על רקע הנאום התקיף שנשא אמש מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, נראית היום (שני) תנועה ערה של כלי רכב צבאיים בקרבת יישובים רבים בגבול הצפון, גם ליד אלו המרוחקים מהגבול. חקלאי יישובי הגדר העידו הבוקר (שני) כי מאז מלחמת לבנון השנייה לא נראתה מתיחות ביטחונית גבוהה כל כך לאורך גבול. "אביבים במצור וכולם שותקים. הבוקר נעלו לנו גם את השער האחורי של המושב וגם לקחו לנו את המפתחות", מספר חיים ביטון, חקלאי ממושב אביבים.
התושבים מדווחים על תנועה ערה של כוחות צה"ל הפזורים ברחבי האזור. "התגובה על חיסול קונטאר תגיע, היא בלתי נמנעת ועל ישראל לחשוש ממנה", אמר אתמול נסראללה והעלה את מפלס הדאגה בצפון. לישראלים יש סיבה לפחד כעת - בסמוך לגבול, בתוך ישראל ומחוצה לה".
לדברי ביטון, מערכת הביטחון נקטה צעדים שלא נראו זה כמעט עשר שנים. "זמן קצר אחרי חיסולו של סמיר קונטאר אסרו עלינו לעבד את המטעים שלנו הצמודים לגדר המערכת, אבל הבוקר המצב החמיר. סגרו לנו את כל הכבישים הנושקים לגבול, יש כוחות גדולים של צבא ומשטרה, כביש הצפון הישן (כביש המערכת) סגור הרמטית, אין בא ואין יוצא. אני לא זוכר מצב כזה מאז קיץ 2006", אמר ביטון.
לקריאה נוספת:
נאום נסראללה לא מותיר מקום לספק: חיזבאללה יגיב על חיסול קונטאר
"רועי הכבשים" של חיזבאללה עלולים להפר בכל רגע את השקט המדומה בצפון
כוננות בצפון לאחר חיסול קונטאר: "ישנו בממ"ד, אנחנו בלחץ"
כפי שפורסם לראשונה בוואלה! NEWS בשבוע שעבר, יומיים בלבד אחרי חיסולו של קונטאר, פרש צה"ל מחסומים בכביש המערכת ואסר על החקלאים לרדת לעבד את מטעיהם הנושקים לגבול. כמו כן, הגביל צה"ל את תנועת כלי הרכב הצבאיים לאורך הכביש, במטרה לצמצם את מספר המטרות הפוטנציאליות הקלות לפגיעה מצד חיזבאללה. חקלאים לאורך גבול הצפון מספרים כי אתמול החלו להיכנס כוחות רגליים של צה"ל למטעיהם, שם הם עורכים מארבים ותצפיות לצורך מעקב תנועות חשודות הנראות מעברו הלבנוני של הגבול.
מבחינת חקלאי יישובי הגדר, הימשכותן של ההגבלות מאיימות באופן ממשי על פרנסתם. "אנחנו בתקופת הגיזומים של עצי הפרי. אנחנו כבר כמה ימים לא יכולים לרדת ולגזום את העצים ונראה שהמציאות הזאת לא הולכת להשתנות בקרוב", אמר שלמה אזולאי, חקלאי ממושב זרעית שמטעי התפוחים, האפרסקים והנקטרינות שלו נושקים לגדר הגבול. "הגיזומים הם הכרחיים כדי להגביר את היבול של העצים בעונת הקיץ. הם נועדו להכין את העצים ללבלוב שלהם, שצפוי להתרחש בחודש אפריל. אם לא נגזום עכשיו, אז באביב כל האנרגיות של הפריחה יתפזרו על כל העץ. הגיזום מצמצם את שטחי הפריחה ולכן העץ נאלץ להשקיע את עיקר האנרגיות שלו להוצאת הפרי".
חלק מהחקלאים איימו הבוקר כי יתבעו את משרד הביטחון על הנזקים הכלכליים העתידיים, שעלולים להיגרם להם כתוצאה מההגבלות על עיבוד הגידולים. "כל השטחים שלנו מלאים באנשי צבא. לא נותנים לנו להיכנס לאזור ולא נותנים אפילו לצאת מהיישוב לכביש הצפון הישן. ניסינו הבוקר לעשות עיקוף ולהגיע דרך כביש הצפון החדש, אבל גם אז נתקלנו במחסומים של הצבא. אנחנו כבר לא עובדים כבר כמה ימים והבוקר אמרו לנו שההגבלות הללו יימשכו לפחות עוד עשרה ימים ואין אף אחד שייתן מענה", סיפר ביטון.
"אנחנו מאחרים בגיזומים, בריסוסים ובטיפול בעשבייה. המשמעות היא שיהיו לזה השלכות בעתיד. העץ לא יתעורר טוב, הוא עלול גם להתעורר עם פטריות. כל הזנים שהם רדומים עכשיו פשוט ילכו לנו לאיבוד. אם לא ניתן להם את הטיפול עכשיו, פשוט לא יהיה לנו פרי בקיץ הקרוב ואני לא מדבר על הנזק שכבר עכשיו נגרם לנו מכך שהתאילנדים לא עובדים. אנחנו נגיש תביעות נגד משרד הביטחון. הבוקר רבתי עם כוחות הביטחון ואמרתי להם: 'אתם רוצים לסגור? אין בעיה. רק תביאו לי מכתב שהשטח סגור ואנחנו נדע לתבוע את מי שצריך לפעול כדי לפצות אותנו על הנזקים'.
האיסור של צה"ל לעבד את המטעים מצטרף למכה נוספת שנגזרה על חקלאי גבול הצפון: מיעוט המשקעים בצפון, אתו הם מתמודדים מתחילת עונת הגשמים הנוכחית. "רוב הגשם של החורף הנוכחי הגיע עד עכשיו לדרום הארץ ולמרכזה. יש זנים שמזג האוויר החם בלבל אותם והם התחילו לפרוח עכשיו במקום בפברואר", אמר אזולאי. "במצב כזה, עלולה לבוא מכת קור ולשרוף לנו את כל היבול. שלג או אפילו מכת קור גרועים יותר משרב".