מדים לפי מידה: כך צה"ל מתאים את עצמו למתגייסים הטרנסג'נדרים

צה"ל לא מוותר לטרנסג'נדרים על גיוס חובה, אך גם לא ממהר לעגן את זכויותיהם בפקודות ברורות. כנס מיוחד במרכז הגאה הפגיש בני נוער לקראת גיוס עם הקצינה שתלווה אותם באופן אישי לאורך כל הדרך: "גילינו שיש עם מי לדבר". צפו בריאיון לאולפן וואלה! NEWS

עריכה: ניר חן

עם מי עושים טירונות - בנים או בנות? האם יפנו אליי בלשון נקבה או בלשון זכר? איך מתקלחים? והיכן ישנים? אלו הן רק חלק מהשאלות שטורדות את מנוחתם של בני נוער טרנסג'נדרים שמתכוננים לגיוס לצה"ל. עשרות בני אדם, רובם נערים ונערות, עדיין לא בני 18, התאספו בשבוע שעבר באולם הכנסים של המרכז הגאה בתל אביב כדי לקבל תשובות. חלק יושבים עם ההורים, חלק לבד. כולם מחכים למוצא פיה של האישה שמרכזת את נושא שירות הטרנסג'נדרים בצה"ל, סגן-אלוף לימור שבתאי, סגנית יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן) וראש ענף קידום מגדרי. גם המילה "גורו" נזרקת לאוויר.

שבתאי מסבירה לקהל שגם המערכת הצבאית המרובעת יכולה לגלות גמישות. "אין הנחיות מדויקות של המטכ"ל", היא חוזרת ואומרת. "אנחנו מאמינים בתפירת חליפה לפי מידה".

טוב לדעת (מקודם)

האם בי-קיור לייזר באמת עוזר לכאבים? זו האמת

לכתבה המלאה
"אמנם כולנו טרנסים אבל לכל אחד מתאים משהו אחר". עמית חכמון (צילום: ראובן קסטרו)

אחד ממשתתפי הכנס הוא סגן שחר, בן 22. שחר משרת בקריה, ביחידה שהוא לא חושף את שמה. יש שמגדירים אותו הקצין הטרנסג'נדר הראשון בצה"ל, והוא ההוכחה החיה לכך שאפשר לעבור את השינוי המגדרי מאישה לגבר בתוך הצבא ולהישאר בחיים. "נכנסתי כחיילת וסיימת כקצין", הוא אומר. "התגייסתי לפני ארבע שנים. הצבא היה אז במקום קצת אחר. כמלש"ב לא ידעתי שום דבר על הצבא, ידעתי מה חושבים עליו מבחוץ. רציתי שירות משמעותי, אבל לא ידעתי איך להתמודד עם הסוגיה הזאת מול הצבא. חייתי כנער לכל דבר, אבל ידעתי שהמערכת לא תראה אותי ככה.

"ביום הגיוס, היה לי חשוב לקבל מדי גברים ולא מדי נשים. הגעתי לגיוס בנות, וקצין המיון אמר לי שהוא מבין ושהוא יבדוק. הוא חזר ואמר לי שהוא מתנצל, שהוא לא יוכל לעזור לי ושכדי לעלות על האוטובוס אני חייב ללבוש מדי א'. עליתי על האוטובוס ובבסיס החלפתי למדי ב'. נפגשתי לשיחה עם המ"מ והמפקד, כבר למחרת נתנו לי פטור ממדי א' ואמרו לי, זהו, הבעיה שלך נפתרה". שחר אמנם המשיך לישון במגורי הנשים, אך במהלך השירות הכיר את שבתאי ונהפך למעין יועץ שלה בכל הנוגע לליווי טרנסג'נדרים בצבא ולפתירת בעיותיהם באופן פרטני.

"כל מפקד שנתקלתי בו, לא היו לו הנחיות מערכתיות. כל אחד מהם פעל לפי שיקול הדעת שלו. ישר שאלו אותי, איזה התאמות אתה צריך? הציעו לי דברים שלא ביקשתי, זמן מקלחת לבד, מדי ב', זה בעצם היה שיקול דעת של בנות 20-19. גם בטירונות, גם בשירות הסדיר וגם בקורס הקצינים".
שחר אמנם עבר במהלך השירות תהליך לשינוי המין, אך השאלות לא נפסקו. "כקצין היה לי תפקיד שבו אני מדבר עם טירוניות, ובכל פעם הן היו שואלות אותי, איך אתה קצין? אמרו לנו שיש פה רק בנות. בהתחלה הייתי אומר שזה סיפור ארוך ושאני אסביר בהמשך, ואחר כך כבר התחלתי להגיד שהגעתי לתפקיד הזה בצורה אחרת".

"המסגרות הישנות מתחילות להנגיש את עצמן לקהילה הטרנסית", אלישע אלכסנדר (צילום: מגד גוזני)

גיוס טרנסג'נדרים הוא סוגיה שנויה במחלוקת בצבאות העולם. בכוחות המזוינים של ארה"ב, למשל, תהליך שינוי מין עדיין עלול להיות עילה לשחרור מהשירות. עם זאת, במהלך 2016 המדיניות צפויה להשתנות וגם טרנסג'נדרים אמריקנים יוכלו לשרת בלי להסתתר. צה"ל נמנה עם הצבאות שמגייסים את כולם. עד לפני כמה שנים, גיוס טרנסג'נדרים לא נחשב בצה"ל עניין שצריך להתעכב עליו, ובקבלת ההחלטות ניתן מקום רב לשיקול הדעת של המפקדים. כיום, ככל שהדיון באי-התאמה מגדרית נהפך פתוח יותר ויותר, כך עולה מספר הטרנסג'נדרים המתגייסים לצה"ל. המספרים, כמובן, אינם גדולים, אך גם הצבא מבין שהוא נדרש להתאים את עצמו למגמה.

לדברי מנהל ארגון "מעברים", אלישע אלכסנדר, ממארגני הערב במרכז הגאה, בשנים האחרונות חלה ירידה בגיל היציאה מהארון לטרנסג'נדרים. אלכסנדר מסביר כי הצבא או השירות הלאומי עלולים להיות מסגרות עוינות, עם הפרדה מגדרית וגילויי טרנספוביה. עם זאת, הוא אומר, הגיוס עשוי התגלות גם כחוויה מעצימה: הזדמנות לעזוב את בית ההורים ואולי אף להשאיר מאחור קהילה שמרנית, ולצאת לדרך עצמאית בסביבה מכילה ותומכת. "בצבא ובשירות הלאומי הצעירים נכנסים למה שנחשב 'מסגרת', במקום להיזרק מהר מדי לעצמאות שמובילה רבים ורבות לרחוב ולשולי החברה", אומר אלכסנדר. "לשמחתנו המסגרות הללו מתחילות להנגיש את עצמן לקהילה הטרנסית, ובעקבות הפניות הרבות שאנו מקבלים ארגנו את הערב הזה - לרווחת חברי וחברות הקהילה ובני משפחותיהם".

השאלות אכן מתחילות לזרום. "אילו כלים יש למפקדים להתמודד עם טרנסים וטרנסיות שמתגייסים לצבא?" שואל מפקד בקבע, שהתעניין והגיע למפגש. "יש כמה עשרות חיילים טרנסג'נדרים שמשרתים בצה"ל", מסבירה סא"ל שבתאי. "חלק פונים אליי לפני הגיוס ואז אני יכולה ללוות אותם במיון ובשיבוץ לתפקיד, וחלק מקבלים ליווי תוך כדי השירות. אין סט כלים ברור למפקדים. מספר המתגייסים בכל שנה הוא קטן, אז השיטה שבה אנחנו עובדים היא חליפה לפי מידה, תוך התחשבות מלאה במצב שלהם, בצרכים שלהם וביכולת שלהם, למשל היכולת לשרת ביחידה סגורה לעומת פתוחה. זה מאוד גמיש, ספציפית לגבי טרנסג'נדרים - מה שאני לא יכולה לומר לגבי לסביות והומואים".

"אנחנו דואגים לעשות הכול כדי שהתיאומים וההכנות יקרו לפני הגיוס של טרנסג'נדרים", סא"ל לימור שבתאי (צילום: מגד גוזני)

שבתאי מסבירה כי היא נדרשת לעסוק בשאלות שנוגעות לבריאות הנפש, להופעה וללבוש, ואף בסוגיות משפטיות. "הגיע אלי מקרה של חיילת טרנסג'נדרית שהסגירה את עצמה אחרי תקופת עריקות ארוכה מאוד, שבמהלכה היא עברה תהליך של שינוי מין. התקשרו אליי מכלא 4 ושאלו: מה עושים? איפה לכלוא אותה? עם גברים או נשים? הייתה דילמה גדולה מה לעשות. לבסוף הגענו עם פרקליט העריקים להסכם. מאחר שהיא הסגירה את עצמה, היא הייתה עצורה כמה שעות וכל ההליך המשפטי נעשה כשהיא לא עצורה. אני לא מעודדת עריקות ונפקדות, אבל אפשר גם לטפל במצבים שהם ייחודיים מאוד ולתת פתרון. זה הרבה היגיון, שכל ישר והתייעצות עם אחרים".

את המיקרופון לוקחת נטע, חיילת בשירות סדיר ששואפת לעבור תהליך לשינוי המין. "כשעולה לי לראש הרעיון לעשות את התהליך, המחשבה הראשונה היא לעזוב את הצבא, וזה חבל לי, כי אני טובה במה שאני עושה. השאלה היא: מאיפה אני מתחילה?"

"דבר ראשון את מוזמנת אליי. מבחינתי מחר בבוקר נקבע פגישה", משיבה לה שבתאי. "זה משהו שצריך לסדר מול המפקדים. אני אתן לך כמובן את כל המידע הרלוונטי, אפנה אותך לכל הגורמים הרפואיים". סגן שחר מחזק את דבריה ומשתף מניסיונו כמי שעבר את התהליך במסגרת הצבא. הוא מבליט דווקא את היתרונות שמהם נהנים טרנסג'נדרים במדים:" אנחנו מקבלים ביטוח רפואי שלם מצה"ל, כנראה הכי טוב שאפשר לקבל במדינה. יש תרופות וטיפולים שמגיעים לנו בחינם ובאזרחות לא היינו מקבלים. אני מקבל טוסטסטרון, ועכשיו עברתי לסוג היקר יותר. באזרחות הייתי צריך לשלם עליו 300 שקל, ובצבא אתה לא צריך לשלם כלום. כל טיפול רפואי שהיית מקבלת באזרחות בצבא תקבלי בחינם – זאת קופת החולים שלך".

"אני עומד להתגייס ואני חסר מגדר"

מיכאל, בן 18, שעושה כעת שנת שירות, שואל: "אם לא יצאתי מהארון בצו הראשון ואני עדיין נחשב לאישה, איך אני מתגייס כגבר?" שבתאי מסבירה: "החוק קובע שאתה תשרת שנתיים. המצב היחיד שבו צה"ל יכול לגייס אותך לשלוש שנים הוא אם משרד הפנים יקבע שאתה גבר". היא מוסיפה כי צה"ל מוכן לעשות את ההתאמות הנדרשות בהתאם לרצונותיו, אך על פי החוק היבש משך השירות הצפוי לו הוא שנתיים, אלא אם יבחר במקצוע שבו משך השירות הוא שלוש שנים, גם לנשים.
לא לכל השאלות יש לשבתאי תשובות. עוד ועוד אנשים מהקהל מקשים עליה עם מקרים שבהם היא נאלצת לאלתר. "שמי אלון ואני לפני גיוס. אני נחשב חסר מגדר. איזו אפשרות יש לצבא בשבילי? במקרה שלי לא יעזור אם יעבירו אותי לבנות או לבנים - אף אחת מהאופציות לא מדויקת עבורי".

שבתאי שולחת את אלון לעשות קצת שיעורי בית ומציעה גם לו מפגש אישי. "אנחנו נטפל במקרה שלך בארבע עיניים, אתה תבוא אליי לפגישה. יש מישהי שאני מלווה שמגדירה את עצמה חסרת מגדר, פשוט שאלתי אותה בצורה ישירה מה הצרכים שלה, מה יעזור לה לצלוח את השירות בצורה טובה, אם היא רוצה לשרת ביחידה פתוחה או סגורה, אם היא מעדיפה הופעה נשית או גברית, איך היא מעדיפה שיפנו אליה, בלשון זכר או נקבה. השארתי אותה עם הרבה שאלות שהיא הייתה צריכה לענות עליהן". היא ממשיכה ואומרת: "אני מוכנה ללכת אתכם יד ביד, ללמוד ולחשוב אם אפשר ליצור פתרונות שיתאימו לכם יותר. אני לא רוצה להבטיח משהו שאני לא יכולה לעמוד בו, אני רוצה לקבל מכם עצות, אפשר אני יכולה לעזור לכם לצלוח את השירות הצבאי".

"אנחנו שמחים שיצא לנו להכיר גוף מהצבא, זה אומר שיש עם מי לדבר. לפני הפגישה הזאת היינו אבודים", כנס טרנסג'נדרים לפני גיוס, בשבוע שעבר (צילום: מגד גוזני)

על אף הצהרותיה של שבתאי, הנוכחים בכנס מעידים כי לא הכול ורוד. אחד ההורים שמקבל את המיקרופון לידיו טוען שגישת הפתרונות הייחודיים לא מבטיחה הצלחה. "אני קובי, אבא לטרנסג'נדרית, ואני חייב לציין שיש פער מאוד גדול בין הרצון של יוהל"ן למה שקורה בשטח. הבת שלנו מאוד התעקשה להתגייס לצבא, נלחמה כדי להגיע. עברנו חוויות טראומתיות, לימור ניסתה לעזור לנו, אבל בסוף הגענו לשירות לאומי. היות שיש מספר קטן של טרנסים, אין נהלים, משהו מחודד שיסדיר את מעמדם – וזה לא בסדר". קובי מציג שתי דוגמות לאטימות של הצבא: הרופא שהתעקש לעשות לבתו בדיקה גופנית שעושים לגברים, אף שהצהירה שהיא טרנסג'נדרית, וההתייחסות בטפסים לבריאות הנפש במקום למגדר. "יש עוד דרך ארוכה. לא כל המשפחות והמלש"בים בנויים כמו הקצין שחר, ולא כולם יודעים להתעסק עם מערכות", הוא אומר. "מי שימצא את עצמו קצת אבוד במערכת יכול להינזק".

שבתאי משיבה לאב: "צר לי על המלש"בית שבחרה לא להתגייס, הלוואי שיכולתי להיכנס לתהליך ולהשפיע אבל כמו שאמרת כל אחד מאתנו מגיע עם כוחות אחרים. התהליך קשה גם בלי קשר לצבא, רק החוויה עצמה מול החברה. אני יכולה לומר בתור מי שמלווה את התהליך שהלקחים הופקו. אנחנו דואגים לעשות הכול כדי שהתיאומים וההכנות יקרו לפני הגיוס".

"מה אני אמור לעשות בטירונות?"

לקראת סוף הערב, רשות הדיבור עוברת לעמית חכמון, בן 17, תלמיד כיתה י"ב ממודיעין. לדבריו, הוא חי כגבר מאז שהיה בכיתה י"א, אך מהסבריה של שבתאי עולה כי הוא יגויס כאישה. "מה אני אמור לעשות בטירונות?", הוא תוהה.
"יש מעט מאוד בסיסי טירונות שמופרדים לנשים ולגברים", היא עונה. "אני חייבת להיות כנה ולומר: בהגדרה היבשה של הצבא, אישה בתעודת הזהות תישן במגורי הנשים וגבר - במגורי הגברים, אך לכל כלל יש יוצא מן הכלל". שבתאי מציינת את העלייה בשיעור המתגייסים במגזר החרדי כדוגמה לתופעה שאילצה את צה"ל לעשות שינוי. "הצבא הבין שיש יותר ויותר מתגייסים חרדים, ולכן הוא צריך לעשות התאמות. כך יהיה גם עם הטרנסים, אם נראה יתר התעצמות נדע להתארגן לזה בצורה מערכתית".

עמית והוריו, כמו כל באי הכנס, לא מוותרים על שיחה אישית קצרצרה עם שבתאי בתום הדיון. "רוב השאלות נשארו לי פתוחות אבל אנחנו שמחים שיצא לנו להכיר גוף מהצבא. זה אומר שיש עם מי לדבר. לפני הפגישה הזאת היינו אבודים", אומרת שירי, אמו של עמית. אביו מוסיף: "ברגע שנכנסת לצבא, אתה יכול להיות אבוד. פה ראינו שאם יש בעיה אפשר לפתור אותה, לפעמים צריך את הכתובת המדויקת. אלו פשוט דברים קטנים שהצבא לא חושב עליהם, הצבא הוא גוף אוטומטי וראינו שיש מישהי שיכולה להתערב ולתקן את האוטומט".

עמית עשה את המעבר מאישה לגבר בחופש הגדול בין כיתה י' לכיתה י"א. "חזרתי לבית הספר כבן. אני על הורמונים מנובמבר 2014 - עוד מעט סוגר שנה וחודשיים". על השאלה מדוע הגיע לכנס ואם התרצה מהתשובות שקיבל, הוא עונה: "אני בכיתה י"ב, עוד מעט בצבא. חשוב לדעת את כל הפרטים לפני הגיוס. יש הרבה שטח אפור בכל מה שקשור לגיוס טרנסים: אין תשובות ברורות, אין יותר מדי את מי לשאול, אין הנחיות מה לעשות. רצינו לקבל יותר מידע. השאלות שנוגעות לגיוס עצמו ולטירונות הן שהטרידו אותנו: איפה מתקלחים, איפה ישנים, עם מי עושים טירונות. את אימא שלי הטריד העניין של רפואה דרך הצבא והמעבר מקופת החולים.

"התשובה שעלתה בפאנל היא שזה מאוד תלוי במה שאני ארצה, שתופרים חליפה למידותיי. זה משהו שמאוד אהבתי. זה מאוד נכון, אמנם כולנו טרנסים אבל לכל אחד מתאים משהו אחר. לימור מבינה מאוד, תומכת, מקשיבה. לפני הפאנל לא הייתי בטוח מה לעשות אם יש לי בעיה, אחרי הפאנל אני יודע שיש לי לאן ללכת. יש מקום שדואג לי, שיהיה בסדר".

לא כל התשובות שניתנו בכנס סיפקו את עמית ומשפחתו. "אנחנו מבינים שאין באמת תשובות ברורות ושעם הזמן זה יהיה ברור יותר. יותר חיפשנו לראות שיש על מי לסמוך ויש עם מי לדבר. בהתחלה חשבתי אולי לא להתגייס, אבל עכשיו ברור לי שאני הולך להתגייס. זה לא יעצור אותי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully