ועדת חוץ וביטחון אישרה השבוע לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק השיפוט הצבאי בנוגע לעריקים בצה"ל. לפי השינויים, חייל הנעדר משירות צבאי יוגדר כעריק לאחר 18 חודשים, במקום 21 ימים כיום, ותקוצר תקופת המאסר המוטלת על חיילים שערקו ללא כוונה לחזור לשירות מ-15 שנה לשבע שנים בימי שלום, ועשר שנים בימי מלחמה.
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), ממלא מקום יו"ר ועדת החוץ והביטחון, סיפר כי המהלך נועד להיטיב עם המשרתים. "להרבה חיילים יש קשיי התאקלמות בצה"ל משפחה לא מסודרת או אימא בבית חולים, למשל", אמר בריאיון לאולפן וואלה! NEWS. "סף הענישה היה גבוה מדי: 15 שנות ענישה לעריק, שלוש שנים לנפקד. לא מאחר שחייל היה רע או פושע, אלא בגלל מצוקה שהביאה לכך. בהקלה זו יש התחשבות במצב. אנחנו מניחים שיותר חיילים חזרו מהיעדרות, ישפטו ויחזרו להיות אזרחים מועילים".
לקריאה נוספת:
"חובבנות": מעצר עריק חרדי כמעט הסתיים בלינץ' בשוטרים
ערקה מצה"ל במשך 3,440 יום - ולא קיבלה רישום פלילי
"נגיע לכולם": 292 עריקים ומשתמטים נלכדו בשבוע
ח"כ יוגב הסביר על תנאי הענישה החדשים. "עד 21 יום זאת היעדרות משירות, נפקדות, וזה עד שלוש שנים (ענישה). מ-21 יום זה עריקות שסף הענישה הונמך לשבע שנים במקסימום, או עשר שנים אם זאת עריקות ממלחמה. חייל גם צריך להוכיח שהוא התכוון לחזור ולא ערק לחלוטין מהצבא. היום חובת ההוכחה תהיה על התובע, הפרקליטות. יוגב, אלוף משנה במילואים, הוסיף: "כל מי שנשפט אצלי בצבא, מעולם לא התחיל במשפט, אלא התחיל בשיחה. בדקתי מי הוא ומה הוא, ככה למדנו מה הרקע, ואחר כך באה הענישה".
עורכת הדין הצבאי דנה נוף, שייצגה בעבר עריקים, סיפרה כי ברוב המוחלט של המקרים מדובר בהיעדרויות על רקע בעיות כלכליות וחברתיות. "המצב הסוציו-אקנומי בבית מהווה סיבה משמעותית להיעדרות. לא פעם מדובר בהורים חולים או משפחות חד-הוריות, שהילד מקבל תפקיד הורי והופך להיות מי שעוזר ותומך. חיילים אמרו לי שנעדרו כי אחרת אחותם הייתה יכולה להידרדר לזנות. יש דברים בדינמיקה של היום-יום. לפעמים הם רוצים להיות חיילים, אבל אין להם עורף וזה מצב שגורם לו לבצע עבירה של העדר מהשירות. בפועל, הם לא מקבלים את העונש המרבי, הענישה היא ברמה הרבה יותר נמוכה".