פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הנאשם בהצתה בדומא: "הכניסו חוקרת אישה, שנגעה בי והטרידה אותי"

      בתצהיר שהגישו פרקליטי עמירם בן אוליאל לפני הגשת כתב האישום והגיע לוואלה! NEWS כתב הנאשם ברצח כי הודה רק בשל עינויים: "חוקרים התחילו להכות אותי, לתת לי סטירות, לאיים שישברו לי את העצמות. נזכרתי בסיפורים על סדום ועמורה. צרחתי מכאב, הרגשתי שטוב מותי מחיי"

      הנאשם בהצתה בדומא: "הכניסו חוקרת אישה, שנגעה בי והטרידה אותי"
      צילום: אבי כהן; עריכה: ניר חן

      עמירם בן אוליאל, הנאשם המרכזי בפיגוע ההצתה בכפר דומא, הודה במעשה רק בעקבות עינויים שעבר על ידי חוקרי השב"כ – כך עולה מתצהיר שהגישו עורכי דינו של תושב ירושלים בן ה-21 לבית משפט השלום בפתח התקווה לפני כשבועיים, שהגיע לידי וואלה! NEWS. בארגון הכחישו את הדיווחים על עינויים קשים שעוברים החשודים בפרשה, שהחלו לצוץ בשבועות האחרונים. לפי חומרי החקירה, לא רק הודאתו הובילה להגשת כתב האישום אתמול, אלא ראיות נוספות.

      בתצהיר כתב בן אוליאל, הנאשם בשלושה מקרי רצח, בכתב ידו: "לפני כשבועיים נעצרתי ונלקחתי באלימות לחקירות בשב"כ. במהלכן פגעו בי ובשמירת התורה והמצוות שלי, השפילו ורמסו אותי. חקירות רצופות מתישות, ובחלק מהימים לא נתנו לי לישון. גם הלילה ישנתי בקושי שעתיים. במהלך החקירות הכניסו חוקרת אישה, שנגעה בי והטרידה אותי. לאחר ימים רבים אמרו לי 'מחר לא תשתוק', ואכן נכנסו לחדר ארבעה חוקרים. הם התחילו להכות אותי, לתת לי סטירות, לצעוק ולאיים שישברו לי את העצמות, ושאני לא יודע מה זו חקירת שב"כ".

      לקריאה נוספת בנושא
      תיעוד: בן אוליאל משחזר בדומא את הצתת בית משפחת דוואבשה
      ההודאה בשב"כ והעדויות הבעייתיות: החורים בכתבי האישום בפרשת דומא
      השיטה של פעילי "המרד" היהודי: פיגועים שיתסיסו את הפלסטינים

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      הצהיר על התעללות קשה. עמירם בן אוליאל

      אוליאל המשיך לתאר את העינויים שעבר לכאורה במהלך חקירתו. "הם קשרו אותי, הניחו על ידי תחבושות מאורכות בצורות צמידים ואזיקים על הרגליים", כתב. "הושיבו אותי על כיסא בתנוחה שראשי מגיעה לרצפה, מה שיצר כאבי תופת. ככה הייתי שרוע. בשלב מסוים נזכרתי בכל הסיפורים שקראתי על סדום ועמורה. צרחתי מכאב, צעקתי לקדוש ברוך הוא, אך הם לא הפסיקו והמשיכו להתעלל. הם שינו תנוחות, הורידו והרימו אותי שוב ושוב. הרגשתי שטוב מותי מחיי, שאני מעדיף למות מלספוג את אותם עינויים. ולכן, ביקשתי שיפסיקו ואמרתי שאני אודה. המצאתי גרסה ושקרתי בכוונה כדי שיפסיקו".

      לדברי בן אוליאל, "הייתי מותש פיזית ונפשית אחרי ימים ארוכים ללא שינה, אחרי פגיעה באמונתי היהודית ואחרי שהיה ארוכה בלי לפגוש אנשים מלבד החוקרים שהתעללו בי. סיפרתי את מה שהם רצו לשמוע, אבל זה לא הספיק להם. הם ידעו שאי אפשר לעשות את המעשה לבד, ולכן דרשו שאפליל אחרים במעשים שהם לא עשו ואני לא עשיתי. קשרו אותי במיטת סדום, עיקמו ידיים והעמידו אותי בתנוחות שונות ובלתי-אפשריות, תוך כדי שהם מכים אותי ונותנים לי סטירות. הודיתי בעוד אירועים, ובכל פעם שהודיתי הם נרגעו קצת. בכל פעם שלא הפללתי אחרים, הם החזירו אותי למיטת העינויים".

      בית משפחת דוואבשה, כפר דומא, יולי 2015 (רויטרס)
      לדברי השב"כ, הוא ידע את צבע בקבוק התבערה. בית משפחת דואובשה השרוף (צילום: רויטרס)

      לבסוף, כתב: "בימים האחרונים לא ישנתי. הם דרשו שאלך לשחזור ושאעבור פוליגרף, ובכל פעם שהתנגדתי הם איימו בעינויים, ובחלק מהמקרים קיימו. אפילו ביומיים האחרונים, כשעשיתי פוליגרף וכביכול נכשלתי (כך לדבריו אמרו לו החוקרים ש.ב.), הם העמידו אותי בתנוחות מכאיבות, קשרו אותי למיטת העינויים, וגם כשצרחתי מכאב הם אמרו לי: 'לא מתרגשים מהצעקות שלך'. הודיתי במעשה שלא עשיתי. לא יכולתי לעמוד בהתעללות שעברתי. התעללות פיזית ונפשית".

      מנגד, גורם המאורע בחקירת הרצח של בני משפחת דוואבשה מאמר כי פרט להודאה, נמצאה טביעת נעל של בן אוליאל על הקרקע. הגורם הוסיף כי הנאשם המרכזי והיחידי למעשה בפרשה מסר פרטים מוכמנים, שרק אדם שהיה בזירה יכול לדעת, כמו צבעו של בקבוק התעברה שגרם לשריפה הקטלנית.

      עו"ד איתמר בן גביר, פרקליטו של בן אוליאל, התבססות על טביעת הנעל של מרשו אינה ראיה מבוססת דיה. גם בנוגע לצבע בקבוק התבערה, שאותו לכאורה ידע בן אוליאל, אמר בן גביר כי "לא אלו הראיות שיסגרו תיק שכזה. בשביל להאשים את מרשי, צריך למצוא תותחים כבדים הרבה יותר. מה עוד שהוא עונה ורק בשל כך הודה במעשה שהוא לא עשה ולא יכול היה לעשות אותו לבדו".