החזית העממית המפקדה הכללית, ארגונו של נאמן המשטר הסורי אחמד ג'יבריל, היתה זו שקיבלה את האחריות לירי הרקטות לעבר צפון הארץ אתמול (ראשון) בשעות הערב המוקדמות. הארגון טען כי המעשה היה תגובה לחיסולו של סמיר קונטאר בהפצצת בניין בפרבר של דמשק אתמול לפנות בוקר. קשה לומר אם זו תהיה תגובת חיזבאללה על חיסולו של עוד אחד מסמלי המאבק בישראל, שכן יש לו לא מעט סיבות להגיב בצורה חריפה יותר.
בין יתר הסיבות שיש לחיזבאללה להכות בישראל מכה חזקה יותר, הן עניין ההרתעה ושיפור מעמד הארגון בדעת הקהל הלבנונית והשיעית, שרואה את חולשתו נגד ישראל. עם זאת, לארגון יש גם לא מעט סיבות להסתפק בירי של החזית העממית: בצמרתו מבינים כי תגובה מופרזת, עם מספר הרוגים גבוה בצד הישראלי, עלולה לסבכו גם בתגובה ישראלית כואבת עוד יותר. תרחיש שכזה עלול להביא להסלמה באזור דבר שהארגון אינו מעוניין בו, לפחות לא כל עוד שהוא מנהל מלחמה על עתידו בסוריה וסובל מאבדות קשות בחזית זו.
ההיגיון הבריא עשוי להוביל את חיזבאללה שלא להחריף את תגובתו, אך לא תמיד ההיגיון הוא זה שמוביל את הארגון בפעולותיו. עדויות בולטות להחלטות בעייתיות, שהובילו לבסוף להסלמה, הן חטיפת שני החיילים ב-12 ביולי 2006, וכן העימות נגד חמאס בעזה ביולי 2014. גם בינואר האחרון, כשהגיב חיזבאללה על חיסולו של ג'יהאד מורניה בירי של טילי קורנט על שיירה של צה"ל, הסתפק לכאורה הארגון בהרג של "רק" שני חיילים ישראלים. אך אם כל הטילים שנורו באותה תקיפה היו פוגעים בשיירה הצה"לית, ככל הנראה העימות הרגעי בין ישראל לחיזבאללה לא היה מסתיים באותה העת.
לקריאה נוספת:
המשפחות שנהרסו על ידי קונטאר: "ידענו שזמנו קצוב"
המחבל ששוחרר מהכלא בישראל - והפך למוביל הטרור בגולן
חיזבאללה התגאה בחשיפת סוכנים ונטרול האזנות, ואז הגיע חיסול קונטאר
ובכל זאת, דבר אחד ומרכזי מאוד שונה מהאירוע בינואר: העובדה כי כעת מדובר בחיסול סמיר קונטאר עצמו. לדברי מקורות מערביים, בחודשים האחרונים קונטאר כבר לא פעל בשורות הארגון, אלא תחת פיקוד איראן ואנשי משמרות המהפכה. במובנים מסוימים, הוא פרש מחיזבאללה וסיפק את שירותיו לגיס "אל-קודס" האיראני, שניסה להקים תשתית טרור ברמת הגולן הסורית ובעיקר בעיירה חדר הדרוזית, המאחז האחרון של המשטר באזור זה והחיץ היחיד המפריד בינם לבין כוחות המורדים, השולטים במרחב שבין הגבול עם ירדן לגבול עם לבנון. קונטאר אמנם נישא לאישה שיעית, אך נולד דרוזי ולכן לא מדובר באחד מבניה היקרים של חיזבאללה, אלא ב"שחקן חיזוק" שפעל לא רק למען הארגון הלבנוני, כי אם גם עבור גורמים נוספים, תמורת תשלום.
המציאות שעמה מתמודדת ישראל לנוכח מה שקורה ברמת הגולן הסורית היא מורכבת. מצד אחד, האופוזיציה הסונית, חלקה קיצונית וחלקה מתונה, שולטת ברוב המרחב. מנגד, במובלעת של חדר ובכמה כפרים המובילים אליה שולט דווקא הציר הפרו-איראני המשויך למשטר. לפני כחצי שנה, כשכוחות המורדים עמדו להשתלט על הדרכים המובילות לחדר ובכך סיכנו את שלטון הדרוזים תומכי המשטר באזור, הקימו הדרוזים ברמת הגולן הישראלית קול זעקה, בדרישה להציל את אחיהם בסוריה.
אך הבעיה היא שהדרוזים המתגוררים בחדר תומכים במשטרו של הנשיא, בשאר אסד, ואיפשרו לו ולבעלי בריתו להקים תשתיות טרור נגד ישראל, בשיתוף עם איראן. ישראל פעלה נגד גורמי אופוזיציה שונים באזור, ולבסוף הפעולה שנועדה לכתר את חדר שככה. מאז, נכנסו הרוסים למשוואה וניתן לחוש ברוח לחימה מחודשת בקרב תומכי המשטר באזור.
החשש העיקרי של חיזבאללה
החניון התחתון והעליון של החרמון היו אתמול עדיין ריקים כמעט ממבקרים. כמה משפחות נסעו להן לאזור הרכבל העליון, כדי לחזות מקרוב בשלג הרב שירד אתמול הלילה. בצד הסורי, קשה היה לראות את בתי חדר מפסגת החרמון המושלגת. הערפל כיסה את ההר והמורדות הגולשים לכיוון חדר כוסו גם הם לבן. רק לפני כמה חודשים עוד ראו חיילי צה"ל המוצבים על ההר את הקרבות מסביב לכפר: מצד אחד, כוחות המורדים, שהגיעו מכיוון מזרעת בית ג'אן, התמקמו על כיפה סמוכה וירו לעבר חדר ממנה, ומצד שני תומכי המשטר שהגיעו לארוב למורדים באזור.
בין קרב לקרב, אפשר להבחין באזור בנתיבי הברחה שיוצאים לרוב ממזרעת בית ג'אן בדרך ללבנון. לעתים אף ניתן לראות מורדים פצועים המובלים מסוריה לישראל, בטכניקה שזכתה לכינוי "אמבו-חמור", כלומר רכובים על גבי חמורים, המסייעים בטיפוס הקשה במדרון התלול של החרמון.
בחדר פועלים לא מעט גורמי כוח. אחד מהם הוא "הוועדות להגנת המולדת", מעין כוח מקומי דרוזי של יוצאי צבא אסד, הנחשבים לתומכיו הנלהבים ומנהלים את ההגנה על המרחב מטעמו. גורם שני הוא האיראנים, שמאז חודש ספטמבר מורגשת מעורבותם באזור זה. הם "סיפחו" אליהם את אנשי "הוועדות", וכינו אותם "החטיבה האיראנית", בעיקר כדי להוכיח מנהיגות ושליטה באזור. הגורם השלישי הוא הצבא הסורי הסדיר, שעדיין אפשר לראותו פרוס באזור. לדוגמה, כוחותיו מוצבים ב"גבעת הצעקות" שבפאתי מג'דל שמס וכן בפסגת החרמון הסורית.
גורם רביעי הוא חיזבאללה, שמנסה להשפיע על המתרחש בכפר באמצעות הזרמת כספים ואמצעי לחימה. הארגון טרוד במיוחד מהאפשרות שחדר ייפול לידי המורדים, ובכך תיסלל בפניהם הדרך ללבנון. למעשה, זהו החשש העיקרי של חיזבאללה בשלב זה ועל כן ישראל פחות מעסיקה אותו.
הפרדוקס של אל-חאדר
הפרדוקס הוא שישראל הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שחדר לא נפלה לידי האופוזיציה. אולם במקביל, בכפר פעלה תשתית טרור נגד ישראל. קונטאר חוסל, ככל הנראה, בגלל רצונו לחדש את פעילותה של תשתית זו. גורמי הטרור באזור אינם בהכרח פעילי חיזבאללה; לעתים מדובר בפעילים מקומיים, דרוזים לדוגמה, אך גם שכירי חרב פלסטינים הפועלים במקום בחסות איראנית. משמרות המהפכה הם אלה שמממנים אותם ומסייעים להם, לרוב ללא הצלחה ולעתים בהצלחה חלקית.
מבין ארבעה אירועים של הנחות מטעני חבלה בגזרה בשנתיים האחרונות, רק אחד הסתיים עם נפגעים בצד הישראלי. עבור איראן, הר?יק השלטוני שנוצר באזור מהווה הזדמנות יוצאת דופן, ומכאן החלטתה להשקיע מאמץ וכסף כדי לייצר פיגועים נגד מטרות ישראליות. כך, איראן לא מאפשרת לישראל ליהנות יותר מדי מהכאוס המתחולל בסוריה. עם זאת, גורמים מקומיים, כמו אנשי דת דרוזים מובילים בחדר, אינם רואים בעין יפה את פיגועי הטרור נגד ישראל שיוצאים משטח הכפר. הם היו אלו שהבינו כי ישראל היא זו שעצרה למעשה את המורדים בדרכם להשתלט על הדרכים לכפר, ומכאן רצונם לשמור על השקט בחזית נגד "האויב הציוני".
גם באזורים שסביב חדר האווירה סוערת. בג'ובהתא אל-חשב שמדרום שולטים אנשי האופוזיציה, וכך גם במזרעת בין ג'אן שמצפון-מזרח. המוצא היחיד שנותר לתושבי חדר הן כמה דרכים בודדות לכיוון מזרח, שמאפשרות להם לשרוד. אם יחליטו המורדים להשתלט עליהן, הרי שגם הכפר ייפול לידיהם.
בינתיים, כניסת כוחות צבא רוסיה ללחימה בסוריה שינתה את המגמה בקרבות גם ברמת הגולן הסורית. ניכר כי צבאו של אסד נחוש ונועז יותר. אם בעבר הסתערות של ארגוני אופוזיציה הייתה מסתיימת ללא קרב ונסיגה של הצבא, הרי שכיום גם אם מתנגדי הנשיא מצליחים להשתלט על מוצב כזה או אחר, הצבא לא יוותר כל כך מהר וינסה לכבוש מחדש את המקום.
כך ישראל מוצאת את עצמה מתמודדת עם שפע של ארגוני טרור בגזרת רמת הגולן, שלרוב נלחמים זה בזה. בדרום הרמה, תומכי ג'בהת א-נוסרה הצליחו רק לאחרונה לגרום לפגיעה קשה בפיקוד הבכיר של "שוהדא אלירמוכ", שהביע אמונים לארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש). במרכז הרמה פועלים אנשי ג'בהת א-נוסרה ומורדים מתונים יותר. ובצפון, כאמור, רוחשים תומכי איראן וחיזבאללה, שעיקר התמקדותם כעת היא בלחימה נגד המורדים הסונים. מדי פעם, למרות הסיכון הכרוך בדבר ועל אף שהוא לא נמצא בראש מעייניהם, הפיתוי "לעקוץ" את ישראל קורץ להם - והם שבים ומנסים לתקוף מטרות ישראליות.