הטרנסג'נדרית שתמיד חלמה להיות אם נלחמת על הזכות לפונדקאות

נעמה החלה בהליך שינוי המין לפני 15 שנים, וכעת כשהיא בזוגיות ממושכת היא מוכנה לילדים - ונערכת להליך משפטי מורכב. הנתונים שלה ושל בן זוגה תואמים לדרישות בחוק, מלבד פרט אחד: תרומת הזרע היא מהאם - ולא מהאב. האם המדינה תאשר את המקרה התקדימי?

"אני משערת שמי שרוצה ילדים בעתיד חושבת על זה לבד אוטומטית". נעמה (צילום: ראובן קסטרו)

האם טרנסג'נדריות בישראל יוכלו לקיים הליך פונדקאות בארץ? נעמה, תושבת תל אביב בת 36, מאמינה שכן ומקווה להיות חלוצת הפונדקאות הטרנסית בישראל. התנאים הרבים לאישור הליך הפונדקאות בארץ ידועים כקשוחים במיוחד, ומשפחות רבות נאלצות להשלים את ההליך בחו"ל ובעלות גבוהה. כעת, למאבק המתמשך של זוגות חד מיניים ושל הורים יחידניים ויחידניות להביא לאישור הליך פונדקאות בישראל מצטרפת גם טרנסג'נדרית.

נעמה היא רכזת תכניות סיוע וליווי לטרנסג'נדריות במרכז הגאה בתל אביב. היא החלה בגיל 21 את הליך שינוי המין, מיד עם סיום שירותה הצבאי, וכיום נמצאת בזוגיות ארוכת שנים. לדבריה, כבר מההתחלה ידעה כי היא רוצה להיות אימא, ועוד לפני שהחלה את ההליך ההורמונלי, ביצעה הליך של הקפאת זרע.

עוד בוואלה! NEWS:
אם לילדה טרנסג'נדרית: "המערכת לא מקבלת את זה שילדות כמו שלי קיימות"
מדים לפי מידה: כך צה"ל מתאים את עצמו למתגייסים הטרנסג'נדרים
אחרי קרב משפטי: גופתה של הטרנסג'נדרית שהתאבדה תישרף כבקשתה

"היום רמת המודעות לטרנסג'נדריות היא מאוד גדולה" (צילום: ראובן קסטרו)

"לא כולם חושבים על זה בתהליך. יש בנות שלא רוצות בכלל ילדים, יש את אלו שלא חושבות על זה לפני התהליך ומתרכזות בתהליך עצמו, ואז לפעמים הן מבינות שמאוחר מדי, אז הן עוצרות את התהליך באמצע כדי להקפיא זרע, ויש נשים כמוני שחושבות על זה על ההתחלה. אני משערת שמי שרוצה ילדים בעתיד חושבת על זה לבד אוטומטית. אני ידעתי בדיוק מה אני עושה, הכול היה מסודר, והיו לי שלבים בראש של מה הולך לקרות", סיפרה.

היא הוסיפה כי "האקט עצמו היה קשה. היום רמת המודעות לטרנסג'נדריות היא מאוד גדולה, פסיכולוגים או אנדוקרינולוגים ממליצים כבר בהתחלה לעשות הקפאת זרע. בתקופה שלי זה היה פחות שכיח".

לפני כשנתיים סיימה נעמה את הליך שינוי המין באופן מלא בתאילנד, והוגדרה גם על ידי המדינה כאישה לכל דבר. עם סיום התהליך, התחדש גם הרצון להגשים הורות. "היום אני בת 36, יצרתי לעצמי קריירה מדהימה, ואני יכולה להגיד שלא משנה איזה שינוי וכמה ניתוחים תעשי, הצורך האימהי גובר על הכול. זה מטורף, השעון הביולוגי שלי ממש מורגש. אני מרגישה ממש צורך לבנות לעצמי משפחה. החלום שלי זה לשכב במיטה עם התינוק בשבת בבוקר ולהתכרבל איתו, או שבן הזוג שלי ייקח אותו לבית הכנסת בשעות הבוקר, ובעיקר להתמודד עם הדברים שהורים מתמודדים איתם", סיפרה.

עוד באותו נושא

"המדינה אמרה לי: את רווקה - אז סעי לחו"ל להביא ילד"

לכתבה המלאה

"הסיפור שלי הוא על התפר"

נעמה החלה לבחון כיצד תוכל לממש את רצונה. "בשלב הראשון הלכתי לבדוק בבית החולים שמנות הזרע עדיין נמצאות", הסבירה. "אני עומדת בסטנדרטים של החוק, אך הסיפור שלי הוא על התפר. לכן, אם אצליח בתהליך לעבור את ועדת האישורים של משרד הבריאות, אייצר משהו תקדימי".

חוק נשיאות העוברים בישראל קובע כי זוג, גבר ואישה, יכולים לעבור הליך פונדקאות בישראל במקרה שבו לאישה יש בעיה רפואית שמונעת ממנה לשאת את ההיריון. במקרה כזה, הזרע המשמש להפריה הוא של האב המיועד. במקרה של נעמה, מדובר בזוג, גבר ואישה, אלא שהקשר הגנטי יהיה לאם ולא לאב.

הורים שהשלימו הליך פונדקאות בנפאל ושבו עם ילדיהם לאחר רעידת האדמה בנפאל, לפני כשנה (צילום: מד"א)
"הערבוב בין פונדקאות לתרומת זרע או ביצית מוטעה ביסודו. פונדקאות נועדה לפתור בעיית פריון שקשורה בנשיאת היריון, בעוד שתרומות זרע או ביצית פותרות בעיות מסוג אחר לחלוטין"

דורון ממט-מגד, מנכ"ל חברת הפונדקאות "תמוז", הסביר כי "מדובר על זוג, גבר ואישה, שמעוניינים לעבור תהליך של פונדקאות בישראל ולאישה אין אפשרות לשאת היריון בעצמה. באופן תיאורטי, בקשתם של נעמה ובן זוגה אמורה לעבור את ועדת האישורים". ממט הבהיר כי "במקרה הנוכחי, הזרע הוא של האימא המיועדת, ולא ברור כיצד הוועדה תתייחס לניואנס הזה".

"יש פה אימא מיועדת שהקפיאה בעבר זרע, ותורמת ביציות, כך שאם מדינת ישראל תרצה להתנגד היא תוכל להיתלות על הדרישה זו", הוסיף. "מצד שני, התנגדות כזו תהיה אמירה ברורה שנעמה היא האימא המיועדת ובן זוגה הוא האב המיועד. למדינה יהיה קשה יותר להתנגד לסיטואציה שבה נעמה ובן זוגה יחליטו להשתמש בזרע של בן זוגה ותרומת ביציות. במקרה הזה יש לנו בעצם זוג הורים שעומד בכל תנאי החוק, גבר ואישה לכל דבר, שבו האישה אינה מסוגלת לשאת את ההיריון ומשתמשים בזרע של האב המיועד".

ממט מכיר במקרים של זוגות ישראלים של טרנסג'נדרים או טרנסג'נדריות שעברו פונדקאות בחו"ל ואזרחו את הילדים בישראל, אולם לא מוכרים מקרים כאלה בישראל. "אם הוועדה אכן תאשר את המקרה של נעמה, זה יהיה מקרה תקדימי", הבהיר. "אני באופן כללי חושב שהערבוב בין פונדקאות לתרומת זרע או ביצית מוטעה ביסודו. פונדקאות נועדה לפתור בעיית פריון שקשורה בנשיאת היריון, בעוד שתרומות זרע או ביצית פותרות בעיות פריון מסוג אחר לחלוטין". בחודש הבא ייערך דיון בבג"ץ בעקבות עתירה שהגישה חברת תמוז, אבות גאים וגורמים נוספים, להרחבת מעגל הזכאות לפונדקאות, ללא קשר גנטי.

"את הילד הראשון אביא בחו"ל, ואני מקווה שאת הילד השני אוכל לעשות בארץ"

בסוף השבוע הקרוב עתיד להתקיים במרכז הגאה בתל אביב כנס "המשפחה הגאה" הראשון, שיעסוק במגוון סוגיות הקשורות למשפחה ולזוגיות בקהילה הגאה. סיפורה של נעמה יובא בכנס כחלק מהרצאה שלה בנושא בריאות המשפחה הגאה. אביהו מיזן, מנהל התרבות במרכז הגאה ומארגן הכנס, הסביר: "כנס המשפחה הלהט"בית הוא ההזדמנות שלנו לדבר וללמוד על אחד הדברים החשובים לכל אדם בחייו. היה חשוב לנו להביא למרכז השיח נושאים תקדימיים שלא מדוברים בקהילה הגאה, יחד עם נושאים שנמצאים במרכז ההוויה הלהט"בית".

"אני הולכת להביא את הסיפור האישי שלי על מנת להעלות את המודעות", סיפרה נעמה. "אני מחפשת גוף שקשור לפונדקאות על מנת שייקח את הסיפור ויעזור לי ליצור תקדים במדינת ישראל. עם זאת, כמו בכל תקדים, לוקח הרבה זמן לקבל אישור עבורו בארץ. אני אבצע תהליך של הבאת ילד לעולם בחו"ל, ואני מקווה שאת הילד השני אני אוכל לעשות כבר בארץ. אני מעריכה שזה יהיה מאבק קשה וסבוך. זה לא יהיה מאבק קל".

היא הוסיפה: "על פי החוק במדינת ישראל, אנחנו כן עומדות בסטנדרטים ולכן עלינו להיאבק ולקבל את הזכויות שלנו כדי לעשות פונדקאות בארץ, ולא להוציא סכום של קרוב ל-300 אלף שקלים בארצות זרות. הרצון שלי כאם עתידית, כמו כל אם ביולוגית אחרת, הוא להיות נוכחת בשלבי ההיריון על מנת להרגיש אותו, מה שלא אוכל לעשות בארץ אחרת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully