(שמונה שנות מאסר לריקו שירזי בגין עבירות מס, הלבנות הון ועבירות אלימות)
אל קאפונה היה הגנגסטר החזק ביותר - והידוע ביותר לשמצה - בתולדות ארצות הברית. האימפריה שלו כללה סוכנויות הימורים, בתי בושת וקווי הברחת אלכוהול בתקופת היובש, וגלגלה סכום אסטרונומי בקנה המידה של שנות ה-20 של המאה הקודמת - כמאה מיליון דולרים בשנה. כל ניסיונותיהן של רשויות החוק האמריקניות לגבש כתבי אישום פליליים נגד אל קפונה עלו בתוהו, אולם אז נפלו לידי הרשויות, לגמרי במקרה, פנקסי החשבונות של ארגונו. משם, הדרך להאשימו בעבירות מס הייתה קצרה, וזה היה סופו. הוא הורשע בהעלמות מס ואי הגשת דוחות שומה, ונידון ל-12 שנות מאסר. הוא שוחרר במצב בריאותי קשה ולא שב לפעילות פלילית. לבסוף, אל קפונה מת בחודש ינואר 1947.
המקרה של אל קפונה הפך רלוונטי במיוחד לאחרונה. רק השבוע הורשע איתן חייא, "הסנדק" של עולם הפשע שהוגדר כראש המאפיה הישראלית בניו יורק, בעבירה תקדימית של הלבנת הון. על ריקו שירזי, שמוגדר יעד מרכזי של המשטרה, נגזר עונש כבד של שמונה שנות מאסר בגין עבירות מס והלבנת הון בהיקף של כ-24 מיליון שקלים. נראה ששיטת אל קפונה מתחילה לשאת פרי.
"כל אישום פלילי קלאסי שמפיק רווח, נחקר באוריינטציה של אכיפה כלכלית משולבת בהוראת הפרקליטות", הסביר יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה העומד בראש המחלקה לאכיפה כלכלית. "המשטרה עם רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון מנסים להתחקות לא רק אחרי העבירה הפלילית, אלא גם אחרי הרכוש שהופק ממנה. פן נוסף הוא התמקדות במלביני ההון המקצועיים, אנשי כספים שבאופן שיטתי מאפשרים הסתרה ומרמה להלבנת הכספים".
עוד בוואלה! NEWS:
כתבי אישום נגד האחים קורידו בגין החזקת חומרי פדופיליה
שופט במחוזי מחק פרוטוקול - הנהלת בתי המשפט לא נקטה צעדים נגדו
ניסיון חיסול בנס ציונה: איש ארגון האחים מוסלי נפצע קשה בפיצוץ רכב
לדבריו של שפר, "רף הענישה עלה, גם אם עדיין לא מגיע לעונשים שמקובלים בארצות הברית". הוא הוסיף: "לא פחות חשובים הם שיעורי החילוט. יחד עם כתב האישום תופסת המדינה תפיסה זמנית של הרכוש ששימש לביצוע העבירה או הופק ממנה. מדובר במספרים גבוהים: המדינה מצליחה לשים יד על 400 מיליון שקלים בשנה בתפיסות זמניות, ומתוך זה בחילוט סופי כ-70 מיליון שקלים, ועל כל הסכום הזמני שנתפס ישנו גם מיסוי גבוה שמגיע לכ-150-100 מיליון בשנה".
"הכסף בסופו של דבר כואב להם", הבהיר. "איך אנחנו יודעים? אנחנו מנהלים מגעים להסדר טיעון והרבה פעמים העבריינים מוכנים שייגזר עונש מאסר של שנה-שנתיים-שלוש נוספות, ובלבד שיוחזר להם הרכוש שנתפס. בסופו של דבר הם בביזנס כדי לעשות כסף. העבריינים מאוד לא שבעי רצון מהמדיניות שלנו ושל המשטרה באותה אכיפה כלכלית משולבת. יש אינדיקציה לפחות בכמה מקרים שארגוני פשיעה בינוניים נעלמו בגלל חילוט מסיבי".
אחרי מעצרים רבים שלא הובילו לכתב אישום: מאסר על הלבנת הון
לפני העונש שנגזר השבוע על שירזי, הוא נעצר על ידי המשטרה בחשדות מגוונים, בהם השלכת רימון רסס לעבר ביתו של איש עסקים ושותפות במעילה בבנק למסחר. עם זאת, לא הוגשו נגדו כתבי אישום. במשפט אחר שהתנהל נגדו, על רקע גביית חובות, נידון שירזי במסגרת עסקת טיעון לשבעה חודשי מאסר. במסגרת פרשה 512, חקירת הענק נגד ארגוני הפשיעה הגדולים בישראל, הוא מואשם במעורבות בניסיון החיסול של אסי אבוטבול ובמעורבות ברצח נוסף.
כמה ימים לפני משפטו של שירזי, הורשע חייא בעבירות כלכליות יחד עם עבירות אלימות נוספות. הוא סחט באיומים אדריכל שלווה ממנו כספים בריביות ענק, ואף אילץ אותו למכור את דירתו במחיר הפסד. רימונים הושלכו לחצר ביתו של אתם אחר שלווה ממנו כספים. כל הרשעה במעשים אלה לוותה גם בהרשעה בעבירת הלבנת הון, שכן כל כסף שהופק מעבירות אלה, מקורו בפעילות פלילית.
אולם בהרשעתו של חייא היה חידוש נוסף. הוא הואשם בכך שהכניס לישראל 15 מיליון שקלים, שמקורם אינם בפעילות פלילית, אולם פעל במטרה שהכסף לא ידווח לרשויות. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב צבי גורפינקל קבע כי חייא, בין היתר, הפקיד את הכסף אצל ילדיו ונכנס כשותף לא רשום בעסקים, כדי שהסכום הגדול למרות שהוא חוקי לא ייקלט על ידי המערכת הבנקאית.
פסיקות אלה מצטרפות לעונשים כבדים שהוטלו לאחרונה: עשר שנות מאסר ליהלומן מאיר אוחנה, שהורשע בפרשת הבנק המחתרתי בהוצאת כספים לחו"ל במסווה של ייבוא יהלומים, בהיקף של מאה מיליון דולרים. עשר שנות מאסר נגזרו גם על ניסים גלאם, שהשתמש בחברות שבבעלותו ובחשבוניות מזויפות כדי להסוות את פעילותו המסחרית. הוא הורשע, בין היתר, בהעלמת מע"מ, אי-ניכוי מס במקור והשמטת הכנסות במאות מיליונים.
"הנזקים יכולים להיות בלתי-הפיכים גם אם הנאשם יזוכה"
עורכי הדין של העבריינים, כצפוי, לא מרוצים. "חוק איסור הלבנת הון קיים 15 שנים והוא מאפשר לרשויות לנקוט בצעדים דרסטיים עד כדי חנק כלכלי מוחלט של חשודים ונאשמים על ידי חילוט זמני של כספים ורכוש, גם אם אינם קשורים לביצוע העבירה וזאת עוד לפני שהוכחה אשמתם", טען עו"ד שלמה בן-אריה, מומחה להלבנת הון שייצג את ריקו שירזי, והבהיר כי יעתור נגד העונש שנגזר על מרשו. לדבריו, "לפעמים הנזקים לנאשם יכולים להיות בלתי-הפיכים גם אם יזוכה מכל אשמה בהליך המשפטי".
"לאחרונה יש מגמה של בית המשפט העליון לעשות קצת סדר, כי הם נורא השתוללו", הוסיף. "אדם שרק חשוד - חונקים אותו. הוא צריך להילחם על חפותו, ואין לו במה להאכיל את הילדים". כך, למשל, ליצחק אברג'יל העומד לדין בכמה פרשות שונות חילטו של שעון ה"קרטייה" של רעייתו, ולנאשמים בתיק ב. יאיר חילטו סוסים שבבעלותם.
עו"ד מוטי כץ שמייצג את איתן חייא אינו מודאג מהעבירות הכלכליות, אלא דווקא מעבירות האלימות וטוען כי הכרעת הדין שגויה. "חד משמעית, החובה לדווח היא רק על מי שמעביר בפועל", אמר. "עד היום, עשרות ומאות הורשעו בעבירה לפי סעיף זה, אך אצל אף אחד לא נעשה חילוט והעונש המקסימלי היה עד שישה חודשי מאסר. פסק הדין שגוי קיצונית מבחינה רעיונית".
"הטרנד עכשיו הוא להכות בעבריינים כלכלית, אבל לרוב, ההון שנתפס הוא לא אצל העבריינים כמו איתן חייא, אלא בדרך כלל בבנקים כמו הבנק המחתרתי", הוסיף. לטענתו, "המאסר יותר קשה לעבריינים, כי אצלם הכסף בא קל והולך קל. לא שאין לזה משמעות, אבל לא הייתי מגדיר את זה כפגיעה הכי כואבת. בקשות החילוט המטורפות והניסיון לפגוע במשפחות, והרבה פעמים לא בצדק, מקימים מהומה מיותרת. פעם היה כבוד - תובע היה מרשיע עבריין, העבריין היה צועק, הולך לכלא, יודע בתוכו שעשה את זה ויושב את השנים. פעם הייתה הרבה פחות עוינות ואלימות כלפי שופטים ופרקליטים".