ארגון הבריאות העולמי הודיע השבוע כי נגיף זיקה, שגרם למומים מולדים באלפי תינוקות בברזיל, מתפשט "כמו אש בשדה קוצים" בדרום אמריקה ובמרכזה ועלול להדביק בין שלושה לארבעה מיליון בני אדם לא רק ביבשת אמריקה, אלא גם במרכז אפריקה ובמערבה ובדרום-מזרח אסיה. בשלב זה, המרוץ נגד הזמן למציאת חיסון או טיפול לנגיף בעיצומו, ובקהילה המדעית סבורים כי ניתן יהיה לפתח חיסון תוך שנה. מהו הנגיף ומה גרם להתפרצות? להלן כמה תשובות לשאלות הנפוצות.
עוד בוואלה! NEWS:
לישראל יש כמה חודשים עד להגעת הזיקה: "חייבים להתארגן בזמן"
ארגון הבריאות העולמי: "נגיף הזיקה מתפשט כאש בשדה קוצים"
מדענים אמריקנים מזהירים: "יידרש עשור לחיסון נגד נגיף הזיקה"
איך נדבקים בנגיף?
הנגיף מועבר לבני אדם בעקיצת יתושה מזן אדס, אותו סוג היתושים שמפיץ דנגי, צ'יקונגוניה וקדחת צהובה. ארגון הבריאות הפאן-אמריקני, PAHO, מסר כי יתושי אדס חיים בכל מדינות אמריקה, מלבד קנדה וצ'ילה. הארגון צופה כי הנגיף יגיע ככל הנראה לכל המדינות באזורים שבהם חיים היתושים. לא זוהו ראיות להעברת הנגיף באמצעות מגע מיני או דרך נוזלי גוף, כולל דם.
איך מטפלים בזיהום שנגרם מזיקה?
אין טיפול או חיסון לזיהום שנגרם מהנגיף זיקה. חברות ומדענים רבים פועלים על מנת לפתח חיסון יעיל ובטוח נגד הנגיף, אך לא צפוי שיימצא אחד כזה בחודשים הקרובים - ואולי גם לא בשנים הבאות. ההערכה השלילית היא שתוך עשור יפותח החיסון, בעוד החיובית מצביעה על פרק זמן של שנה עד לפיתוחו.
עד כמה מסוכן הנגיף?
לפי ארגון הבריאות הפאן-אמריקני, אין כל הוכחה התומכת בכך שזיקה יכול לגרום למוות. עם זאת, ישנם דיווחים על מקרים של סיבוכים רציניים ביותר בחולים. אולם במרבית המקרים, לאותם חולים ישנן מחלות קיימות, שייתכן שקשורות להחמרה במצבם - בדומה לחלק משמעותי ממקרי המוות מאבולה במערב אפריקה.
על פי ההערכות, הנגיף גורם בין היתר למיקרוצפליה, מצב שבו ראשם של תינוקות רכים קטן יותר ומוחם לא מפותח. הוא גם גורם לתסמונת גייאן-בארה, מחלה אוטואימונית הפוגעת בחלק ממערכת העצבים. טרם נקבע קשר ישיר בין זיקה לבין שתי הבעיות הרפואיות האלה, ומדענים פועלים על מנת לאשש או להפריך את הקשר הישיר ביניהם.
מהם התסמינים של הידבקות בזיקה?
אנשים שנדבקו בנגיף לוקים לרוב בחום, פריחה על גבי העור, דלקת בלחמית העין, כאבי שרירים ופרקים, ותשישות. התסמינים, הדומים לתסמינים של קדחת דנגי ושל צ'יקונגוניה - המועברים על ידי אותם יתושים - נשארים לרוב ליומיים עד שבעה ימים. עם זאת, קרוב ל-80% מהנשאים כלל לא מפתחים תסמינים.
בשל העובדה שלא מוכרות התפרצויות של הנגיף, מלבד בשנים 2014-2013 בפולינזיה הצרפתית, גורמי הרפואה מתקשים לקבוע בוודאות את התסמינים או הסיבוכים המקושרים ישירות לנגיף.
מהם ממדי התפרצות הנגיף באמריקה?
ארגון הבריאות העולמי דיווח על מקרים של זיקה ב-23 מדינות בדרום אמריקה ובמרכזה. בברזיל נרשם מספר המקרים הגבוה ביותר, בעיקר בצפון-מזרח המדינה הנחשב עני יותר מדרומה, אך מקרים רבים נרשמו גם בברבדוס, בוליביה, קולומביה, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, אל סלבדור, גינאה הצרפתית, גוואדלופ, גואטמלה, גיאנה, האיטי, הונדורס, מרטיניק, מקסיקו, ניקרגואה, פנמה, פרגוואי, פוורטו ריקו, סנט מרטין, סורינם, ונצואלה ואיי הבתולה האמריקניים.
הרשויות במדינות אלה פועלות בשיתוף עם ארגונים בינלאומיים, במטרה למגר מוקדי התרבות של היתושים ולעודד שימוש באמצעי זהירות נגד עקיצות יתושים, כגון קידום השימוש בתכשירים דוחי יתושים וחלוקת כילות. מדינות רבות, בהן ישראל, ארצות הברית וצרפת, פרסמו אזהרות לנשים הרות מביקור במדינות הנגועות.
המקרה הראשון של הנגיף זוהה כבר בשנת 1947 בקרב קופים באוגנדה. על פי ארגון הבריאות העולמי, המקרים הראשונים בקרב בני אדם זוהו בשנת 1952 באוגנדה ובטנזניה, אולם מאז הנגיף השפיע כמעט רק על קופים, ורק בשמונה החודשים האחרונים נרשמו יותר ויותר מקרים בקרב בני אדם.
(עדכון ראשון: 23:52)