה קיים היום בהמון מקומות".
לדבריו, "הפתרון למצב הוא מאוד פשוט - שימוש בטכוגרף דיגיטלי. אי אפשר לשחק איתו, אי אפשר להחליף את הדיסק שאת שמה בתוכו ועליו הטכוגרף כותב. יתרה מזאת, בטכוגרף הדיגיטלי יש אפשרות לשוטר לראות מה עשית אתמול ושלשום ובמהלך כל החודש".
ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד פועל כיום באופן אינטנסיבי להחיל את חובת התקנת הטכוגרף הדיגיטלי בכלי רכב כבדים גם בישראל. הדבר מחייב הרשאה מיוחדת ממדינות הקהילה הארופאית לשימוש בכרטיסים חכמים. לצורך כך התקיימו פגישות בין משרד התחבורה לקהילה הארופית שנועדו לאפשר את יישום הטכוגרף גם בישראל".
(עדכון ראשון: 19:55)