"התחלתי לחשוב לנקום ביהודים כי החיים שלי בענתא אומללים מאוד והמחסום הזה עושה תמיד פקקים, ואני מסוג האנשים שלא סובל פקקים בגלל המחלה שלי" כך הסביר לחוקריו המחבל חאלד קוטינה, שדרס למוות את שלום שרקי באפריל 2015, את הדרך שבה נרקם בראשו הרעיון להוציא לפועל פיגוע. חומרי החקירה, שנחשפו במהלך המשפט נגדו והגיעו לידי וואלה! NEWS, מגוללים את השתלשלות האירועים מהרגע שקוטינה חשב על הפיגוע ועד שהרג את שרקי ופגע בחברתו שירה קליין בתחנת אוטובוס בצומת הגבעה הצרפתית בירושלים.
בחקירתו במשטרה ואצל חוקר שב"כ המכונה "חזי", מגולל קוטינה, תושב השכונה שייח ג'ראח שעבר בעקבות נישואיו להתגורר בכפר ענתא מצפון לירושלים, כי החליט לבצע את הפיגוע לאחר שהוא ומשפחתו עוכבו במחסום בכניסה לשכונת שועפאט כשהחזיר את הוריו מביתו. "עברנו דרך מחסום ענתא והיה שם פקק גדול, הייתי לחוץ נפשית", סיפר קוטינה בחקירתו. "אחרי חצי שעה אחי התעצבן ולקח את הילדה שלו והלך ברגל עד למחסום. אנחנו נשארנו ברכב עד לבידוק. אחרי שהורדתי את הוריי בסביבות 22:30 לא ירדתי מהרכב. הייתי עצבני". בשלב זה, אמר כי החליט כאמור לנקום ביהודים כי חייו בענתא "אומללים מאוד". "אף אחד לא ידע על המחשבות שלי בעניין הנקמה מהיהודים", הבהיר בחקירה.
לקריאה נוספת:
אישום: דרס יהודים כ"נקמה על החיים הקשים בשועפאט"
אביו של שלום שרקי: "התשובה לרצח בני - 300 יחידות בבית אל"
תיעוד: פיגוע הדריסה בירושלים שבו נהרג שלום שרקי
בשלב זה החל קוטינה את דרכו לביתו. הוא תיאר לחוקריו כיצד שב לחשוב על פיגוע נקמה. "נסעתי על כביש 1, אך לא ראיתי יהודים בדרך, עד שהגעתי לרמזור של הר הצופים וראיתי יהודי ויהודייה הולכים ברחוב על המדרכה ועולים לכיוון תחנת האוטובוס. וידאתי שהם יהודים מהלבוש שלהם. האישה הייתה עם כיסוי ראש ולבושה כמו החרדים. הגבר אני לא זוכר לגביו. באותו רגע לקחתי החלטה לנקום בשני היהודים שהלכו במדרכה".
קוטינה ביצע את הפיגוע הקטלני וניסה להתנער מאחריות. "כאשר נדלק האור הירוק התחלתי להאיץ בנזין ברכב, והאצתי את הרכב לכיוון היהודים. אני לא זוכר אם פגעתי בהם, כי הייתי מרוכז שלא להיכנס ברכבים... כנראה שנכנסתי בקיר...". תחילה טען קוטינה בחקירתו כי היה מדובר בתאונת דרכים ואף טען כי "האור הירוק אמר לי לברוח מאוטובוס, כי משפחה שאני מצוי עמה ביריבות רוצה להרוג אותי", אולם בחקירתו הודה שאמר זאת כדי להתחמק מהודאה בביצוע הפיגוע. "ניסיתי לשחק אותה אהבל, זה היה שקר".
המחבל בחקירה: "לא זוכר אם פגעתי בהם"
ואולם, חוות דעת רפואית מטעם סנגורו של קוטינה צפויה לקבוע בכל זאת כי הוא "לא היה אחראי למעשיו". חוות הדעת, שתוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים בימים הקרובים, מגיעה שלושה שבועות לאחר שהמחבל נבדק ועלה כי הוא סבל מהפרעה נפשית חמורה שפגעה בכושרו הנפשי, דבר שיוביל את סנגורו לטעון להיעדר אחריות בעת ביצוע המעשה. מנגד, צפויים לטעון בפרקליטות כי אמנם קוטינה סבל מבעיות נפשיות בעברו, אולם במהלך הפיגוע היה מודע היטב למעשיו ואף ניסה להטעות את החוקרים בהתחלה כאילו מדובר בתאונת דרכים ולא בפיגוע מכוון.
חוקר: אם היו ערבים בתחנה, היית מנסה לדרוס אותם?
קוטינה: "לא, כי כל הסיפור זה נקמה ביהודים, בחיים במחנה שועפט ומחסום, אין לי מניעים דתיים".
חוקר: מה הקשר בין המחסום לאזרחים יהודים?
קוטינה: "הם לא במחסום, אבל לחץ נפשי נגד היהודים".
חוקר: למה לא ביצעת פיגוע דריסה נגד החיילים שנמצאים במחסום, אלא נגד אזרחים יהודים?
קוטינה: "לא עלה בראש שלי... בהתחלה ההורים שלי היו איתי. אם הרמזור היה ירוק בצומת הייתי ממשיך הביתה ולא הייתי חושב לחזור כדי להרוג מישהו או לדרוס אנשים".
חוקר: מה גם לך לבצע את פיגוע הדריסה באותו יום?
קוטינה: הלחץ הנפשי מהמחלה וההמתנה הארוכה במחסום עם המחלה, זה גורם לי לעצבים.
קוטינה סיפר כי הוא אינו משתייך לארגון טרור כלשהו, אולם הוא מזדהה עם הרעיון הסלפי, במיוחד בשנה האחרונה כשהחל לעבוד במסגד בענתא. לדבריו, קיבל השראה לפיגוע מפיגועי דריסה אחרים שהיו בציר בר-לב. מהחקירה עולה כי אכן סובל מבעיות נפשיות והוא מטופל בכדורים, אולם מהדברים עולה כי תכנן את הפיגוע ואף לאחריו שיקר במטרה מכוונת לצייר את האירוע כתאונת דרכים בלבד. אלא שעתה טוען סנגורו כי לא היה אחראי למעשיו ברגע הפיגוע, במטרה לנסות ולהביא לזיכויו במשפט.
"מדובר בנאשם אשר היה מוכר לרשויות הבריאות ואף אושפז בעבר בשל מצבו הנפשי", אומר סנגורו עו"ד נאיל זחאלקה. "הוא אובחן בעבר כבעל הפרעה נפשית ואף צוין כי הוא נמצא במצב פסיכוטי חריף. לטענתנו, מצבו הנפשי והרקע הפסיכיאטרי, בנוסף לנסיבות שאפפו את ביצוע המעשה וגם לאחריו, כל אלה, מלמדים על היעדר אחריותו בעת ביצוע המעשה בשל מצבו הנפשי. ישנן עדויות בלתי תלויות המעידות על התנהגות ואמירות המחזקות את טענותינו, דוגמת שני אזרחים ששוחחו עמו לאחר המעשה".