ההצלחה של סוללות כיפת ברזל במבצע "צוק איתן" חיזקה בחמאס את ההבנה כי המנהרות יכולות להיות נשק אסטרטגי נגד ישראל. לכן לאחר תחקיר מעמיק, החלו לממש את התכנית למימושן ושיקומן. בשלב הראשון, ניסה חמאס לגשש ולראות כיצד ישראל תגיב לתחילת השיקום. הג'יהאד האיסלאמי וחמאס הפיצו תמונות וסרטים מתוך מנהרות שלכאורה לא נהרסו על ידי כוחות צה"ל במבצע ב-2014. במערכת הביטחון הגיבו בהסתייגות וענו כי כל המנהרות שעליהן ידע צה"ל טופלו והושמדו. כשבחמאס הבינו שישראל לא תשנה את כללי המשחק והרחיבו את פעולות האיתור, הם חזרו לחפור, וכמה חודשים לאחר מבצע "צוק איתן" התפרסמו בכלי התקשורת הפלסטיניים צילומים של שיקום מנהרות וחפירת מנהרות חדשות.
עד כה נשמר הפרויקט ההנדסי של חמאס תחת רמת מידור גבוהה. זאת בעקבות חשש שהמודיעין הישראלי יצליח כמו בתקופה שקדמה למבצע לחשוף פרטים על אודות מיקומי המנהרות. בשנה וחצי האחרונות קיבל הפרויקט ההנדסי של חמאס רוח גבית משתי סיבות. האחת היא שהצבא המצרי התקדם באופן דרמטי בהרס המנהרות לאורך ציר פילדלפי, גבול רצועת עזה-סיני, והרחיב ביעילות רבה את מרחב החיץ בין הצדדים וכתוצאה מכך נותרו הרבה חופרים ללא עבודה. כוח האדם הועבר לביצוע משימות בעורף הפלסטיני ובחזית נגד ישראל. הסיבה השנייה הייתה ההבנה בחמאס שכל עוד לישראל אין מענה טכנולוגי מצוין לאיתור מנהרות בדומה למענה נגד רקטות, עליו להגביר את קצב החפירות ולהשקיע בפרויקט משאבים רבים.
עוד כתבות בנושא:
לאחר מותם של שני פעילים: מנהרה נוספת של חמאס קרסה בעזה
כחלון לתושבי עוטף עזה: "תקציב לא יהווה חסם לביטחונכם"
ראש מועצת אשכול: בצה"ל לא מצאו עד כה מנהרות מתחת ליישובים
המוטיבציה הגבוהה של חמאס מדאיגה מאוד את מערכת הביטחון בישראל. לכן הוחלט לעכב את פרויקט שיקום עזה, שכלל בניית אלפי יחידות דיור, שיקום עשרות אלפי בתים, בניית פרויקטים וכבישים. נציגי מתאם פעולות הממשלה בשטחים והאו"ם הקימו מנגנון פיקוח מיוחד (GRM) שמטרתו לעקוב אחר השימוש בחומרי הגלם, שנכנסו באישור ישראל לרצועת עזה - בדגש על בטון - ומיועדים לבניית פרויקטים אזרחיים ובתים.
החשש הוא שחמאס יניח את ידיו על מאגרי חומרי הבנייה ויעביר אותם לצורכי בניית מפקדות, מוצבים ומנהרות. 4,000 בתי פלסטינים נבנים מחדש, 107 אלף בתים שופצו, כבישים מרכזיים נסללו ופרויקטים אזרחיים בשלב מתקדם. הלחץ שהפעיל מנגנון הפיקוח, שכולל מצלמות וסיורים של אנשי או"ם ומעקב חזותי של צה"ל על פרויקטים שנבנים תוך בחינה הנדסית של היקף חומרי הבנייה, אמנם לא יעיל ב-100% אך נתן את אותותיו.
לפני כמה חודשים זיהו במשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים עלייה בהזמנות של קורות עץ באורך ועובי מסוים שעשוי לשמש לדיפון מנהרות. במהלך מבצע "צוק איתן" אותר מפעל ברצועת עזה שעסק בייצור אריחי בטון לדיפון קירות מנהרות. לאחר בחינת הנושא החליט מתאם הפעולות בשטחים אלוף יואב מרדכי לחתום על צו שעה שאוסר על הכנסת עץ מסוג זה לשטחי הרצועה, למרות הביקורת שזה יפגע ביצרני הרהיטים הפלסטינים.
בעקבות רצף התקלות, החליטו בחמאס להפר את כללי המשחק ולדווח לציבור הפלסטיני על המתרחש במעמקי האדמה. הלוויותיהם של ההרוגים הפכו להפגנות כוח. זאת בניגוד גמור למקרים קודמים, אז ניסה הארגון בכל כוחו לטשטש דיווחים על קריסת מנהרות, ולא הותיר לפרסום את שמות הפעילים שנהרגו או את מיקום המנהרות.
גורמים במערכת הביטחון טוענים כי חמאס סובל מבידוד מדיני וממצוקה כלכלית קשה, ולכן הוא חושש מפגיעה בשלטון מצד הרחוב הפלסטיני. בהתאם לכך, לטענת אחד הגורמים, הארגון מנסה להפוך את אירועי המנהרות לחלק בלתי נפרד ממורשת הקרב הפלסטיני ובונה סביבם מיתוס, כדי לעודד את הבאים אחריהם וכדי להרחיק ביקורת ציבורית, שהגיעה בשנה האחרונה לשיאים חדשים בשל המצוקה ההולכת וגוברת ברצועה.
גורם ביטחוני נוסף אמר כי סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הניה, שהכריז בשבוע שעבר כי חמאס פועל לחפירת מנהרות התקפיות, מנסה להעצים את הדיווחים על קריסת המנהרות ומות הפעילים. זאת במטרה לחזק את ההרתעה נגד ישראל, וגם במידה רבה כדי להעלות את רמת הפופולריות שלו בציבור הפלסטיני.
מה הביא את חמאס לחשוף את המנהרות ומה גרם לקריסתן?
לאחרונה החל מעטה החשאיות מעל המנהרות להיסדק. עונת החורף היא תקופה טובה לבניית מנהרות: מחד האדמה הרכה, ומאידך העננות הכבדה והערפל מקשים על האמצעים הטכנולוגיים של צה"ל לעקוב אחר המתרחש בשטחי הרצועה. ניתן להניח שלנוכח נתונים אלו הגביר חמאס את קצב החפירות.
בשבועות האחרונים נרשם גל קריסת המנהרות ברצועת עזה, שמעלה לא מעט סימני שאלה, במיוחד לנוכח העובדה כי לחמאס ניסיון של יותר מעשור בחפירת מנהרות. אחת ההשערות היא שמחסור בבטון או בקורות עץ לדיפון הקירות גרמו לקריסתן. השערה אחרת היא שחמאס מנסה לחפור מנהרות עמוקות יותר, כדי להערים על האמצעים הטכנולוגיים של צה"ל, ורחבות יותר, כדי שיהיה ניתן להכניס באמצעותן בו-זמנית כוח לוחמים גדול יותר או אולי כלי רכב גדולים. כזכור, במבצע "צוק איתן" נעשה ניסיון להחדיר מחבלים רכובים על גבי אופנועים באמצעות מנהרה התקפית.
בעקבות רצף התקלות החליטו בחמאס להפר את כללי המשחק שקבעו לעצמם, לדווח על המתרחש במעמקי האדמה לציבור הפלסטיני ולהפוך את הלוויות הפעילים למצעד הפגנת כוח. בעבר ניסה חמאס בכל כוחו לטשטש אירועים של קריסת מנהרות ולטעון במקרים שבהם נהרגו פעילים כי היה זה במהלך פעילות ותו לא. חמאס נקט צעדים רבים למדר את הנושא ולכן בין היתר לא התיר את שמות הפעילים ההרוגים לפרסום וכמובן גם לא מיקום המנהרה.
גורמים במערכת הביטחון טוענים כי חמאס, שסובל מבידוד מדיני וממצוקה כלכלית קשה, חושש שגורמים עוינים ברחוב הפלסטיני יפגעו בשלטונו. בהתאם לכך, טען גורם ביטחוני, הארגון מנסה להפוך את אירועי המנהרות לחלק בלתי נפרד ממורשת הקרב הפלסטיני. הוא בונה סביבם מיתוס כדי לעודד את הבאים אחריהם וכדי להרחיק ביקורת ציבורית שמגיעה לשיאים חדשים בשנה האחרונה בשל המצוקות ברצועה. אחת המצוקות הגדולות היא סגירת המעברים.
גורם ביטחוני נוסף אמר כי הניה מנסה להעצים את קריסת המנהרות והרג הפעילים כדי לחזק את ההרתעה נגד ישראל, אך במידה רבה גם כדי להעלות את רמת הפופולריות שלו בציבור. בצה"ל ובשב"כ מנהלים מלחמת מוחות נגד חמאס כדי לאתר כל שבב של מידע שיביא לאיתור מנהרות שמעגלי הבנייה שלה רחבים מאוד. חמאס מודע לכך וכשהוא בלחץ הוא מבצע טעויות.
בשבועות האחרונות התרחבה הפעילות ההנדסית לאיתור מנהרות לאורך הגדר, אך בצה"ל לא היו מוכנים לומר אם מדובר בפעולות על בסיס מודיעין או הערכות שטח וניתוחן או אולי לוחמה פסיכולוגית נגד חמאס. גם אתמול בבוקר ניתן היה לראות פעילות הנדסית במרכז הרצועה, שבמהלכה צה"ל קודח באדמה. אין ספק כי עד שצה"ל לא יניח את ידו על פתרון טכנולוגי מושלם, דוגמת "כיפת ברזל", תהיה המלחמה נגד המנהרות מורטת עצבים - במיוחד לאזרחים.
(עדכון ראשון: 22:41)