בתוך חמש שנים צפויה ההתיישבות היהודית ברמת הגולן להכפיל את עצמה - כך עולה מתכניות ההרחבה של המועצה המקומית קצרין והמועצה האזורית גולן. "בעבר היינו זקוקים לקמפיינים לעידוד ההתיישבות בגולן, היום אנחנו מנסים להדביק את קצב הביקוש", אמרו גורמים במועצת הגולן. לדבריהם, "אם לא היינו כפופים לביורוקרטיה - היינו יכולים להכפיל את כמות התושבים בשנה ולא בחמש", והדגישו כי "הביקוש החל עוד לפני שאושרו הטבות המס בכנסת לתושבי האזור".
בקצרין, בירת הגולן, שמונה היום 8,000 אלפים תושבים, יהיו על פי תכניות המועצה כ-20 אלף תושבים עד 2020.
עוד בוואלה! NEWS:
שכני החשודים בפיגוע בדומא: "מזועזעים, אין לזה קשר ליהדות"
הרוצחים השאירו את התינוקת אצל הסבתא ויצאו למסע הרג
חוסיין דוואבשה: "מעצר החשודים נודע לי מהתקשורת"
"לנו תמיד היה ברור שלא מחזירים את רמת הגולן לסוריה. אבל עכשיו, כשמלחמת האזרחים האכזרית במדינה השכנה ממשיכה להשתולל, זה כבר ברור לכולם", אמר דמיטרי אפרצב, ראש מועצת קצרין. לדבריו, "ביוני 2014 הוחלט בממשלה להעצים את קצרין כבירת הגולן, ולכך ניתן תקצוב של 65 מיליון שקלים, שיושקעו בין היתר בקליטת תושבים חדשים".
עוד הוסיף אפרצב כי "בשנתיים האחרונות שיווקנו כ-500 יחידות דיור חדשות והשקענו מאמצים אדירים לשדרוג מערכות החינוך והתרבות. כל זה כדי להיות ערוכים לקמפיין שיווק קרקעות, איתו נצא ברבעון הראשון של שנת 2016, אז גם נוכל לשווק 800 יחידות דיור חדשות". בהמשך, לדברי אפרצב, "נכשיר כ-3,800 יחידות דיור לשיווק, תכנון, מכירה או בנייה". הנתון המרשים האחרון מתייחס לעובדה שהיום קצרין מונה כ-2,500 יחידות דיור.
כ-16 אלף תושבים מתגוררים היום ביישובי המועצה האזורית גולן - שמכסה כמעט את כל שטח הגולן פרט לקצרין וליישובים הדרוזיים. גם שם נערכים בימים אלו לקלוט כ-2,000 משפחות חדשות ליישובי וקיבוצי המועצה. נתון שצפוי להעלות את מספר התושבים בכ-8,000 בני אדם נוספים. כלל המגרשים בקצרין וביישובי מועצת גולן מחולקים לאזרחי המדינה בחינם, כאשר המתיישבים החדשים נדרשים לממן את עלויות הפיתוח ובניית הבית.
"ידענו שיהיה קשה למצוא עבודה"
"החלטנו לעבור לגולן עוד לפני שהתחלתי לעבוד באזור", סיפר ד"ר ליאור רובונוביץ', שעבר עם משפחתו מרחובות למושב כנף שברמת הגולן. "חיפשנו מקום עם איכות חיים, רמת חינוך גבוהה ורחובות לא התאימה לנו". לדבריו, "חיפשנו נחלה חקלאית ובגולן מצאנו אפשרויות מצוינות. בדקנו גם בנגב, אך המחירים היו יקרים יותר, וגם התחברנו יותר לאזור הזה".
ד"ר רובונוביץ' גם סיפר על הקושי הגדול של מעבר לרמת הגולן: "ידענו שיהיה קשה למצוא עבודה בתחום שלי בצפון, אבל בדיוק כשהתקשרתי למכון ידע גליל, הממוקם בקריית שמונה, חיפשו דוקטורנטים בתחום החקלאות".
גורמים במועצה האזורית גולן ציינו כי בימים אלו החלו ליישם תכנית ענק של אשכול גליל מזרחי. השאיפה היא ליצור תאגיד עירוני אזורי, שיוקם במטרה לקדם שיתופי פעולה אסטרטגיים בין 17 רשויות מקומיות ואזוריות מהגולן ומהגליל העליון. התכנית המהפכנית מבקשת להפוך את החקלאות המסורתית לענף עתיר ידע, שישמש כמנוע צמיחה כלכלי מרכזי.
לפי התחזיות, פיתוח, שדרוג ובנייה של מכוני מחקר חקלאיים באזור הגולן יגרמו לחקלאים לעבור עם הזמן לחקלאות מקדמת רפואה. שדרוג שעתיד לפתח ענפים חדשים של גידול צמחי מרפא שימכרו בכל העולם.
"פיתוח הכלכלה בגולן הוא היעד האסטרטגי שלנו"
"פיתוח הכלכלה בגולן הוא היעד האסטרטגי שלנו והקטר שאמור להוביל לצמיחה דמוגרפית ופיתוח מקומות תעסוקה איכותיים", אמר ראש המועצה האזורית גולן ויו"ר פורום יישובי הגליל המזרחי, אלי מלכה. לדבריו, "הגולן הוא חבל ארץ בעל נכסים יוצאי דופן, המורכב מקהילה יוזמת ומשאבי טבע ייחודיים".
על השינויים הצפויים להתבצע במועצה, לפי מלכה, יהיו "מרכז לפיתוח 'מזון עילית' וחממה לחקלאות עתירת ידע, כל זאת תוך העצמת המכון לחקר הגולן". לדבריו, "הפיתוח יפגיש את מקצוע ההייטק יחד עם החקלאות המקומית, מה שיצור מקומות תעסוקה איכותיים".