א' זה דומא: שומר הסף של חקירות השב"כ

(עורכי דינם של החשודים בפרשת דומא: הם עונו בחקירה)

הקצין הבכיר שמע את הכרעת הדין – והיה בהלם. גם הוא לא האמין לתוצאה אליה הגיע אב בית הדין. השופטים מתחו עליו ביקורת קשה מאוד בגזר הדין אותו הקריא השופט הבכיר. גם הנוכחים באולם הופתעו מגזר הדין. התוצאה הקשה של המשפט השפיעה על צה"ל כולו.

שש שנים אחרי אותו משפט מתוקשר של קצין צה"ל, מצא עצמו אותו אב בית דין עוסק בליבת הפרשה שהסעירה הפעם לא רק את צה"ל, אלא את המדינה כולה – פרשת הצתת בית משפחת דוואבשה בכפר דמא וחקירת השב"כ. מאז שפרש מצה"ל כבר אי אפשר לפרסם את שמו ועם מינויו ליועץ המשפטי של השב"כ, שמו הפך לא' ותמונתו אסורה בפרסום.

עוד בוואלה! NEWS:
אחרי שלושה חודשים של טרור – לנתניהו נגמרו ההבטחות
אובמה: "לא אתמוך במועמד לנשיאות שלא יצדד ברפורמת הנשק"
תשתית חמאס באבו דיס: 2 מואשמים בסיוע לתכנון פיגועים

על א', בן 50, יש קונצנזוס: משפטן חריף שמכיר את המערכת הביטחונית על בוריה ופליליסט מובהק וחד מחשבה. לפני מספר שבועות, בעיצומה של החקירה הסמויה נגד מחתרת "המרד" בשולי הימין הקיצוני, נבחר א' פה אחד בוועדה לבחירת שופטים לתפקיד שופט באחד מבתי המשפט המחוזיים בארץ.

לאחר מינויו ניתן יהיה לפרסם את שמו המלא. אולם עד אז, א' יישאר בצללי מטה השב"כ שבמרכז הארץ. האיש שכל פעולת חקירה חריגה, כל חקירה רגישה וכן, גם סוגיית הפעלת "אמצעים חריגים" בחקירות – מה שמכנים לא אחת כ"עינויים", גם מימין וגם משמאל – מגיעה אל שולחנו.

כבר עכשיו ברור שמשפט דומא הולך להיות מאבק ארוך וממושך בבית המשפט המחוזי שבלוד. עיקר הקרב יהיה על ההודאות שמסרו שני הנאשמים המרכזיים בפרשה. החוק דורש כי הודאה תהיה "חופשית ומרצון". עם זאת, לעיתים היא תתקבל גם אם הוצאה דרך אמצעים לא כשרים, אולם משקלה יהיה מופחת.

מה דין הודאה שנמסרה תוך שימוש בכוח או באיומים, כפי שטוענים סנגורי הנאשמים? הסוגיה הזו הגיעה אל פתחה של המערכת המשפטית במהלך חקירת פרשת דומא. התיק הוגדר כתיק הדגל של השב"כ. קרוב ל-50 חוקרים היו מעורבים בפענוח, החל מאלו המכונים "וילאם", "מיגל" ו"ג'ייסון" ועד החוקרת שעונה גם לשם "עינת". כולם פעלו כל העת מול היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שעמד בקשר עם ראש השירות, שרוב עבודתו מתמקדת בסיכול פיגועי פלסטיניים.

בחקירת פרשת בדומא ביצעו חוקי השב"כ תרגילי חקירה מורכבים ויצירתיים במיוחד, אולם לא ניתן לפרטם בשלב זה בשל צו איסור פרסום שהוטל על פעולות החקירה. על מנת שהמידע שמופק מהתרגילים יהיה קביל בפני בית המשפט, א' וצוות המשפטנים במערך המשפטי של השב"כ עבדו מסביב לשעון - הכל כדי שהחקירה הרגישה והייחודית תעמוד בבוא היום במבחן בית המשפט.

השאלה המרכזית שתעמוד למבחן בפרשת דומא תעסוק בקבילות ההודאה שהוצאה על ידי שימוש בכוח. מעבר לכך, א' וצוותו היו מעורבים לא רק בחקירה אלא בהליכים המשפטיים מסביב. בפרשת דומא ננקטו צעדים חריגים ביותר: כמעט כל החשודים שנעצרו לא פגשו את עורכי דינם במשך שלושת השבועות הראשונים של החקירה. מדובר בצעד חריג ביותר הננקט אך ורק בעניינם של עצירים ביטחוניים, ואישור לכך ניתן רק באישור דרגים בכירים בשב"כ ובבית המשפט המחוזי.

מעבר לכך, בפרשה התקיימו כ-120 דיונים בבתי המשפט השונים. את ההליכים ליוו א' ואנשיו שכן מדובר בהיקף כמעט חסר תקדים, שכלל דיונים בבית המשפט העליון, שאישר לא אחת את הצעדים החריגים בהם נקט השב"כ. בפרשה אף ננקט הליך נדיר בכל הקשור לעצורים יהודים; בו האריך א' בבית המשפט העליון את מעצר הקטין שהודה והופלל בתכנון הפיגוע בדומא, זאת מבלי שבכלל הובא לבית המשפט. האקט החריג דרש בקשה אישית של ראש השב"כ יורם כהן להארכת מעצרו של הקטין ואישור מטעם היועץ המשפטי לממשלה. א', המלווה את כהן במהלך החקירה, היה מי שפעל להפעלת החריג שסייע, לדברי גורם המעורה בפרטי הפרשה, להתקדמות משמעותית בחקירת הקטין.

ההחלטות שהתקבלו במהלך החקירה נגד עמירם בן אוליאל והנאשם הקטין התנהלו כמו חקירת סיכול טרור קלאסית: מניעת פיגועי טרור עתידיים עמדו כשיקול מרכזי מול חוקרי השב"כ, זאת גם במחיר של הפעלת אמצעים חריגים במהלך חקירתם של חשודים יהודים.

ב-1999 פסק בג"ץ, במסגרת עתירה שהוגשה על ידי "הוועד נגד עינויים", כי אסור לחוקרי שב"כ להשתמש בכל עינוי שהוא במהלך חקירותיהם, אולם השאיר לארגון "פרצה" להמשך שימוש בכוח בחקירה. אז גם נקבע כי במידה וייעשה שימוש בכוח או בעינויים במהלך חקירה, יכול היועץ המשפטי לממשלה לקבוע כי החוקר המענה לא יועמד לדין ותעמוד לזכותו "הגנת הצורך". או, במילים אחרות – אם מדובר ב"פצצה מתקתקת", יינתן בדיעבד היתר לשימוש בכוח שהופעל בחקירה.

היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, קבע בזמנו כי לצורך הפעלת כוח בחקירות - יש לתעד את כל הליכי ההתייעצות בעניין, זאת כדי שהיועץ יכשיר בדיעבד את העינויים. בפרשת דומא, כך נראה, ההיתר מהיועץ המשפטי לממשלה ניתן מראש: ראש השב"כ וראש אגף החקירות בשירות ניהלו קשר רציף עם ויינשטיין והמשנה שלו, רז ניזרי, ועדכנו אותם במידע שהגיע אליהם. זאת עד שניתן האישור מלכתחילה לשימוש באמצעים חריגים.

אין זו הפעם הראשונה שבה א' עוסק בטרור יהודי. כתובע צבאי בתחילת דרכו היה מעורב במשפטו של קצין צה"ל שהעביר לבנות חבלה לטובת פעילות המחתרת היהודית בעבר. בעת כהונתו כתובע, הוא היה זה ששלח בכיר בחמאס למאסר עולם בבית המשפט הצבאי, שהיה אז במעבר ארז, בגין מעורבותו בחטיפה ורצח של חיילי צה"ל. בהמשך, כיהן בתפקידים שונים בפרקליטות הצבאית עד שמונה לשופט בבית דין צבאי, שם ניהל משפטים מתוקשרים, בהם גם כאלו של קצינים בכירים שאותם שלח למאסרים ממושכים בגין עבירות חמורות. לא ניתן לפרט את המשפטים שבהם היה מעורב, זאת בשל החשש לחשיפתו.

מכריו של א' מספרים על אדם מבריק, חרוץ ויעיל להפליא. "הוא תותח במלוא מובן המילה", סיפר עו"ד אילן כ"ץ, המכיר את א' עוד מימיו כתובע צבאי בפיקוד מטכ"ל בשנות ה-80. "הוא בהחלט 'דם טוב' למערכת האזרחית. לאו דווקא כמי שמגיע מתוך המערכת הביטחונית, אלא כמי שהוא בעל גישה שלא מקבלת תמיד את הטענה ש'הכל נדחה מפני הביטחון'". לדבריו, "א' הוא איש ניהול מצוין שלא היסס לבקר את הפרקליטות הצבאית בפסיקותיו. אם יש אדם שראוי לשיפוט, אז זה הוא".

בתוך כך, איש ממכריו של א' לא הופתע מהצלחתו להתמנות לשופט מחוזי. לצד עבודתו האינטנסיבית בשב"כ, כנראה שא' מוטרד בימים אלה בדבר אחר: מצבה העגום של קבוצתו האהובה הפועל תל אביב, שכבר ידעה ימים טובים יותר.

בשיחות סגורות, העיד על עצמו א' כ"שומר הסף של חקירות השב"כ", ולא בכדי. למרות זאת, עיקר מלאכתו לא נגעה רק בענייני חקירות. הוא עבד בצמוד לראש השב"כ וניהל את המחלקה המשפטית הגדולה יחסית של הארגון, זאת בעידן שבו המשפטיזציה של הביטחון הפכה כמעט לחזית הכל.

כמו כן, א' הרבה להופיע בישיבות קבינט סגורות והפך שותף סוד לכל פעילות השב"כ. נקודת ציון משמעותית בפעילותו הייתה, בין היתר, בזמן מבצע "צוק איתן", אז קידם השב"כ מבצעים מורכבים בתוך רצועת עזה, לרבות הפללת מבני דת או מוסדות חינוך מהם נורו רקטות לעבר ישראל. גם במהלך פעילות שוטפת של רכזי השב"כ בהפעלת סוכנים במגזר הערבי וברשות הפלסטינית, ידו של היועץ המשפטי מעורבת.

בפועל, נחשב א' לראש אגף בשב"כ, ודרגתו מקבילה לדרגתו של אלוף בצה"ל. בדוח ועדת לנדוי, או בשמה הרשמי "ועדת החקירה לעניין שיטות החקירה של שב"כ בנושא פעילות חבלנית עוינת", שחקרה את התנהלות השב"כ בפרשת קו 300 ב-1984, נקבע כי על היועץ המשפטי של הארגון לעבוד בצמוד לראש הארגון. הוועדה קבעה, למעשה, כי על היועץ המשפטי בשב"כ להיות "משפטן בעל שיעור קומה", ביטוי שרק א' וקודמיו יכולים להצהיר על עצמם ככאלה.

כשופט צבאי, נחשב א' למתון, לא רשמי ונוטה לאקטיביזם. כך למשל, תקף את מדיניות העמדה לדין של חיילים שנתפסו בעבירה קלה וחד פעמית - שלא ניתן לפרסם בשל מגבלת צנזורה - וקרא לשנות את החקיקה כך שאם יורשעו בעבירה, הרי שהדבר לא יגרור רישום פלילי. "הפער בין הטיפול המשפטי בחיילי צה"ל לבין זה הננקט כלפי אזרחים בגין עבירות קלות הוא עמוק עד כדי בלתי נסבל", כתב במאמרו משנת 2005, וקרא – בעודו משמש כשופט צבאי – להקל על חיילים שנתפסו בעבירות קלות.

תפיסת עולמו לצד ניסיונו הרב של א' יהיו בקרוב מנת חלקו של אחד מבתי המשפט המחוזיים בארץ, ובכך יפסיקו לעמוד לרשותו של יורם כהן. "זה אדם עם קונצנזוס חד משמעי", אמרה עו"ד דנה נוף, המתמחה בדיני צבא וחברת ועד מחוזי בלשכת עורכי הדין. "גם בהיבט האנושי הוא לא שופט רגיל".

לדבריה, "היה מקרה שנדון בבית הדין שבו נעצרה משתמטת לאחר שבמשך שנים לא ידעה בכלל שהיא מבוקשת. הרשעה שכזו הייתה עלולה להרוס את עתידה שכן החלה ללמוד משפטים. בצעד יוצא דופן במהלך הדיון הציע א' לכל הצדדים שהעריקה תעבור למסלול של עתודה צבאית. ההצעה הייתה מקובלת על כל הצדדים, ועד היום היא קצינה בצבא. לדעתי, עושים לו עוול שבחרו בו כשופט מחוזי, כי הוא ראוי להיות שופט בבית המשפט העליון ולדעתי הוא עוד יגיע לשם".