פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ככה לא בונים שלום: כשאבו מאזן חיבק משפחות של שהידים

      הרשות פועלת נגד הטרור ומונעת פיגועים, אך כשבכלי תקשורת המסר הוא שמחבלים הם "גיבורים" והראיס מנחם את קרוביהם - גם אם כאקט של רחמים - זה עשוי להתפרש אחרת בקרב הפלסטינים והישראלים

      ככה לא בונים שלום: כשאבו מאזן חיבק משפחות של שהידים
      צילום: רוני כנפו עריכה: ניר חן

      לפני כשבועיים נפגש יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן עם קבוצה של עיתונאים ישראלים במוקטעה שברמאללה (ואני ביניהם). הראיס, שכבר מכיר רבים מהכתבים בשמותיהם, הביע דעות נחרצות נגד אלימות ונגד טרור, ושב וקרא לחדש את המשא ומתן עם ישראל. שלשום (רביעי), כמה שעות בלבד לאחר הפיגוע הקשה בשער שכם שבוצע על ידי שלושה צעירים פלסטינים מקבטיה שבאזור ג'נין, נפגש אבו מאזן באותה לשכה עם קבוצה של הורי מחבלים פלסטינים שבניהם רצחו ישראלים וגופותיהם לא הוחזרו. בפגישה הבטיח להם לסייע בשיקום בתיהם שנהרסו על ידי כוחות הביטחון הישראליים.

      ייתכן שאבו מאזן מבין זאת כמחווה אנושית למשפחה, אולי אקט של רחמים. ובכל זאת, הראיס היה צריך לחשוב גם על האופן שבו הדברים מתפרשים בחברה הפלסטינית והישראלית: אקט של הזדהות ותמיכה במעשי המחבלים, דווקא בשבוע שבו שוטר פלסטיני מנסה להרוג שלושה חיילים ושלושה צעירים ממשפחות תומכות פתח מובהקות, יוצאים למסע הרג בעיר העתיקה בירושלים. או במילים אחרות, ככה לא בונים שלום, ככה לא מעבירים מסר נגד אלימות וטרור.

      לקריאה נוספת:
      חמאס מחדש חפירת מנהרות, אך בישראל עדיין לא סיימו לחקור את "צוק איתן"
      כשצה"ל מרחיב חיפושים - חמאס חופר עמוק יותר: קרב המוחות שלא נגמר
      עליית מדרגה ברמת הפיגועים: "כבר לא מפגע בודד, אלא התארגנות"

      יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בטקס קבלת פנים לכבוד נשיא הודו פרנב מוקהרג'י, אוקטובר 2015 (רויטרס)
      היה צריך לחשוב על האופן שבו הדברים מתפרשים. אבו מאזן (צילום: רויטרס)

      נכון, הרשות הפלסטינית פועלת נגד הטרור, מונעת פיגועים ועוצרת חשודים בכוונה לעשות פיגועים. ועדיין, כאשר המסר שיוצא בכל כלי תקשורת פלסטיני רשמי או לא רשמי כי המחבלים הם "גיבורים" ובמקביל אבו מאזן מחבק את משפחות אותם "שהידים", הרושם שמתקבל בישראל וגם בשטחים הוא שבדומה לימי יאסר ערפאת, אבו מאזן מנסה מדי פעם לרכוב על גבו של הנמר במקום להיפטר ממנו.

      לאיזה חמאס אפשר להאמין?

      באותו ערב הגיעו דיווחים מהרצועה על קריסתה של עוד מנהרה, הפעם בשכונת זייתון. יום לפני כן התמוטטה מנהרה אחרת, התקפית, שחפרו אנשי חמאס לעבר ישראל, הפעם באזור נצרים לשעבר, לא הרחק מכיסופים ונחל עוז. שני אנשי חמאס נהרגו והידיעה על כך כבשה מיד את כותרות כלי התקשורת הישראליים והפלסטיניים.

      נדמה שבשני הצדדים, העיתונאים מרגישים את התכונה המיוחדת ומבליטים את הידיעות בנושא המנהרות - אלה שמתבססות על התרחשויות בשטח ואלה שמקורן בהצהרות פוליטיקאים. בכל יום כמעט מפרסמים כלי תקשורת של חמאס תיעוד של כלים הנדסיים ישראליים שמבצעים עבודות חפירה על הגבול בניסיון לאתר מנהרות. במישור ההצהרתי, איסמעיל הנייה, בכיר אנשי חמאס ברצועה, כבש את הכותרות ביום שישי שעבר כשהזהיר שארגונו חופר מנהרות לעבר ישראל ועושה ניסויים ברקטות.

      פעילי חמאס בתוך מנהרה. פברואר 2016 (רויטרס)
      קריסות של מנהרות כובשות את הכותרות. אנשי חמאס בתוך מנהרה (צילום: רויטרס)

      מנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו איים כי אם חמאס יתקוף באמצעות מנהרה את ישראל הוא ישלם על כך מחיר כבד. לאיומים הללו הצטרף ביום רביעי אחד מוותיקי חמאס, מחמוד א-זהאר, שנודע במרגליות שיוצאות מפיו. א-זהאר אמר בריאיון לעיתונאים כי "אנחנו מניחים שהם גילו מנהרה או שתיים או עשר... המנהרות כבר הגיעו אל... מעבר לעזה. זאת אומרת שהאדמות שנכבשו ב-48' לא בטוחות (עבור הישראלים - א"י). זה שהגעת למנהרה אחת זה לא אומר שהגעת לאחרות. זה דבר אחד", אמר. הוא הוסיף: "כעת, תודה לאל, אני מודיע כי אנו נמצאים בתנאים טובים יותר ממה שהיינו במלחמה האחרונה".

      ספק אם זו אכן תמונת המצב. פחות משנתיים לאחר המלחמה האחרונה, חמאס לא שיקם עדיין את כל יכולותיו, בוודאי שלא בכל הקשור למערך הרקטי. ואולי בגלל זה, כבר באותו ערב ניסה א-זהאר לטעון כי "הדברים שצוטטו מפיו אינם מדויקים".

      בנוסף, ניסה חמאס גם לשלוח מסרי הרגעה מפורשים לישראל. בשיחה שניהלתי באותו ערב עם בכיר בארגון, שאלתי אותו שאלה פשוטה - האם בכוונת חמאס לפתוח במלחמה עם ישראל. התגובה שלו הייתה חד משמעית: אין בכוונת הארגון ליזום מהלך התקפי או מלחמה. "העמדה שלנו ברורה: לא רוצים הסלמה ולא רוצים מלחמה", אמר. "אין לנו כוונה בזמן הנוכחי או בעתיד להתחיל במלחמה ומבחינתנו האופציה הזו אינה על השולחן".

      הבכיר גילה כי חמאס הבהיר את הדברים גם בשיחות עם מתווכים טורקים וקטארים וכן עם שליח האו"ם ניקולאי מלדנוב, שנפגש עם צמרת חמאס ברצועה. אולם, הבכיר הזהיר שהמצב ההומניטרי ברצועה עלול להוביל לתוצאות קשות. "אחת הסיבות המרכזיות למלחמה האחרונה הייתה המצב הכלכלי בעזה וישראל יודעת את זה. וגם כעת המצב קשה, אולי אפילו יותר. תראה מה קורה עם האבטלה והעוני".

      חבר הלשכה המדינית של החמאס, ד"ר מחמוד א-זהאר, מדבר בקהיר, 2009 (AP)
      מחמוד א-זהאר (צילום: אי-פי)

      "ישראל אכן שומרת על מעבר הסחורות פתוח ודואגת להמשך השיקום אבל קצב השיקום איטי מאוד ויש עלינו לחץ כבד לעשות משהו", הוסיף. "יש דרישה של האנשים בעזה, לפעול כדי להביא לשינוי במצב שלהם. יש כאן הרבה אנשים ללא בתים והם לא יכולים לסבול עוד את המצב. ושוב, אני אדגיש, אנחנו לא רוצים מלחמה. ואנחנו מבינים שרוב האנשים רק רוצים לשקם את עזה וזה מה שאנחנו מעוניינים בו - להמשיך בשיקום".

      אז לאיזה חמאס בדיוק אפשר להאמין? לזה של א-זהאר (גרסת רביעי בבוקר) והנייה ביום שישי? או אולי לבכיר ששוחח עמנו ולדברי ההרגעה שלו על הנייה? ומה לגבי הזרוע הצבאית שקולה לא נשמע כלל וכלל? ההערכה הרווחת בעזה ובישראל, היא שבחמאס לא מעוניינים כרגע בהסלמה. אולם צריך לקחת בחשבון שגם במלחמה האחרונה היו בתוך הזרוע הצבאית מי שדחפו ל"מכה מקדימה" באמצעות המנהרות והנהגת חו"ל בראשות חאלד משעל עצרה אותם.

      הפעם נראה שלמשעל וחבורתו אין את היכולת לעצור את הזרוע הצבאית בראשות מוחמד דף ויחיא סינוואר, המטאור בשמי חמאס בעזה. ואם אלה יחליטו לפעול נגד ישראל, בניגוד לאינטרס הפוליטי של הארגון או הרצון הציבורי בעזה, הרי ששוב ישראל עלולה למצוא עצמה במערכה ארוכה מול חמאס ברצועה.

      אוטו מים במקום אוטו גלידה

      על דבר אחד אפשר בכל זאת להסכים עם הבכיר בחמאס. דעת הקהל העזתית, שמאז "צוק איתן" התנגדה בתוקף לחידוש הלחימה מול ישראל, כבר מתחילה להשמיע קולות של ייאוש ומצוקה שהובילו בעבר למלחמות עם חמאס. לציבור הישראלי אולי קשה להבין עד כמה קשה המצב ברצועה.

      "לנו יש חשמל שש שעות ביום", אמר א' בשיחה מעזה. "המצב באזור שלנו טוב יחסית. יש לנו גם שעתיים נוספות כי לקחנו מקו חשמל שני. אבל השכונה שלנו היא שכונה 'נחשבת'. אחותי לדוגמה בשכונה אחרת והיא מקבלת רק שלוש שעות". לדבריו, רוב הציבור העזתי מתקיים היום בזכות הסיוע של הארגונים השונים. "יש בערך 45% אבטלה. אלה שלא עובדים חיים על הסיוע של אונר"א ויש כמובן את אלה שמקבלים משכורות מהרשות או סיוע מארגוני צדקה. גם בקרב 'העובדים', אין משכורות גבוהות".

      גשם בעיר עזה, 25 בינואר 2016 (רויטרס)
      "לנו יש חשמל שש שעות ביום". העיר עזה, בחודש שעבר (צילום: רויטרס)

      הוא הוסיף: "אתה יכול למצוא הרבה מאוד עזתים שעובדים בניקיון רחובות תמורת 30-20 שקלים ביום. וגם אם אתה עובד עבור ממשלת חמאס, הרי שאין להם יכולת לשלם משכורת מלאה. יש כיום יותר ממאה אלף אנשים שסיימו אוניברסיטאות ואין להם במה לעבוד. יש גם את אלה שסיימו בגרויות אבל להורים שלהם אין יכולת לשלם להם על לימודים אקדמיים, אז הם יושבים בבית. אנשים רוצים לחיות. אני מכיר מישהו שלא שייך לשום ארגון פוליטי, אבל הוא רוצה להתפרנס ולכן הלך לעבוד במנהרות בחפירות".

      לדבריו, "לרוב הגדול אין יכולת לקנות בית או לבנות בית. אז עכשיו כולם גרים עם ההורים. 90% גרים אצל ההורים וזה רק מי שיכול להתחתן כי לאנשים אין כסף לחתונות. יש היום משרדים שמשכירים אולם ומארגנים חאפלות ואוכל עבור חתונות בהלוואות מיוחדות, והחתן צריך להחזיר כל חודש 150-100 דולר. לכן מספר החתונות קטן. גם מספר הזוגות שהתגרשו עלה בגלל שהגברים לא יכולים לספק פרנסה".

      מה עם מים?

      "מים לא שותים מהברז. בכל בית יש פח גדול שבו ממלאים כ-500 ליטר. באות משאיות עם מכליות גדולות שמשמיעות מוזיקה מיוחדת, ואז אני יודע שבאים המים. אני גר בקומה גבוהה. אז אני זורק את החבל, הוא קושר את הצינור ואני מושך למעלה ואז הוא פותח את הזרם וככה מזרים לי מים הביתה. אסור לשתות את המים כאן אבל העניים כן שותים".

      ברוכים הבאים לסומליה, גרסת עזה.