פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עיניים במעמקים: המערכת שתסייע לישראל למנוע אסונות אקולוגיים

      המערכת תוקם במסגרת פרויקט מיוחד של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת A&M שבטקסס, ותוצב בים בעומק של עד קילומטר וחצי. היא תנטר זיהומים ושינויים אקולוגיים. "עבודה בעומקים כאלה דומה לטכנולוגיה שנמצאת בשימוש בחקר החלל"

      מצוף ניטור של אוניברסיטת טקסס, מפרץ מקסיקו. דצמבר 2015 (צילום מסך)
      מצוף ניטור במפרץ מקסיקו

      אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת A&M שבטקסס יקימו מערכת ניטור ימית מול חופי ישראל שתסייע לזהות זיהומים ולהתמודד עם אסונות אקולוגיים. במסגרת הפרויקט, שיחל בשבועות הקרובים ושעלותו כ-23 מיליון שקלים, יוקמו שני מערכי מצופים ייחודים: מערך אחד ימוקם במים הרדודים, בשטח הטריטוריאלי של ישראל, והמערך השני במרחק של עשרות קילומטרים מהחוף והוא יהיה מורכב יותר ויגיע עד לעומק של קילומטר וחצי. המצוף הראשון יוצב בים בעוד כתשעה חודשים.

      החיישנים יעבירו בפעם הראשונה באזור האגן המזרחי של הים התיכון מידע בנוגע לזרמי הים והמידע יאפשר להתמודד ביעילות רבה יותר עם התפשטות זיהומי נפט בים ולהקטין אסונות אקולוגיים, דוגמת דליפת הנפט שהתרחשה ב-2010 באזור מפרץ מקסיקו ונחשבת לאסון הסביבתי הגדול ביותר בהיסטוריה. בעקבות אותו אסון הקימה אוניברסיטת טקסס מערכת ניטור דומה במפרץ מקסיקו.

      עוד בוואלה! NEWS:
      דודה של חשוד בהצתה בדומא: "חבל שנאבד את האמון בשב"כ"
      מטר מטאורים יאיר הלילה את השמיים: "120 בשעה"
      שתי יולדות נדבקו בחיידק טורף מרופא - ועברו כריתת רחם

      אוניית משמר החופים מנקה כתם נפט במפרץ מקסיקו (רויטרס)
      כתם נפט במפרץ מקסיקו אחרי הדליפה ב-2010 (צילום: רויטרס)

      בנוסף, מערכות החיישנים יאספו לאורך זמן, ובאופן רציף, מידע מגוון מפני הים ומעומקו בנוגע לתנאים האקלימיים, הטמפרטורה והתחממות הים, המליחות, העכירות והזיהום. כמו כן, יוכלו החיישנים לספק תמונת מצב לגבי בעלי החיים הימיים דוגמת דולפינים, צבי ים ומדוזות. באוניברסיטת חיפה אמרו היום כי "נתונים אלה ונוספים יוכלו לסייע לחוקרים להבין את השינויים האקלימיים המתרחשים ואת השפעתם".

      לדבריו של ראש החוג לטכנולוגיות ימיות באוניברסיטת חיפה, פרופ' מורל גרופר, ישנם כמה קשיים במערכת העמוקה שעליהם יוכלו להתגבר בזכות מערכות טכנולוגיות חדישות. "העומק הרב מקשה לספק חשמל לחיישנים מהמצוף, ובניגוד למערכת במים הרדודים, החיישנים למים העמוקים חייבים להגיע עם מערכות כוח משל עצמם", הסביר. "קשיים נוספים קשורים ליציבות המצופים, לחוזק החומר, לשחיקה ולהעברת הנתונים לחוף. עבודה בעומקים כאלה דומה במובנים רבים לטכנולוגיה שנמצאת בשימוש בחקר החלל. אין ספק שהפרויקט הנוכחי חושף אותנו לטכנולוגיה מתקדמת ויוצאת דופן".

      "רק באמצעות ניטור רציף וארוך טווח נוכל לדעת מה קורה בים שלנו"

      פרופ' צבי בן אברהם, ראש בית הספר למדעי הים על שם צ'רני באוניברסיטת חיפה וראש המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, הסביר כי "חלק ניכר מהשינויים בים נובעים מתהליכים טבעיים, שחשוב שנבין לעומק, במיוחד לאור תגליות הגז הגדולות. אבל יש יותר ויותר עדויות בעולם שגם הפעילות האנושית גורמת לשינויים שמערערים את השוויון העדין שקיים במערכות האקולוגיות שבים. רק באמצעות ניטור רציף וארוך טווח נוכל לדעת מה קורה בים שלנו".

      זיהום במפרץ מקסיקו (GettyImages)
      "שיתוף הפעולה יקדם את המחקר שלנו". מפרץ מקסיקו ב-2010 (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      באוניברסיטת חיפה ציינו כי שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת טקסס, אחת מהאוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית, יאפשר לא רק גישה לידע הטכנולוגי וההנדסי של החוקרים שכבר הניחו מערכות דומות, אלא גם לנתונים הדומים שהם אוספים, בעיקר ממפרץ מקסיקו. לדברי פרופ' דוד פרג'י, רקטור אוניברסיטת חיפה, "שיתוף הפעולה יקדם את המחקר שלנו בתחום חקר הים בצורה משמעותית, והוא נדבך משמעותי נוסף בהשקעה העצומה שאנחנו מעניקים לחקר הים".

      פרג'י הוסיף כי "לפני כמה חודשים חנכנו את המעבדות החופיות שלנו שיאפשרו למחקר הישראלי לקבל בפעם הראשונה תמונה מהימנה לגבי המים הרדודים וכעת אנחנו מעמיקים, תרתי משמע, את היכולות שלנו. יחד עם צוללת בלתי מאוישת שרכשנו ואשר יכולה להגיע לעומקים של עד שלושה קילומטרים ועם רובוט תת-ימי שנמצא כעת בתהליכי רכישה, נוכל להעניק תמונה עמוקה ומלאה הרבה יותר של המים שבשליטתה הכלכלית של מדינת ישראל".