פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחדל מתמשך: עצי הדקל בארץ מתים ואין מי שייקח אחריות

      החיפושית המזיקה, חדקונית הדקל, המיתה אינספור עצים ברחבי הארץ. על אף שעלות טיפול בעץ בודד היא 200 שקלים, הרשויות המקומיות ומשרד החקלאות ממשיכות לגלגל את האחריות ומתנערות מהצלת העצים. "הפקרות בלתי נסבלת"

      עצי תמר כנרי לאחר מותם - נזקי חדקונית הדקל (ספק 500 , צילום: עופר אבידוב)
      "הנוף מת". עצי תמר שנפגעו מחדקונית הדקל (צילום: עופר אבידוב)

      עצי הדקל זכו אתמול (שני) להתייחסות מיוחדת, כאשר נחשף מחדל מתמשך של אי-טיפול בתופעת חדקונית הדקל, חיפושית שמסבה נזק רב לעצים ויכולה לגרום לקריסתם. עלות הטיפול בעץ בודד היא 200 שקלים בלבד, ובכל זאת אין מי שיידאג לשימור העצים. מי שאמור לקחת אחריות - הרשויות המקומיות ומשרד החקלאות - מגלגל אותה מאחד לשני.

      נושא עצי הדקל ברחבי הארץ הוזכר בפוסט שהעלה אתמול ח"כ לשעבר ניצן הורוביץ, שבו הציף את הבעיה שהפכה לאחרונה למכת מדינה. "העניין הזה מגיע אלי כבר מכל כך הרבה אנשים בכל הארץ, וההפקרות היא בלתי נסבלת, שזה מחייב התייחסות רצינית. תארו לעצמכם את הארץ הזו, את העיר שלכם, את החצר, את האזורים השונים במדינה, בלי עצי דקל. ישראל בלי דקלים. בלי העצים המפוארים האלה, בלי כפות תמרים. כי זה מה שקורה עכשיו. בכל הארץ, מושמדים אלפי דקלים נהדרים, עצים ענקיים של עשרות שנים, על ידי רוצחת שקטה: חיפושית אדומה בשם חדקונית הדקל", כתב אתמול הורוביץ וזכה לאלפי שיתופים, תגובות ולייקים של אזרחים שהביעו הזדהות עם המצוקה המחריפה ומתפשטת לכל חלקי הארץ.

      עוד בוואלה! NEWS:
      מלשכת רה"מ ובחזרה למוסד: דרכו של "הדוגמן" לראשות הארגון
      טראמפ: "לעצור באופן מוחלט כניסת מוסלמים לארצות הברית"
      שבועיים לפני הטבח: היורה מקליפורניה קיבל 28.5 אלף דולר

      עצי תמר כנרי במלוא הדרם (ספק 500 , צילום: עופר אבידוב)
      מחזה שהופך לנדיר. עצי תמר כנרי במלוא הדרם (צילום: עופר אבידוב)

      "אני עובר ברחובות בתל אביב, בקריות, במפרץ חיפה, בחולון, וכואב הלב לראות את זה", המשיך הורוביץ. "בראשון לציון נחרבה שדרת הדקלים המרהיבה בגן העיר. אלה עצים שניטעו לפני 120 שנה. גם בנימין זאב הרצל התפעל מהם. כילד הייתי משחק שם, וזה היה גן מדהים. אבל העירייה הנוכחית הזניחה. יש עץ תמר נהדר מול המרפסת שלנו. גדלנו איתו והוא ממש חלק מהבית. טיפלתי בו עם מדביר מקצועי ואני מקווה שהוא ניצל, אבל כל השכונה מותקפת".

      חדקונית הדקל הגיעה לארץ לפני 15 שנים. מקורה של החיפושית בדרום-מזרח אסיה, משם היא התפשטה ברבות השנים לירדן וללבנון. ומירדן ולבנון הדרך לישראל הייתה כבר קצרה. בעוד שלמדינות מסוימות היא מגיעה על ידי ייבוא של עצים, לארץ הגיעה החדקונית ככל הנראה בתעופה. החיפושית הקוטלת את הדקלים עפה אמנם לאט, אבל ביום אחד היא מסוגלת לגמוע עשרה קילומטרים. בתחילה היא התגלתה בבקעת הירדן ובגליל, אולם לאורך השנים הצליחה להתפשט ליתר חלקי הארץ.

      ח"כ לשעבר הורוביץ: "רשלנות שלא תיאמן ואפילו סכנה לבני אדם"

      נקבת החדקונית מסוגלת להטיל בגזע עץ 300 ביצים. הזחלים שבוקעים מהגלמים נוברים ביסודיות בגזעי העצים ומפוררים אותם. דקלי נוי, שהם הנפגעים העיקריים ממתקפת החדקוניות, מאבדים בסופו של יום את כותרתם ולעתים אף מתים. כשהחדקוניות תוקפות את דקלי התמר, הן בוחרות לחדור למטר וחצי התחתונים של הגזע ולרוקן אותו מתוכן. משב רוח קל יספיק למוטט את העץ שגזעו הפך לחלול.

      ח"כ לשעבר הורוביץ מתח ביקורת חריפה על משרד החקלאות והרשויות המקומיות בטענה כי הם לא עושים די כדי למגר את התופעה המטרידה. "צריך להתעשת: לקבוע מדיניות ברורה ולבצע בשטח. אלא שבהרבה מאוד מקומות, הרשויות מפקירות את זה לחלוטין. זו רשלנות שלא תיאמן ואפילו סכנה לבני אדם, כי העצים עלולים להתמוטט", כתב. "ומשרד החקלאות? המשרד הזה פשוט בדיחה. במקום לעשות מניעה ארצית, מסודרת, להקצות לזה את המשאבים המקצועיים, יש ברדק והפקרות. אין שום התרעות מסודרות לציבור, מגלגלים את האחריות לרשויות המקומיות, ובעצם כל אחד עושה מה שהוא רוצה, ובדרך כלל לא עושים כלום".

      "העירייות צריכות להירתם לטיפול בבעיה הזאת והן לא עושות את זה כמו שצריך. לוקח להם המון זמן לקבל החלטה אם להיכנס לפרויקט הדברה או לא", אמר אוהד אבירם מחברת "ביו בי", המייצרת פתרונות הדברה לחקלאות. "עלות ההדברה לעץ אחד עומדת על 200 שקלים, שהיא זניחה ביחס לטיפול בעץ מת שצריך לכרות ולפנות אותו".

      לדבריו, "המצב במרחב העירוני הוא הרבה יותר גרוע מאשר במרחב החקלאי, גם בגלל שהחקלאים מנטרים ומטפלים במטעים אבל גם בגלל שהחדקוניות נמשכות יותר לדקלים הקנרים, המשמשים לנוי, ונפוצים יותר בעיר. עם זאת גם דקלים חקלאיים מאויימים. התגלו כבר עצי תמר חקלאיים נגועים והיו גם כמה עצים שקרסו, על אף שהם טופלו, כי הגזע שלהם היה כבר חלול".

      משרד החקלאות: העברנו הדרכות על אופן הטיפול למדבירים מוסמכים

      ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר הינו גוף מייעץ ומדריך על אופן הטיפול בבעיות בענף החקלאות, ביניהן חדקונית הדקל. את ההדרכות מקבלים מדבירים מוסמכים. האחראיות על ביצוע הטיפול הינן הרשויות המקומיות".

      ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "מרכז השלטון המקומי איננו רגולטור ואין בסמכותו לאכוף פעילותן של רשויות. יחד עם זאת, הנחיות לטיפול בנושא הועברו על ידנו לבקשת משרד החקלאות".

      העמסת החוטרים מהסירות אל האניה על נהר שאט-אל-ערב. המבצע החשאי להברחת 75 אלף חוטרי התמר מעיראק לישראל (ספק 500 , צילום: אוסף התמונות של יאני אבידוב ז"ל)
      יאני אבידוב על האניה שהביאה את התמרים לארץ ב-1995 (צילום ארכיון: אוסף התמונות של יאני אבידוב)

      מי שמכיר את התופעה מקרוב הוא עופר אבידוב, ש-60 שנה אחרי שסבו ניהל מבצע חשאי להעלאת עשרות עצי תמר מעיראק לישראל, בפסח הקרוב הוא צפוי להחזיר לכאורה עטרה ליושנה. כמו סבו יאני, גם הוא ישריש חוטרי תמרים לטובת החייאת נופי מושב נהלל שבו הוא מתגורר. אלא שהפעם הנסיבות הן הרבה פחות חגיגיות מאלו שהיו בפסח 1955 - והכול בגלל חדקונית הדקל.

      "בנהלל נפגעו עשרות רבות של עצים. החיפושית הקטנה הזאת פשוט שינתה לנו את הנוף", סיפר אבידוב. "שדרת הדקלים המפורסמת של המושב כמעט נמחקה. זה כואב בצורה בלתי-רגילה. חלק מהדקלים עומדים אבל הכפות שלהם התייבשו וקמלו והנוף מת. יש כאלה שלא יכלו לעמוד יותר אז כרתו אותם והיום רואים יותר ויותר גדמים של דקלים בגובה של מטר מהקרקע. באביב הקרוב אני מתכוון להוריד חוטרים משני עצי הדקל שיש לי בחצר ולהשריש אותם ברחבי נהלל, בתקווה שהם יחזיקו מעמד ולא יפגעו גם הם מהחדקונית".

      חוטרי התמרים במשתלה בעמק המעיינות בשנת 1955. המבצע החשאי להברחת 75 אלף חוטרי התמר מעיראק לישראל (ספק 500 , צילום: אוסף התמונות של יאני אבידוב ז"ל)
      חוטרי התמרים שהוברחו במשתלה בעמק המעיינות, בשנת 1955 (צילום ארכיון: אוסף התמונות של יאני אבידוב)

      את סיפור המסע החשאי של יאני אבידוב נוהג נכדו לגולל לקבוצות המטיילים שהוא מדריך. תחת צלם של שני עצי התמר שבחצר המשק שלו בנהלל הוא מספר כיצד המשימה אליה נשלח סבו ב-1953 על ידי המוסד להעלאת יהודי פרס, הסתעפה למשימות משנה נוספות. זה קרה בעקבות משאלה שהביע בפניו איש קיבוץ כנרת, בן ציון ישראלי: לחדש את ענף גידול התמרים בישראל.

      המשימה הושלמה ב-1955 עם עגינת אניה בנמל חיפה ועליה 75 אלף חוטרי תמר מזנים משובחים. אלו הוברחו אליה על ידי אבידוב ממשתלה בעיראק באמצעות סירות שחצו את נהר שאט אל-ערב והמתינו לאניה במשך ימים ארוכים על הגדה הפרסית של הנהר. כעת מקווה אבידוב כי שני הדקלים הוותיקים שבחצר ביתו יצליחו אף הם לחדש ולהשיב את הנופים הישנים של המושב הקטן והוותיק.

      לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il