פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחקר: קשר בין HIV ל-ALS עשוי לסייע במציאת טיפול לניוון שרירים

      אם הממצאים יתבררו כנכונים, ייתכן שתרופות המשמשות חולי איידס יתאימו גם ללוקים ב-ALS, מחלה שאין לה כל טיפול. ואולם, בקהילה הרפואית מצננים את ההתלהבות. "צריך להבין אם ההשערות נכונות, או שמדובר בקוריוז", אומר מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים בילינסון

      זוהר ורותם כרמי (באדיבות המשפחה)
      700 ישראלים חולים במחלה. זוהר כרמי, חולה ALS (צילום: באדיבות המשפחה)

      מחקר חדש מצא קשר אפשרי בין מחלת ה-ALS, מחלת ניוון שרירים, למשפחת וירוסים שאליה שייך גם נגיף ה-HIV. אם הממצא יאושש ייתכן שתרופות המשמשות חולי איידס יוכלו לסייע גם לחולי ALS - מחלה שאין לה כל טיפול בשל העובדה שלא ידוע הגורם לה.

      ALS היא מחלה שבה נפגעים תאי עצב מוטוריים במוח ובחוט השדרה, האחראיים על ייצוב השרירים. כשתאי העצב מתים השרירים מפסיקים לתפקד, ולכן נקראת המחלה מחלת ניוון שרירים. לרוב מדובר במחלה שבה לוקים אנשים מבוגרים, בעשור החמישי עד השביעי לחייהם, אך מוכרים גם מקרים שבהם חלו ב-ALS אנשים צעירים יותר, בשנות ה-40 לחייהם. מהמחלה סובלים כיום כ-700 ישראלים, 12 אלף אמריקנים ובני אדם נוספים ברחבי העולם.

      לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
      חמאס מודה: שני פעילים בזרוע הצבאית נהרגו בקריסת המנהרה
      מתווה הגז מגיע לבג"ץ: "עוצמת מונופול איננה ברירת מחדל"
      ארגון סיוע להומואים דתיים-חרדים: 1,039 נשואים מנהלים חיים כפולים

      שי משולם חולה איי אל אס, יוני 2015 (ראובן קסטרו)
      תימצא תרופה? יוני משולם, חולה ALS (צילום: ראובן קסטרו)

      המחקר, שנערך על ידי חוקרים במכון הלאומי לבריאות בארצות הברית ופורסם לאחרונה במגזין הרפואה Science Translational Medicine, מצא כי חומר גנטי ויראלי, שלרוב אינו פעיל, הופך לפעיל בגנום האנושי אצל אנשים החולים במחלות ממשפחת הרטרו-וירוסים שאליה שייך ה-HIV. חומר זה עשוי להוביל להרס של תאי עצב מוטוריים המשפיעים על התנועה בקרב חלק מחולי ה-ALS.

      על אף ש-8% מהחומר הגנטי שאנו נושאים בתאים מורכב מהגנום של נגיפים ממשפחה זו, אין ידע רב לגביהם. "המדע מתייחס לחלקים אלו בחומר הגנטי כ'גרוטאת DNA', כלומר חומר גנטי שאיננו מקודד לחלבונים. כעת, המחקר מציע כי ייתכן שאצל חולי ALS החומר הגנטי הזה מופעל", הסביר ד"ר אווינדרה נאת', המנהל הקליני במכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות בארצות הברית ואחד מהחוקרים הבכירים במחקר. הוא אף הביע תקווה כי "תוצאות המחקר יובילו למציאת טיפול אפקטיבי לסובלים ממחלה קורעת לב זו".

      בעקבות תוצאות המחקר, המעלות קשר אפשרי בין המחלה למשפחת הרטרו-וירוסים, עלתה שאלה אם תרופות דומות שבהן משתמשים כיום בטיפול בנשאי נגיף ה-HIV יכולות לעזור בטיפול בחולי ALS. זאת, משום שבמקרים נדירים חולי איידס מפתחים מחלה בעלת תסמינים דומים ל-ALS.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      "אם ALS היא מחלה נגיפית, אולי אפשר לטפל בה באמצעות תכשירים אנטי-נגיפיים" פרופ' ישראל שטיינר

      "ALS היא מחלה שבה אנחנו רואים חולים שמצבם הולך ומידרדר עד שהם מתים, בדרך כלל מאי ספיקה נשימתית, בהיעדר שרירים שיאפשרו את הליך הנשימה – משום שאין טיפול למחלה. יש אבחנה שמדובר במחלה הזו, אך אנחנו לא יודעים מה הגורם לה ועל כן אין לנו טיפול", אמר פרופ' ישראל שטיינר, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים בילינסון.

      עד היום עלו תאוריות שונות באשר לגורם למחלה: פגם בהליך חילוף החומרים, תהליך דלקתי או חשיפה לרעלנים שונים. השערה נוספת שעלתה לגבי הגורמים קשורה לתהליך זיהומי ויראלי. "הבשורה במחקר הנוכחי היא שנמצאו עדויות מכמה כיוונים, התומכות באפשרות שמדובר בנגיף ממשפחת הרטרו-וירוסים", ציין שטיינר.

      לדבריו, "בבדיקות שערכו בקרב חולים ובקרב אנשים שמתו מ-ALS נמצאו מקטעי גנום של נגיף רטרו שלא נמצאו אצל אנשים שאינם חולים במחלה, והראו שנגיפים אלו יודעים לייצר חלבון שהוא רעיל עבור תאי מערכת העצבים המוטורית". שטיינר הסביר כי "אם ALS היא אכן מחלה נגיפית, אפשר אולי לטפל בה בעזרת תכשירים אנטי-נגיפיים. כמו שהצלחנו בצורה מדהימה לעצור את המוות הסוחף מאיידס, והיום אנשים לוקחים תרופות וחיים שנים רבות אחרי אבחונם כחולים, כך אולי יש לנו אפשרות לפתח טיפול דומה לחולי ALS".

      "צריך לאשש את המחקר"

      אמנם מציאת מקטעי הגנום של נגיף הרטרו היא ממצא משמעותי, אך שטיינר מיהר לצנן את ההתלהבות. "המחקר נעשה בקבוצת נבדקים אחת וכל ממצא צריך אישוש מקבוצות אחרות" הדגיש, והוסיף כי "כבר היינו בסיפורים האלה - עם תרופה לטרשת נפוצה, לפרקינסון לאלצהיימר, ואח"כ הסתבר שלא היה ולא נברא. אז צריך לאשש את המחקר, ובין היתר יש לבחון אם אפשר פתח בדרך זו מודל בבעלי חיים, שעליו אפשר יהיה להבין אם ההשערות נכונות או שמדובר בקוריוז, אם הדבר שכיח ואיך נטפל בזה".