פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "יעזור לצמצום האלימות": הכנסת אישרה את "חוק המישוש"

      החוק המתיר לשוטרים לערוך חיפוש גופני על אדם גם במקרה שלא קיים חשש סביר להימצאות נשק ברשותו, עבר בקריאה שנייה ושלישית. ח"כ סויד הביעה חשש מאפליה: "מה יקרה לבני העדה האתיופית, לשחומים ולחרדים?"

      כוחות משטרה מתוגברים ליד ג'בל מוכבר, 14 באוקטובר 2015 (נועם מושקוביץ)
      לוחמי מג"ב בעת חיפוש גופני באדם בשכונת ג'בל מוכבר שבמזרח ירושלים (צילום: נועם מושקוביץ)

      מליאת הכנסת אישרה הלילה (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, המכונה "חוק המישוש", ברוב של 39 תומכים מול 31 מתנגדים. מהותו היא מתן היתר לכל שוטר לערוך חיפוש גופני על אדם, גם במקרה שלא קיים חשש סביר להימצאות נשק ברשותו או שלא קדמה לחיפוש התנהגות חשודה, המעידה על כוונה לנהוג באלימות. זאת, במקום אשר הוכרז על ידי מפקד מחוז במשטרה כי קיים לגביו חשש ממשי מפעילות טרור. עד כה הותר לשוטרים לערוך חיפוש גופני רק אם התעורר חשד לנשיאת נשק.

      בדברי ההסבר להצעה נכתב כי החוק "יאפשר למשטרה לפעול לצמצום האלימות". עוד צוין כי "כדי למזער את הפגיעה בפרטיות כתוצאה מחיפוש על גופו של אדם, הוגבלו הסמכויות על ידי צמצום מטרת החיפוש לאיתור כלי נשק בלבד".

      יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הציג את ההצעה ואמר כי הסמכות שהייתה נתונה עד כה בידי המשטרה צרה מדי. לטענתו, " מי שרצה להפעיל את הסמכות הזו בהגינות צריך היה לחכות למשהו נראה לעין כדי שיתעורר אצלו החשד הסביר שאדם נושא נשק. בשלב זה כבר לא ניתן לעצור, ברוב הפעמים, את המעשה האלים שעלול להיות קטלני".

      לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
      התחנה הראשונה בדרך לבית הלבן: במי יבחרו אזרחי איווה?
      בתום שעות ארוכות: צה"ל הסיר את הכתר שהוטל על רמאללה
      נתניהו בביקור נדיר במזנון לצד עיתונאים: "הממשלה מחזיקה מצוין"

      ניסן סלומיאנסקי בישיבת סיעת הבית היהודי, פברואר 2013 (נועם מושקוביץ)
      "עד כה, שוטר שרצה לערוך חיפוש חיכה עד שלפעמים היה מאוחר מדי". ח"כ סלומינסקי (צילום: נועם מושקוביץ)

      ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) הביעה חשש כי החוק יהווה בסיס לאפליה על רקע מראה חיצוני. "מה עומד לעבור פה בדלת האחורית?", שאלה טרם ההצבעה. "מה עומד לעבור כאן וקשור במיוחד לאלה עם החזות המזרחית, עם העור השחום, בני העדה האתיופית, בני מיעוטים, חרדים? כל מי שיש לו, בנסיבות מסוימות, חזות מרתיעה או חזות זרה".

      ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) חיזקה את הטענות לגבי היטפלות לא מוצדקת שהעלתה סויד. "בתירוץ של חשד סביר שהוא באמת ממש סובייקטיבי ולא אובייקטיבי, אנו מאפשרים למשטרה לגרום לכך שאדם שאולי מפגין ומביע את דעתו, יפחד", אמרה, וציינה כי "אף אחד לא רוצה שייטפלו אליו ואף אחד לא רוצה שיחפשו אותו. זו תחושה משפילה".

      ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) הצטרף להתנגדות לחוק וטען כי הוא "מעביר מסר לשוטרים, 'תעשו מה שאתם רוצים ומה שבא לכם'". לדבריו, "יש להציע חקיקה מרסנת, מגבילה, בעוד נטייתו של השוטר המצוי היא לחפש איפה שהוא רוצה. המחוקק צריך להגיד לו שהוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. לב ליבו של החוק הנוכחי הוא התרת הרסן".

      בשנת 2011 הסנגוריה הציבורית התנגדה לחוק

      את החוק החל לקדם השר לביטחון הפנים גלעד ארדן על רקע גל הטרור, בטענה כי "עקב הפיגועים האחרונים נוצר צורך דחוף לתת סמכויות למשטרה לערוך חיפושים גופניים כדי להתמודד טוב יותר מול טרור הסכינים". כאשר הובאה הצעת החוק לאישור ועדת השרים בשנת 2011, הביעה הסנגוריה הציבורית התנגדות נחרצת. "אין מקום למתן סמכויות חיפוש על גופו של אדם בלא קיומו של חשד סביר למעורבותו בעבירה פלילית", נכתב במכתב מהסנגוריה ששוגר ליו"ר ועדת השרים בזמנו יעקב נאמן. באוקטובר אישרה הממשלה את החוק, אחר כך בוועדת השרים וכעת באופן סופי בכנסת.