האם מחסור במזון עלול לפקוד אותנו בחמש השנים הקרובות? חברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) ויו"ר איגוד משתמשי ההובלה הימית בתפזורת, אלי סיוון, סבורים שכן. "ישראל בדרך למשבר שמתפתח בייבוא מזון בגלל הזנחה מתמשכת ואי-השקעה בתשתיות", נכתב בדוח איגוד המשתמשים בהובלה ימית בתפזורת, המתפרסם היום (ראשון) לראשונה באולפן וואלה! NEWS.
הדוח מפרט את מצב התשתיות בנמלים, הגרוע ביחס לעולם, ומציין החמרה בשלוש השנים האחרונות. עוד נכתב בדוח כי אם לא תידרש המדינה למצב ותטפל בו בהקדם, צפוי משבר חמור עד 2021 עקב עליית המחירים המתמדת.
איגוד משתמשי ההובלה הימית בתפזורת הוא עמותה שחבריה עוסקים ביותר מ-90% מסך התבואות המיובאות לארץ. שותפים בו בין היתר טחנות קמח, מכוני תערובת, חברות מזון ויבואנים וסוחרים שקונים חומרי גלם מחו"ל.
עוד בוואלה! NEWS:
ישראל דחתה את ההצעה הצרפתית: "ככה לא משיגים שלום"
בדרך להיות פושעות? חששות הנשים במדינות נגועות שאוסרות הפלות
האופוזיציה הסורית חזרה בה: תגיע לשיחות השלום בז'נבה
סיוון הסביר את גורמי המשבר. "לסחורה שלנו יש קדימות הפוכה. יש תור גדול והמדינה מעדיפה להכניס קודם מכוניות ומכשירים אלקטרוניים ולתת למזון לחכות ימים, אם לא שבועות", הסביר בריאיון באולפן וואלה! NEWS. "מדובר בקנסות אדירים. כששוכרים אונייה יש לה עלות יומית וכל יום שהיא מתעכבת צריך לשלם לבעליה. היו מקרים שבהם הגעתי לתשלומי היתרים של יותר מחצי מיליון דולר על אונייה אחת. זה חייב להתגלגל לצרכן, קשה לממן את זה".
סיוון הוסיף כי הם לא יינקטו בקרוב צעדים, ישראל תהיה בבעיה חריפה. "חייבים למצוא מענה בזמן הקרוב, אחרת נגיע למצב שלא יהיה מזון בארץ. בדוח אנחנו מוכיחים שהנזקים הולכים וגדלים. ללא בנייה ותכנון מיידי של תשתיות חדשות לא יהיה פתרון ואנחנו בהחלט נראה מצב שבו לא יהיה מזון", אמר.
"אני מנסה לרתום גם את ועדת הכלכלה ואת היו"ר איתן כבל לנושא", אמרה ח"כ נחמיאס-ורבין. "צריך לקבל החלטות עם עיריית חיפה ומשרד התחבורה, שלא יודעים על שום מהלך עתידי, ולראות מה עושים. כרגע אין שום פתרון שנראה לעין. זה כשל מערכתי".
95% ממוצרי התבואה בישראל, לרבות חיטה, שעורה, תירס, סויה, שמן קנולה ועוד, מיובאים לארץ. "התבואה הולכת כמעט לכל שוק המזון. גם הגרעינים והזרעים שמיובאים נאכלים על ידי עופות ובקר, שמייצרים גם בשר וגם חלב. זה נתח משמעותי של מה שאנחנו אוכלים כל יום", הסביר סיוון.
לדבריו, "זה נמשך הרבה זמן ומחמיר ככל שהעלויות הולכות וגדלות. אם לא היו בונים באשדוד מחסנים, המשבר היה כבר היום. גם באשדוד לא משתלם לייבא סחורה משום שצריך לשכור משאיות שנוסעות שני קילומטרים מהנמל למחסנים".
לטענת סיוון, בשנת 2014 הסתכם הייבוא בכ-5.2 מיליון טונות, בהיקף של כעשרה מיליארד שקלים. בשנת 2014 כ-80% מהתבואות נפרקו בנמלי חיפה ורק כ-20% נפרקו בנמל אשדוד. מסיבה זו, טוענים באיגוד, אין אפשרות להעביר את העומס לנמל אשדוד, שכן אין לו את התשתיות הראויות להתמודד עמו.
הפרויקט שעלול להחמיר את המצב
איגוד המשתמשים בהובלה ימית בתפזורת מתמודד עם קשיים נוספים. רק באחרונה הוגבלו בשעות המשאיות היכולות להיכנס לנמל, דבר שרק יגביר את ההמתנה לאוניות. חשש נוסף שמעלה האיגוד הוא הפרויקט היוקרתי "חזית הים" של עיריית חיפה, שיגרום להפיכת חלקו המערבי של הנמל לאזור תיירותי לבילוי ופנאי. במסגרת זו מעריכים כי תושבת בהדרגה הפעילות ברציף המערבי של הנמל עד שנת 2018.
בנוסף לכך צפויות מגבלות קשות על הפריקה המלאה והסדירה במסוף דגון, שכן הוא יימצא בלב מתחם בילוי ופנאי מרכזי חדש. "המשמעות היא שבעתיד נפסיק את הפריקה, כי אי אפשר לתפעל ולתת לאנשים ללכת בטיילת בזמן שאנחנו פורקים סחורה. תיירות ומסחר לא יכולים להתקיים שם ביחד", אמר סיוון. "גם כאן הדאגה העיקרית היא לא מהפסדים הכספיים, אלא מהסכנה שלא יהיה אוכל. כל הפרות והתרנגולות ימותו ברעב, שלא לדבר על מוצרים אחרים כמו חיטה ושמנים".
עיריית חיפה: "הטענות ההזויות לא רלוונטיות ולא מעניינות אותנו"
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "המשרד מקיים שיח שוטף בנושא עם גורמים רבים ובכלל גם נציגי ארגון משתמשי תובלה ימית בתפזורת. האחרון שבהם נערך ברשות הספנות באמצע ינואר 2016.
"טענותיו של אלי סיוון על תשתיות בלתי מספקות או לא תקינות תמוהות ולא ברורות כלל, מאחר שנתוני משרד התחבורה, לרבות התכניות העתידיות לפיתוח אמצעי השינוע למטענים, מצביעים על תשתית מספקת. יודגש כי מתוך רצון לשמור על בריאותם של תושבי חיפה והצפון, הוטלו מגבלות רבות על פריקת חומרים היוצרים מפגעים סביבתיים משמעותיים.
"משרד התחבורה, באמצעות חברת נמלי ישראל ונמלי חיפה ואשדוד, שוקדים להמשיך ככל הניתן את הטיפול במטעני התפזורת. במסגרת זאת, הושקעו מאות מיליוני שקלים באמצעים מיוחדים שנועדו לשמור על בריאות ואיכות חיי התושבים".
מעיריית חיפה נמסר: "בכל הנוגע לבריאותם של תושבי העיר חיפה, הטענות ההזויות על ההשפעות הכלכליות אינן רלבנטיות ולא מעניינות אותנו".