השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל" שהוגש הבוקר (חמישי) לנשיא ריבלין על ידי המועצה לשלום הילד מעלה כי בשלושת העשורים האחרונים גדל שיעור הילדים העניים פי ארבעה, מ-8.1% ב-1980 ל-31% בשנת 2014. בישראל, על פי הדוח, חיים היום בעוני 849,245 אלף ילדים, 31% מכלל אוכלוסיית הילדים. בשנת 2014 עלה מעט שיעור הילדים החרדים העניים מ-66.8% ב-2013 ל-67.3%. גם 23.5% מילדי העולים מוגדרים מתחת לקו העוני.
למעשה, מהשוואה בינלאומית שערכו מחברי הדוח עולה כי בכל הנוגע לעוני בקרב ילדים, ניצבת ישראל במקום השני מהסוף, אחרי טורקיה, והרחק מאחורי ממוצע מדינות ה-OECD, שעומד על 13.5% בלבד. כמו כן, ניצבת ישראל במקום האחרון בבדיקת הסיכון לעוני: 38.6% מילדי ישראל נמצאים בסיכון לעוני לעומת 19.7% בממוצע ביתר מדינות ה-OECD.
עוד בוואלה! NEWS:
מחברת ספר האזרחות ששוכתב: "מרחמת על המורים והאזרחים בישראל"
"שוברים שתיקה" קיים הרצאה באוניברסיטה בבירה: עשרות מחו מחוץ לאולם
אושר בכנסת: ייאסר לחלוטין העישון בבתי ספר, כולל על המורים
עוד עולה מהדוח כי אחד מכל ארבעה ילדים ביקר במהלך 2014 בחדר מיון - גידול של 22.4% בשני העשורים האחרונים. למעלה מ-20% מהילדים שפנו לחדרי המיון- אושפזו. 64.7% מהפונים לחדרי מיון עשו זאת בשל מחלה, ו-35.3% פנו בשל היפגעות (טראומה).
אחד מכל ארבעה בני נוער נפגע מבריונות ברשת
בסוף שנת 2014 חיו בישראל 2,739,500 ילדים, המהווים 33% מכלל האוכלוסייה. ב-40 השנים האחרונות אוכלוסיית הילדים בישראל גדלה ביותר מפי שניים ומספר הילדים המוסלמים גדל ביותר מפי שלושה. 75.7% מילדי המגזר היהודי ו-24.5% מילדי המגזר הערבי למדו במערכת החינוך, בעוד 58.7% מהתלמידים היהודים זכאים לבגרות, לעומת 47.8% במגזר הערבי.
ממצא מדאיג נוסף שעולה מהדוח הוא השלכות החיבור ההולך ומתחזק של הילדים ובני הנוער לסמארטפון, על חשבון המחשב. ל-83% מהילדים בגילאי 8-15, על פי הדוח, יש כיום מכשיר חכם. רובם נושאים את המכשיר מגיל תשע וכרבע מהילדים משתמשים בו יותר מחמש שעות ביום. מתוך אותן שעות, כמחצית מבני הנוער גולשים ברשת או משתמשים ברשתות חברתיות ארבע שעות ויותר ביום. כמחצית מבני הנוער בודקים מה חדש ברשת תוך 15 דקות מהרגע שהתעוררו בבוקר, וכרבע עושים זאת תוך שעה מרגע שהתעוררו.
במסגרת החיבור לרשתות החברתיות, עולה כי43% מבני הנוער בגיל 12-17 עשו שיתוף, "לייק" או הפיצו תמונה ברשת המכוונת נגד אדם אחר. יותר מרבע מהם העידו כי עשו זאת בחצי השנה האחרונה. קרוב לרבע (23.9%) מבני הנוער נפגעו מפשיעה או בריונות ברשת. זאת, בעוד אחוז הבנות שדיווחו כי נפגעו מכך גבוה מזה של הבנים - במיוחד כשמדובר בהטרדה מינית. רבע מבני הנוער העידו כי קיבלו תמונה חושפנית של אדם שאותו הם מכירים בדואר האלקטרוני או בטלפון הנייד, ו-3% דיווחו כי הפיצו תמונה חושפנית של מכר.
מחברי הדוח מצביעים על כך שבין השנים 1998 ל-2014 הלך וגדל מספר התיקים שנפתחו בגין פגיעה בקטינים, מ-6,370 תיקים ב-1998 ל-12,082 ב-2014, גידול של 89.7%. כמו כן חלה עלייה של 158% במספר התיקים שנפתחו בשנים אלו בגין עבירות שנעשו נגד ילדים בתוך המשפחה, מ-1,509 ל-3,895. כ-92% מהתיקים נפתחו בגין עבירות נגד גוף האדם וכ-10% מהתיקים נפתחו בגין עבירות מין.
בשנים 2014-2006 גדל מספר התיקים שנפתחו בגין עבירת מין כלפי קטינים מ-1,959 ל-2,343 בהתאמה. יותר ממחצית עבירות המין כלפי קטינים שתיק נפתח בגינן היו מעשה מגונה בכוח. בסך הכול, 15.8% מהתיקים שנפתחו ב-2014 עסקו בהתעללות מינית ו-17.4% דיווחים התקבלו בגין התעללות רגשית.
בין היישובים שבלטו במספר תיקים שנפתחו בשנת 2014 בגין אלימות בגירים כלפי קטינים: ירושלים עם 497 תיקים; תל אביב יפו עם 334 תיקים, אשדוד עם 172 תיקים; חיפה עם 159 תיקים; באר שבע עם 157 תיקים; ראשון לציון עם 133 תיקים; אשקלון עם 121 תיקים.
יותר אלימות כלפי קטינים, יותר הרשעות
בתוך כך, שיעור התיקים הפליליים בגין עבירות נגד ילדים בתוך המשפחה שנסגרו ב-2014 היה הקטן ביותר משנת 2000- 59.8% לעומת 70.1% בהתאמה. זאת ועוד, 85.7% מהתיקים שנדונו בבית המשפט הסתיימו בהרשעה.
בשנת 2014 נפתחו גם 26,216 תיקים במשטרה לקטינים, מתוכם 71.2% תיקים פליליים. מחברי הדוח מציינים כי משנת 2012 חלה עלייה במספר הקטינים החשודים, כשב-2014 עומד שיעורם על 8.4, לעומת 8.1 ב-2013. במקביל, נמשכת גם העלייה במספר המעצרים הפליליים של קטינים: מ-3,519 ב-1995 ל-6,231 מעצרים ב-2014.
יותר ממחצית תלמידי כיתות ה'-י"א דיווחו השנה על פגיעה מילולית מצד מורים. 17% מהתלמידים אף דיווחו על פגיעה פיזית. כמו כן, כמחצית (44%) מתלמידי כיתות י'-י"א נעזרו בשיעורים פרטיים, בעיקר במקצועות המתמטיקה והאנגלית.
"ישראל דורכת במקום מבחינת מצב הילד, וכשדורכים במקום נותרים מאחור", מסר בהתייחס לממצאי הדוח ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד. הוא הדגיש כי "לא חשפנו יותר מאשר קצה הקרחון של הבעיה. יש יותר מדי מצוקות ופחות מדי מענים. הגיע הזמן להתעשת, להשקיע בילדים, לראותם כנכס ולא כנטל ולהבטיח כי ילדות מאושרת תהיה נחלתם של כל הילדים בישראל, לא רק של רובם".