פסק הלכה של דאעש: מותר לקצור איברים של שבויים

(צבא עיראק פתח במבצע לשחרור מרכז העיר רמאדי מידי דאעש)

פסק הלכה שהוציאו אנשי הדת של ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) מתיר לקצור איברים משבויי הארגון – כך עולה ממידע שנאסף במהלך פשיטה אמריקנית במזרח סוריה במאי האחרון, והגיע לידי סוכנות הידיעות רויטרס. הדבר מגביר את החשש מכך שהארגון הקיצוני סוחר באיברים במטרה לממן את פעילותו. על פי פסק הלכה, לקיחת איבר משבוי חי היא מותרת, גם אם השבוי ימות כתוצאה מכך, במידה והדבר יוביל להצלת חייו של מוסלמי.

"אין זה חובה לכבד את חיי הכופר ואיבריו וניתן לקצור אותם ללא חשש מעונש", נכתב בפסק ההלכה. "אין איסור על קצירת איברים הכרחיים שיביאו למותו של השבוי במידה ויוסרו מגופו". הפעולה מוצדקת, בין היתר, באמצעות אנלוגיה לקניבליזם בתנאי קיצון – מעשה שהותר בשלביו הראשונים של האיסלאם.

עוד כתבוחת בנושא:
לקראת השחרור מידי דאעש: צבא עיראק הסתער על מרכז רמאדי
חשש באירופה: דאעש גנב אלפי דרכונים שישמשו להברחת לוחמים
האו"ם אימץ תכנית ל"ייבוש" מקורות המימון של דאעש

"קבוצת אנשי דת איסלאמיים התירו, במידת הצורך, להרוג כופר במטרה לאכול את בשרו כדי לשפר את יכולותיו הגופניות בתנאים מסוימים", כתבו חכמי הדת של הארגון. בנוסף, מצוטטים כתבים איסלאמיים התומכים ב"רעיון שתילת איברים חיוניים בגוף מוסלמי במטרה להציל את חייו או להחליף איבר כושל".

המסמך נמצא בין המידע הרב שאספו לוחמי הכוחות המיוחדים האמריקנים שערכו את הפשיטה במזרח סוריה, שבה חוסל בכיר הארגון אבו סייף. ברט מקגורק, שליחו של אובמה לקואליציה נגד דאעש, אמר כי הלוחמים הביאו עמם לארצות הברית שבעה טרה-בייטים של מידע הנמצא בכוננים הקשיחים של מחשבי הארגון, כמו גם בדיסק און קי ודיסקים.

עד כה, אף חלק מהמידע שנתפס לא נחשף בפומבי, מלבד מסמך ששוחרר הנוגע לסחר בעתיקות של הארגון. גורמים רשמיים בארצות הברית אמרו כי המסמכים שנתפסו מספקים למודיעין האמריקני מידע על צורת הארגון של דאעש, דרכי המימון שלו והחוקים הנכפים על האוכלוסיה הנמצאת בשטחי שליטתו. כמו כן נמסר כי חלק מהמידע שותף עם ממשלות זרות כחלק משיתוף הפעולה במאבק נגד הארגון.

פסק ההלכה אינו מהווה הוכחה חותכת לכך שדאעש אכן עוסק בקצירת איברים או סוחר בהם, אך הוא כן מצביע על הסרת המכשול הדתי העומד בפני צעדים אלו. במסמך לא נכתב מיהו "הכופר" שאת איבריו ניתן לקצור, אך ניתן להסיק כי מדובר בכל אדם שאינו הולך לפי אורח החיים של אנשי הארגון – מוסלמים שיעים, סונים מתונים וכן בני דתות אחרות.