סופו של טרוריסט: סמיר קונטאר חוסל

המשפחות שנהרסו על ידי קונטאר: "ידענו שזמנו קצוב"

עבור אחיהם של קורבנות בכיר חיזבאללה, חיסולו הלילה הוא סגירת מעגל שלה חיכו מאז שחרורו מהכלא: "כשהוא השתחרר אולמרט אמר לי שהוא לא יישאר הרבה זמן על פני האדמה". יחד עם זאת, הם שומרים על איפוק: "זה נשמע נורא שאני שמח על מותו של מישהו"

21/12/2015
עריכה: ניר חן, צילום: ערן גילווארג

השוטר אליהו שחר נרצח על ידי בכיר חיזבאללה סמיר קונטאר ב-22 באפריל 1979 בקרב יריות שהתחולל מחוץ לבית משפחת הרן בנהריה. שחר היה אז שוטר צעיר בן 25, ואחיו, רונן, שהיה אז ילד, בדיוק חגג את יום הולדתו השמיני שהפך במהרה ליום אסון. "אסון שהסיט את מסלול חיינו", אמר אתמול (ראשון) שחר לוואלה! NEWS, על רקע חיסולו של קונטאר אתמול בלילה. "הוא הרס את החיים שלנו", הוסיף. "זה נשמע נורא שאני שמח על מותו של מישהו, אבל כשזה מישהו כזה שטני, מישהו ששינה לך את החיים, אתה שמח".

בהיסטוריה של המאבק הישראלי בארגוני הטרור, הפך קונטאר לאחת הדמויות הבולטות בקרב המחבלים שפעלו נגד ישראל. הוא היה בן 16 וחצי בלבד כשהוליך את חוליית הטרור למסע הרצח של משפחת הרן. כשהיה בן 15 וחצי כבר ניסה להוציא לפועל פיגוע בישראל, אך כוחות הביטחון הירדניים עצרו אותו ואת חברי החוליה שאליה השתייך לפני שחצו את נהר הירדן בדרכם לבית שאן. רק בסוף שנת 1978 השתחרר מהכלא הירדני.

חיסול סמיר קונטאר - ידיעות נוספות בנושא:
השר שטייניץ על חיסול קונטאר: עבודה טובה של המודיעין של פינלנד
חיזבאללה מותש מהלחימה בסוריה - אך צפוי להגיב על החיסול
אביו של אלדד רגב על חיסול קונטאר: "זמנו הקצוב הגיע"

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן הזה יכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל
הותיר אחריו אלמנה בהריון ושלושה ילדים. סמל-ראשון אליהו שחר(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
"בדיונים ראיתי שהוא חלאת המין האנושי. הוא שב ואמר שכל רצונו היה לפגוע בכמה שיותר יהודים. הוא הביע שנאה שקשה לתאר"

יורם, אח נוסף של השוטר אליהו שחר, היה בן 16 כשאחיו נרצח. הוא זוכר את כל הדיונים במשפטו של קונטאר שהתנהלו בבית משפט השלום בחיפה בדלתיים סגורות, כאשר רק בני משפחות הנרצחים קיבלו רשות לשבת בקהל. "בדיונים ראיתי שהוא חלאת המין האנושי", אמר. הוא שב ואמר שכל רצונו היה לפגוע בכמה שיותר יהודים. הוא הביע שנאה שקשה לתאר והתגאה בכך. באחד הדיונים הסתכל לאמי בעיניים וצחק באכזריות. הייתה בקרבנו התפרצות זעם. זה היה רגע מאד קשה".

האם, רחל שחר, לא עמדה בכאב ובצער. "לא היה יום שהיא לא בכתה בו", סיפר רונן. "היא פשוט לא הפסיקה לבכות". כשנה לאחר נפילת בנה לקתה רחל באירוע מוחי ומתה, כשהיא מותירה אחריה חמישה ילדים. "שתי משפחות נהרסו ביום הפיגוע", אמר רונן, "משפחת הרן והמשפחה שלנו". במותו הותיר אליהו שחר אלמנה בהריון ושלושה ילדים.

מהמשפט זוכר יורם את עדותו של קונטאר והתכנונים המקדימים שעשה לקראת הפיגוע. "הם יצרו קשר עם או"מניק ושילמו לו סכום כסף של כ-10,000 דולר תמורת מידע וסיוע. הם היו אמורים לפגוש אותו על חוף הים בנהריה. באותם ימים היו עמודי תאורה לאורך חוף הים והאו"מניק אמר להם לספור 125 עמודי תאורה ולרדת בעמוד ה-125. זו הייתה נקודת הציון. לבסוף הוא נעלם עם הכסף ולא חיכה להם".

נורה לעיני בתו. דני הרן(צילום: מערכת וואלה!)

קונטאר עמד אז בראש חולייה בת ארבעה מחבלים. סמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר הם הגיעו בסירת "זודיאק" לחופה הצפוני של נהריה, בין "חוף הדקל" לבריכה העירונית. הם מיהרו לעלות אל החוף כשהם לבושים מדים בצבע חאקי, חמושים בנשק אישי ועמוסים בתרמילים עם אמצעי לחימה.

יורם סיפר כי כוונת החוליה הייתה להגיע עם עובד האו"ם שעמו דיברו לבית ספר "עמל" שבעיר ולבצע פיגוע מיקוח בדומה לפיגוע שאירע חמש שנים קודם לכן בבית ספר במעלות שבו נרצחו 22 בני אדם וחייל צה"ל. אם אכן הייתה זו התכנית הראשונית של קונטאר, הרי שהיא השתבשה, וחברי החוליה המשיכו בדרכם.

"רוקן על אחי מחסנית שלמה"

בתחילה הגיעו קונטאר ואנשיו לבית בודד שבו התגוררה משפחת סלע. הם צלצלו בפעמון, ובני הזוג סלע הופתעו למשמע הצלצול בשעה כה מאוחרת. "מי זה?", שאל אמנון סלע ומהעבר השני ענו לו: "קומפני, קומפני". הוא לא פתח את הדלת ומיהר לאחוז בנשקו האישי. אשתו טיפסה לקומה השנייה, משם הבחינה בדמויות חשודות ומיהרה להתקשר למשטרה.

קונטאר ואנשיו חששו להיתפס ומיהרו ליעד הבא. לא הרחק משם התבייתו על דירה בבניין מספר 61 ברחוב ז'בוטינסקי. הם טיפסו במדרגות ופרצו לדירתם של דני וסמדר הרן. דני היה בוגר לימודי כלכלה באוניברסיטת חיפה וניהל את מפעל הטקסטיל "גיבור" במעלות. הוא ובתו עינת נחטפו וסמדר התחבאה במזווה שבמרפסת הדירה עם בתם יעל בת השנתיים, שם נחנקה למוות.

לאחר שלקחו מהמקום את דני הרן ובתו, ירדו המחבלים לכיוון מקלט הבניין, אז שמע אחד השכנים את הרעש, הציץ על המתרחש מדירתו, הבחין במחבל שירד במדרגות וירה בו למוות. בינתיים הגיע למקום השוטר אליהו שחר יחד עם שוטר נוסף ומתנדב. "המידע שהיה לאחי הוא שיש כנראה כמה פורצים שניסו להיכנס לבית של משפחת סלע", סיפר יורם שחר. "אחי ראה את שני השותפים של קונטאר יורדים מפתח החירום של המקלט. הוא ירה ירייה אחת באוויר מאקדח ה'טופי' שלו שבו חמישה כדורים בלבד, וצעק 'משטרה'. 30 סנטימטרים ממנו התחבא בתוך השיחים סמיר קונטאר שרוקן על אחי מחסנית שלמה מרובה הקלצ'ניקוב שלו". אליהו שחר נהרג במקום.

אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
"התנאים שהוא זכה להם בכלא הישראלי אכלו אותי"

כשדני הרן ובתו בידיהם, החלו קונטאר ושני אנשיו לשוב לחוף עם בני הערובה. על החוף התפתח קרב יריות בין המחבלים לשוטרים וחיילי צה"ל. קונטאר ירה בדני הרן לעיני בתו ואז רוצץ את ראשה בקת רובהו.

בקרב נהרג מחבל אחד וקונטאר ומחבל נוסף בשם אחמד אברס נתפסו. אברס שוחרר בעסקת ג'יבריל בשנת 1986. קונטאר נותר בכלא הישראלי ושוחרר בשנת 2008 בעסקה להשבת גופותיהם של החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר.
בכלא סיים קונטאר לימודים אקדמאיים וזכה בתואר ראשון. "התנאים שהוא זכה להם בכלא הישראלי אכלו אותי", העיד רונן שחר. בראיון לעיתון "הארץ" בשנת 1995 טען קונטאר כי הזדעזע כשלמד על השואה. "חשתי זעזוע שאי אפשר לתאר במלים", אמר בזמנו.

הוא אף אמר באותו ריאיון כי "צריך לקבל את ישראל כעובדה קיימת... אנחנו, העם הפלסטיני, צריכים לעשות חשבון נפש. ההחלטה שהתקבלה בשנות ה-70 על ביצוע פעולות נגד אוכלוסייה אזרחית הייתה טעות נוראה. התפתחה אצלנו תרבות של רצח בלי הבחנה".

אולם נראה שלמלים הללו לא היה כיסוי. יום לאחר שחרורו כבר התייצב מעל קברו של עימאד מורניה והתחייב להמשיך בדרכו. בהמשך הפך לדמות מרכזית בפעילות של חיזבאללה בגזרת רמת הגולן ולא הסתיר את כוונתו לפגוע בישראל מגבול סוריה.

"העצב לא עוזב אותנו"

"כשהוא השתחרר אהוד אולמרט אמר לי שהוא לא יישאר הרבה זמן על פני האדמה", אמר יורם שחר. "ידעתי שזמנו קצוב ושבעודי בחיים אזכה לשמוע על מותו".

גם רוני קרן, אחיו של דני הרן, אמר כי ציפה ליום שבו ישמע על חיסולו של קונטאר. "ברוך שפטרנו", אמר. "ציפיתי שצה"ל ימצא את ההזדמנות. המסר לעולם הוא שזה סופו של מי שרוצח. דם יהודי אינו הפקר. כך ישראל פעלה גם אחרי טבח מינכן ב-1972".

גם את קרן החזיר החיסול הלילה לאותו בוקר ארור של 22 באפריל 1979. "זה גם גורם לי למחשבות על כך שאנחנו נמצאים בעולם אכזר שבו אנחנו צריכים להתמודד על הקיום שלנו. אנחנו משפחה גדולה. לאמי יש 15 נכדים ו-12 נינים, אבל העצב לא עוזב אותנו. הכאב והסבל עוברים לילדינו וזה לא מרפה. עצוב לי שאני צריך לשמוח על חיסולו של מישהו, אבל עבורי זו סגירת מעגל שחיכיתי לה מיום שחרורו מהכלא. האמנתי שהוא חי על זמן שאול".

(עדכון ראשון: 12:45)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully