מבודדת מהעולם ותחת סנקציות כבדות: איך שורדת קוריאה הצפונית?

(קוריאה הצפונית שיגרה טיל: "איום על שלום העולם")

קוריאה הדרומית הפסיקה באחרונה את הפעילות באזור התעשייה המשותף שלה עם קוריאה הצפונית. זאת, בתגובה לשיגור הטיל הבליסטי של פיונגיאנג, שנעשה בניגוד להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם ועורר זעם בינלאומי. הממשלה בסיאול סגרה את מתחם קאסונג על מנת למנוע משכנתה להשתמש ברווחי המפעלים הממוקמים בו למימון תכניות הטילים והגרעין שלה, ובכך מנעה מפיונגיאנג את אחד ממקורות ההכנסה הלגיטימיים הבודדים שלה. בעקבות כך, צפויה כלכלתה הרעועה גם ככה של המדינה הצפונית לספוג טלטלות נוספות.

ואולם, למרות הסנקציות הכבדות מצד העולם, קוריאה הצפונית נהנית מכמה מקורות הכנסה המאפשרים לכלכלה שלה להמשיך לנוע, גם אם בקצב איטי. כעת, וושינגטון וסיאול מעוניינות בהקשחת הסנקציות, אך לא ברור עד כמה הדבר ישפיע, שכן קוריאה הצפונית מהווה את אחת הכלכלות הכי פחות תלויות במסחר בעולם כולו.

לקריאה נוספת:
מתגרים במערב: קוריאה הצפונית פרסמה תיעוד של שיגור הלוויין
דיווח: רמטכ"ל צבא קוריאה הצפונית הוצא להורג

פיונגיאנג לא מפרסמת נתונים רשמיים בנוגע לאוצר המדינה והמסחר בה, אך הבנק המרכזי של השכנה מדרום דווקא מנתח נתונים המתקבלים מסוכנויות ממשלתיות אחרות, ומצליח לשרטט תמונה כלשהי לגבי כלכלתה של המדינה הצפונית. ההערכות על כלכלתה של קוריאה הצפונית מפורסמות על ידי הבנק מאז 1991, ובדוח האחרון בנושא נראה כי חלה בה צמיחה של אחוז אחד ב-2014.

עוד עולה מהדוח כי קוריאה הצפונית שילבה בשנה זו ייבוא וייצוא בשווי כ-9.9 מיליארד דולר, מתוכם 2.4 מיליארד היו במסחר עם סיאול. שר האיחוד של קוריאה הדרומית אמר כי הסכום האחרון הגיע כמעט כולו מהפעילות העסקית והתעשייתית בקאסונג. מאז הקמתו של אזור התעשייה המשותף ב-2004, הוא הכניס למדינה הצפונית כ-560 מיליון דולר, ויותר מ-120 חברות צפון-קוריאניות, שמעסיקות כ-54 אלף עובדים, הוקמו במתחם.

סין נחשבת לבעלת בריתה הגדולה האחרונה של קוריאה הצפונית. היא זו שבדרך כלל מספקת לה הגנה דיפלומטית ומהווה את שותפתה למסחר. פיונגיאנג מייצאת לסין בעיקר פחם, מינרלים, ביגוד, טקסטיל ומוצרי מזון, ומייבאת ממנה נפט, פלדה, מכונות ואלקטרוניקה.

בסך הכול, פעולות המסחר והבנקאות עם סין היוו 74% מהמסחר בקוריאה הצפונית בשנת 2014, ויותר מ-90% כאשר נכלל המסחר עם מתחם קאסונג. בייג'ינג ככל הנראה לא תתמוך בסנקציות חריפות על הניסוי הגרעיני וניסוי הטילים שערכה פיונגיאנג, זאת בשל החשש מהתמוטטות הממשלה הצפון-קוריאנית. במקרה כזה, פליטים רבים מהמדינה יגיעו לגבולותיה של סין ויבקשו להיכנס אליה.

מומחים טוענים כי מאז אמצע שנות ה-2000, קוריאה הצפונית הגבירה את כמות העובדים שנשלחו לעבוד מעבר לים, זאת תוך מאמץ להכניס יותר מטבע זר למדינה. על פי מרזוקי דרוסמן, נציב מיוחד של האו"ם לזכויות אדם בקוריאה הצפונית, יותר מ-50 אלף קוריאנים עבדו בשנה שעברה במדינות שונות בחו"ל. העובדים הכניסו למדינה בין 2.6-1.2 מיליארד דולר במטבעות זרים. על פי דוח של האו"ם, העובדים נמצאים בכ-40 מדינות שונות, וחשופים רוב הזמן לתנאי עבודה קשים ולהתעללות.

תוך שהיא שולחת את אזרחיה לרעות בשדות זרים, ניסתה פיונגיאנג בשנים האחרונות לחזק את שוק התיירות שלה ולמשוך אנשים לבקר בה. במדינה הוקמו אזורי תיירות מיוחדים, ועל פי גורמים רשמיים בה, כמאה אלף תיירים ביקרו בה בשנת 2014. רוב התיירים, מלבד אלפים בודדים, היו מסין השכנה.

הצמיחה בשוק התיירות התרחשה למרות מעצריהם של מבקרים מדי פעם, בהם מעצרו האחרון של הסטודנט האמריקני אוטו וורמבייר, שהוחזק בחודש שעבר בעקבות מעשה שהוגדר בידי הרשויות הצפון-קוריאניות כ"עוינות".

מחלקת המדינה של ארצות הברית מזהירה כבר שנים רבות מפני נסיעה לקוריאה הצפונית. לאחר ניסוי הגרעין האחרון, וושינגטון שקלה החרמת התיירות והטלת מגבלות על טיסות חברת התעופה הלאומית של קוריאה הצפונית לארצות הברית.