פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תג מיוחד וקנס כספי: השרים אישרו את "חוק סימון העמותות"

      ועדת השרים לחקיקה אישרה את החוק הנפיץ, שלפיו עמותות שעיקר המימון שלהן מחו"ל יחויבו לציין זאת. המהלך נועד להקשות על ארגוני שמאל. השרה שקד: "התערבות מדינות זרות הן סכנה לדמוקרטיה". ח"כ גלאון: "המשך הרדיפה הפוליטית". צפו בריאיון לאולפן וואלה! NEWS

      תג מיוחד וקנס כספי: השרים אישרו את "חוק סימון העמותות"
      צילום: מור שאולי, עריכה: ניר חן

      ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את "חוק סימון העמותות". מדובר באחד החוקים הטעונים והמדוברים ביותר בכנסת הנוכחית, שאמור להקשות על כמה מארגוני השמאל לקבל מימון ממדינות זרות.

      על פי הצעת החוק, שהביאה שרת המשפטים איילת שקד לאישור הוועדה, עמותות שעיקר המימון שלהן מקורו במדינות זרות יחויבו לציין זאת בפרסומים ובדוחות שהן עורכות ומיועדים לציבור או זמינים לו. זאת ועוד, בכל פניה לנבחר ציבור או בכל דיון שבו נערך פרוטוקול, יצטרכו נציגי הארגון לציין שהם מקבלים מימון ממדינה זרה, ובבואם לכנסת יהיה עליהם להסתובב עם תג מיוחד שבו ייכתב שמם ושם הארגון שאותו הם מייצגים.

      הצעת החוק מתייחסת לכל עמותה שיותר ממחצית מהמימון שלה מגיע ממדינות זרות. ארגונים שלא יעמדו באחד התנאים הללו ייקנסו בסכום של 29 אלף שקל. עמותות שעשויות להיפגע מהחוק הן "יש דין", "שוברים שתיקה", "בצלם", "שלום עכשיו" ועוד.

      לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
      בחסות רשם העמותות: ארגוני הימין מתחמקים מדיווח על מימון
      השרה שקד תבקש לחקור הפצת תמונה המשווה אותה להיטלר
      שקד יוזמת: נציגי עמותות שעיקר תקציבן מחו"ל יחויבו לענוד תג זיהוי

      הארגונים המרכזיים עליהם יחול "חוק העמותות" (עיבוד תמונה)

      השרה שקד אמרה לאחר אישור הצעת החוק בוועדה כי "שגריר האיחוד האירופי התבטא היום נגד החוק ואמר כי לטעמו החוק מהווה פגיעה בדמוקרטיה, וביקש מישראל להימנע מפעולות שיפגעו בחופש הביטוי וההתאגדות. אני רוצה להרגיע את השגריר ולהבטיח לו כי הצעת החוק אינה פוגעת כלל בחופש הביטוי. מלבד זאת, אני דווקא סבורה כי התערבותן של מדינות זרות במשטרה ובמדיניותה של מדינה אחרת הן הן הסכנה האמיתית לדמוקרטיה".

      יוזם החוק, ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), אמר היום בריאיון לאולפן וואלה! NEWS כי הצעת החוק מבקשת מהארגונים להיות שקופים ולהסביר מי עומד מאחוריהם. "מה שעמותה מצייגת זה לא את עצמה אלא אינטרס זר של מדינה זרה. רק שיגיד מי המדינה ומה האינטרס ואז אחליט אם זה לגיטימי", אמר והדגיש כי החוק לא יפגע במימון של אותן עמותות. לדבריו, "ארה"ב לא הייתה מוכנה אם אנחנו היינו מממנים עמותות שמטפלות במהגרים לארה"ב".

      פאנל בנושא יהדות וציונות במרכז רבין בתל אביב, 29 במאי 2015 (ניב אהרונסון)
      "צריך להציב גבולות למידת התערבותם של גורמים זרים". שרת המשפטים שקד (צילום: ניב אהרונסון)

      מן הצד השמאלי של המפה, גינתה יו"ר מרצ זהבה גלאון את ההחלטה ואמרה בתגובה כי "תמיכת הממשלה בחוק מהווה את המשך הרדיפה הפוליטית וסתימת הפיות כלפי ארגוני שמאל שמבקרים את מדיניות הממשלה". לטענתה, "מטרת הצעת החוק היא לפגוע בלגיטימיות ובפעילות של עמותות שמזוהות עם השמאל הפוליטי וארגוני זכויות אדם כצעד ראשון של סימון לפני הוצאה מחוץ לחוק ועצירת פעילותן. לעומת זאת, אין שום ניסיון להגביר את השקיפות בקרב עמותות המקדמות אג'נדה ימנית, המקבלות תרומות מארגונים ומאנשים פרטיים זרים, שבמקרים רבים אף נשארים חסויים".

      גלאון הוסיפה כי "ההצעה נועדה לכאורה למנוע ביזוי שם ישראל בעולם, אבל היא תאפשר לעשות דה לגיטימציה למדינת ישראל. החוק מנוגד לאמנות בינלאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן ושמבטיחות הגנה על זכויות האדם ועל מי שפועל לשמירה עליהן. העולם לא יוכל לשתוק לאורך זמן על התערערות כזו של הדמוקרטיה בישראל. לא הארגונים אחראים לדעת הקהל הקשה על מדינת ישראל בעולם אלא ממשלת הימין הקיצוני ומדיניות ניהול הסכסוך שלה. העולם לא שונא את ישראל, אלא את הכיבוש".

      הפגנת השמאל בכיכר רבין , מבצע צוק איתן (דרור עינב)
      הפגנת שמאל נגד מבצע "צוק איתן" ביולי 2014 (צילום: דרור עינב)

      שקד אמרה בסוף השבוע האחרון כי מטרת ההצעה היא להגנת על ישראל מהשפעה זרה ולא עניינית. "מדינה המעוניינת להגן על ריבונותה צריכה להציב גבולות למידת התערבותם של גורמים זרים. פלישה לתוך המרחב הציבורי והתערבות בוטה בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת מהווה התערבות בריבונות, בוודאי כאשר הדבר נעשה בצורה שאינה שקופה", סיפרה.

      לדבריה, אותם ארגונים יוצרים תעמולה שפוגעת בישראל. "נשק אינו רק רובה או חרב. נשק הוא גם סיפור ממומן ושקרי על מכונות ירי המשמשת לטבח בחפים משפע, סיפור המסופר לכל העולם על ידי עמותות המתיימרות לייצג האינטרס הישראלי, אבל בפועל ממומנות על ידי מדינות זרות שמשתמשות בהן לפי השקפת עולמן".

      גלגול של הצעת חוק מהכנסת ה-18

      המפלגות ישראל ביתנו, הבית היהודי והליכוד פתחו בדיון בנושא החקיקה שנוגעת לעמותות השמאל ודרך המימון שלהן עוד בכנסת ה-18, ולחוק העמותות קיימות גרסאות שונות. ההצעה זהה למעשה להצעת החוק הפרטית של ח"כ בצאל סמוטריץ' (הבית היהודי), והיא תוצמד לזו של שקד.

      כמו כן, עלתה לדיון היום גם הצעה לאותו חוק של ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), שהגיש לפני כמה חודשים בדיוק את הנוסח שהגישה שקד בכנסת הקודמת. סביר להניח שההצעות יאוחדו במהלך הליך החקיקה בוועדת החוקה, חוקה ומשפט, וכי הנוסח שלהן ישתנה לפני האישור בקריאה שניה ושלישית.

      הפגנה של פעילי "אם תרצו" (עומר מירון)
      "נשק אינו רק רובה או חרב". הפגנה של "אם תרצו" נגד "שוברים שתיקה", ביולי האחרון (צילום: עומר מירון)

      באופוזיציה תקפו אמש את החוק. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), פרסמה הודעת גינוי: "החוק מייצג ומדגיש את הימים השחורים שבהם נמצאת הדמוקרטיה הישראלית. הממשלה בחרה לקחת את הצעת החוק הפרטית של ח"כ סמוטריץ' ולקדם אותה כאמירה ברורה נגד חופש הביטוי".

      לדבריה, החוק אינו שוויוני. "ממשלת ישראל לא דורשת זאת מנבחריה שממומנים על ידי אישי ציבור שונים, אנשי עסקים ובעלי אינטרסים אחרים. שקיפות אמורה להיות בין כולם, ולא ממוקדת לארגונים מסוימים". 'חוק סימון העמותות' מבקש לסמן באות קין את ארגוני זכויות האדם. מה שלא לקחו בחשבון הוא שזכויות אדם אינן נחלת השמאל, אלא נחלת הכלל. חוק כזה מבקש לבייש את הארגונים, להחליש אותם ולמנוע מהם לפעול למען הציבור בישראל ולבקר את הממשלה".

      ח"כ ציפי לבני בדיון השבעת הממשלה (יח"צ , ליאור רותם, דוברות הכנסת)
      הגישה הצעה נגדית לחוק סימון העמותות. ח"כ ציפי לבני (צילום: ליאור רותם, דוברות הכנסת)

      בסוף השבוע האחרון פורסם בוואלה! NEWS כי שרת המשפטים לשעבר, ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני), הגישה הצעת חוק נגדית. לפי הצעתה, יצטרכו כל הארגונים האזרחיים בישראל לחשוף את רשימת התורמים המלאה שלהם, כולל אנשים פרטיים המתגוררים בחו"ל. הסיבה להצעה של לבני היא שבעוד שמדינות תורמות בדרך כלל לארגוני השמאל, הרי שארגוני הימין מתבססים לרוב על תורמים פרטיים.

      "אני מציעה להחיל שקיפות על הכול", אמרה השבוע לבני. "זה יחול גם על 'אם תרצו', וכך נראה מי עומד מאחוריהם. הכלל יהיה שקיפות מוחלטת". לדבריה, "יש פה ניסיון להשאיר בצל את התורמים של העמותות, שחלק מהן גורמות לישראל נזק לא פחות מהעמותות שנגדן ניסחו את החוק המקורי".

      היא הוסיפה: "כשהתחילו לדבר על תגים וסימני זיהוי בכנסת בעקבות איילת שקד, ראיתי שמה שקורה, גם עם החוק שלה וגם עם עמותת 'אם תרצו' - זה שהכול מכוון נגד עמותות מכיוון מסוים של המפה הפוליטית. אני יכולה לחלוק על דעותיהן, אבל הן נמצאות בצד מסוים, וכל הצד השני נשאר בחשיכה. אם יש שקיפות, אז למה לא כולם?".

      (עדכון ראשון: 08:00)