עורך דינה של קרינה בריל: "המעשה מעורר פלצות, אך היא לא מפלצת"

יממה לאחר שגזר בית המשפט המחוזי בירושלים שני מאסרי עולם על קרינה בריל, האם שרצחה את שני ילדיה בספטמבר 2013 - התייחס היום (חמישי) אריאל הרמן, עורך דינה של בריל, לחומרת גזר הדין בריאיון לאולפן וואלה! NEWS. לטענת עורך דינה, "קרינה היא אישה חולת נפש, הפסיכיאטר טעה בדיאגנוזה שלו. צריך להבין שבית המשפט המחוזי קבע שהיא חולה במחלת נפשית, אלא שצעד שגוי קבע שבזמן המעשה היא שלטה במעשיה". בריל הורשעה בחודש אפריל השנה בדקירתם למוות של מירה בת החמש ואיגור בן השבע, ולאחר מכן ניסתה לשים קץ לחייה. בחקירתה סיפרה כי עשתה זאת כי "לא הייתה אם טובה".

עו"ד הרמן הסביר: "היא קיבלה החלטה ברורה להמית את הילדים ואת עצמה מתוך מחלת הנפש שלה שפגעה בבוחן המציאות. היא רצתה להציל את הילדים והמחשבה המעוותת שלה הביאה אותה לכך שהמוות הקולקטיבי הזה הוא הצלה. היה לה עימות מחשבתי איום ונורא".

לקריאה נוספת:
"בי חי המשיח": מבט נדיר לנפש האם שרצחה את ילדיה
"העיניים דומעות והלב מאיים להישבר": קרינה בריל הורשעה ברצח ילדיה

הרמן הדגיש כי בריל עלתה לארץ שבועיים לאחר ששוחרר מבית חולים פסיכיאטרי, כאם חד הורית שהייתה צריכה להסתגל לארץ זרה. "המעשה היא מעורר פלצות, אבל האישה אינה מפלצת. בקיץ, שבועיים לפני האירוע, קרינה היכתה את איגור. אחר כך שמה פתק על המקרר: 'לא להכות את איגור בשום מצב'. חמישה ימים אחרי זה, היא לקחה סכין ושיספה את הגרונות של הילדים".

עו"ד שגיא אופיר מפרקליטות מחוז ירושלים התייחס גם הוא לגזר הדין, ואמר כי מסקנת בית המשפט דומה לזו שהייתה בשלב הראשוני של ההכרעה. "נכון שמציאות הכלא עבור קרינה היא קשה. אבל הצפי למשך המאסר הארוך מאד והבלתי מוגבל היה כבר במהלך המשפט. מדובר במעשים שנושאים בצידם פטנציאל של מאסרי עולם", אמר. "במקרה הזה המחשבה המיידית היא שיש פה משהו שהוא לא נורמלי וכולם שותפים לתחושה הזאת. התפקיד שלנו הוא להיות מפוקסים ולזכור שמעבר לטרגדיה של הנאשמת, היה מותם של הילדים".

טרם הקראת גזר הדין אתמול פתחה בריל את לבה ואמרה כי דבר בחייה לא הכין אותה למאסר בכלא. "אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי. מה שקרה בחיים שלי זו טרגדיה נוראית ועצומה, ומיד אחרי זה נכנסתי לכלא. בשנה הראשונה שלי בבית הכלא לא כל כך הבנתי מה קורה סביבי. לאט לאט התחלתי להתאושש ועכשיו אני רואה את המערכת מפנים. ניגנתי בתזמורת הסימפונית ולמדתי באוניברסיטה הכי טובה ברוסיה, וכך יצא שאני מצאתי את עצמי בעולם עם אנשים שרק קראתי עליהם. מה אני יכולה להגיד אחרי השנתיים שעברתי? מה שקורה בכלא נוגד כל חוק הגיון או חוק פסיכולוגי. זה פשוט גיהנום אנושי על פני האדמה".

בריל אמנם לא הביעה חרטה, אך ציינה כי הסיבה למעשיה הייתה לא רציונלית. "למקרה הזה לא היו שום סיבות, זה היה פחד פנימי, אי רציונלי", ניסתה לנמק.