פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      במצב הנוכחי, נתניהו חסר האשליות יסתפק בתמונה עם אבו מאזן

      ראש הממשלה נועד עם שורה של מנהיגים בוועידת האקלים, אך דווקא הפגישה הקצרה ביותר, לחיצת היד עם יו"ר הרשות, זכתה לאור הזרקורים. גם שיחת המסדרון הקורקטית עם אובמה לא מעידה על שיפור ביחסים, אולם במצב הקיים נתניהו יקבל זאת בשמחה

      במצב הנוכחי, נתניהו חסר האשליות יסתפק בתמונה עם אבו מאזן
      צילום: רויטרס, לע"מ; עריכה: גדי וינסטוק

      ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש אתמול (שני) בפריז עם שורה ארוכה של מנהיגים מרחבי העולם. בין היתר, הוא התהלך במשך עשר דקות במסדרונות ועידת האקלים עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה ושוחח עמו, דיבר על הנעשה בסוריה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, פגש לראשונה את ראש הממשלה צעיר של קנדה ג'סטין טרודו, והעמיק את הידידות הפורחת בינו לבין ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי.

      אלא שמתוך כל הפעלתנות המדינית הזו, הפגישה שיצרה הכי הרבה כותרות בארץ ובעולם הייתה דווקא הקצרה ביותר של נתניהו. יהיה נכון יותר לכנות אותה "מפגש", שארך כמה שניות בודדות בלבד. הכוונה היא ללחיצת היד בינו לבין יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן - הפעם הראשונה שבה שני המנהיגים נפגשים זה עם זה מאז שנת 2010. הם אמנם שוחחו בטלפון כמה פעמים לאורך תקופה זו, אבל לא התראו פנים אל פנים.

      לקריאה נוספת:
      ועידת האקלים נפתחה: "לשכנע את העולם להתקדם בכיוון הנכון"
      אובמה נפגש עם פוטין בפריז והביע צער על הפלת המטוס הרוסי
      המתיחות נמשכת: פוטין וארדואן לא ייפגשו בשולי ועידת האקלים

      ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ יד ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בוועידת האקלים בפריז, נובמבר 2015 (רויטרס)
      פגישה ראשונה פנים מול פנים לראשונה זה חמש שנים. אבו מאזן ונתניהו (צילום: רויטרס)

      בסביבתו של נתניהו אומרים כי ראש הממשלה נהג בהתאם לכללי הפרוטוקול הדיפלומטיים. מרגע שמארגני הוועידה החליטו להציב אותו ואת אבו מאזן קרוב יחסית אחד לשני בתמונה המשותפת של כל מנהיגי העולם בתחילת הוועידה - רק ראש ממשלת ניו זילנד ג'ון קי חצץ ביניהם - הפכה לחיצת היד ביניהם לבלתי נמנעת. "אין לי אשליות לגבי המצב", מיהר נתניהו לומר אחרי שהרגע הנדיר תועד במצלמות. גם בצד הפלסטיני מיהרו לצנן את ההתלהבות, ולהבהיר שלחיצת היד לא מבשרת על פריצת דרך מדינית כלשהי.

      היו בישראל מי שקיוו שעצם התמונה של לחיצת היד תסייע לשנות במעט את האווירה. הקבינט המדיני-ביטחוני שמע כבר מכמה בכירים במערכת הביטחון אמירה ברורה שחידוש התהליך המדיני, אפילו אם ברור שזהו "תהליך לשם התהליך בלבד", יוכל לסייע לאורך זמן לכבות את התבערה הגדולה בגדה המערבית. "עצם האפשרות שתהיה תמונה של שניהם, יוצאים ביחד מחדר ולוחצים ידיים, יכולה להשפיע", הסביר אחד מאותם בכירים. זה בדיוק מה שניסה לארגן שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, בביקורו בארץ בשבוע שעבר. עם זאת, נתניהו ואבו מאזן התחפרו בעמדותיהם וסירבו להראות אפילו גמישות מינימלית, מה שגרם לקרי לעזוב את אזורנו בכעס ותסכול.

      הפוטובומב שהרס את התסריט של קרי

      לחיצת היד המאולתרת בפריז אפילו לא קרובה לתסריט שקרי ניסה לביים. זו לא רק העובדה שהיא התרחשה באופן מקרי ונמהר: אפילו רגע הלחיצה עצמו לא באמת תועד כמו שצריך, שכן נשיא איי קומורוס, מדינה קטנה לחופי מערב אפריקה, ביצע "פוטובומב" (הרס צילום תמונה) מרשים במיוחד, ולמעשה הסתיר את כפות ידיהם של שני המנהיגים. מבחינה פוליטית, ההידחפות שלו לקדמת התמונה דווקא משרתת את נתניהו ואבו מאזן, שכן היא מנעה מיריביהם לזכות בתמונה של לחיצת היד.

      מלבד לחיצת היד עם אבו מאזן, האירוע החשוב ביותר בסדר היום של נתניהו הייתה הפגישה עם הנשיא פוטין. הם שוחחו במשך כשעה, וסיכמו על העמקת התיאום הצבאי בין שתי המדינות בזירה הסורית. המילה "תיאום" יכולה להטעות: אין מדובר על שיתוף פעולה של ממש בין הצבאות, מאחר שישראל ורוסיה לא רואות עין בעין בכלל את המצב בסוריה. כך, בעוד שישראל מקיימת יחסי "שכנות טובה" עם קבוצות המורדים שיושבות על גבול רמת הגולן, ורואה במשטר אסד חלק משרשרת הטרור של איראן וחיזבאללה, מנסה פוטין לחסל את האופוזיציה הסורית ולחזק את נשיא סוריה ואת איראן.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בוועידת האקלים בפריז (לשכת העיתונות הממשלתית)
      לא רואים עין בעין את המצב בסוריה. פוטין ונתניהו בפגישה בוועידת האקלים (צילום: לע"מ)

      חרף חוסר ההסכמה העמוק הזה, שני הצדדים בכל זאת מתואמים לגבי כמה כללי משחק בסיסיים. החשוב מביניהם הוא מניעת תסריט כמו זה שהתרחש בטורקיה בשבוע שעבר, שבו כוחות נ"מ ישראליים או מטוס ישראלי יפילו כלי טיס רוסי בגזרה הסמוכה לגבול רמת הגולן. בנוסף לכך, ישראל שומרת לעצמה את הזכות לתקוף מטרות מסוימות בשטח סוריה כאשר עולה הצורך בכך – העברת נשק מתקדם לחיזבאללה, למשל - וחשוב לשני הצדדים למנוע מצב שבו כוחות רוסיים פוגעים במטוס ישראלי בדרכו לביצוע תקיפה.

      על הדברים הללו קיימת הסכמה בין ישראל לרוסיה, שגובשה כבר בפגישה הקודמת בין נתניהו לפוטין שנערכה במוסקבה לפני כשלושה חודשים. הבעיה היא שבינתיים, רוסיה הגדילה את מידת מעורבותה בסוריה ופוטין נראה נחוש ללכת עוד כמה צעדים קדימה. הוא מציג את קמפיין ההפצצות שלו כחלק מהמאבק בדאעש, אבל לפי טענות של ארגוני אופוזיציה סוריים, רוסיה מפציצה גם קבוצות מורדים מתונות יותר, מאותו סוג של הקבוצות המקיימות שיתוף פעולה שקט ומוגבל עם ישראל.

      לישראל חשוב שהפעילות הרוסית לא תתקרב לגבול רמת הגולן, ושרוסיה לא תסייע בשום צורה לפעילות של איראן וחיזבאללה בגזרה זו, שהייתה סוערת בעבר ובחודשים האחרונים נראית שקטה יחסית. על פי התדרוכים שהפיצו בסביבתו של ראש הממשלה, הפגישה עם פוטין הייתה חיובית, והנשיא הרוסי אף העביר לראש הממשלה ברכה לרגל חג החנוכה, שאותו כינה "חג של גבורה יהודית". אבל עד כמה יקפיד פוטין לשמור על כללי המשחק החשובים לישראל? זאת נגלה רק במרוצת הזמן.

      באופן כללי, לשכת נתניהו השתמשה במלים "פגישה חמה וידידותית" לתיאור כמה מהמפגשים שנתניהו ערך בפריז, כולל השיחות עם מנהיגי הודו, קנדה, אוסטרליה ויפן. לעומת זאת, המפגש הקצר בין נתניהו לאובמה תואר במלים "שיחה חשובה", בלי להיסחף למחוזות הידידות האישית. שני המנהיגים כבר לא יהיו חברים ב-13 החודשים שנותר להם לעבוד ביחד, אבל אם שיחת המסדרון החטופה אתמול הצליחה לצמצם במעט את הנזקים שנותרו מביקורו של קרי בארץ, זו תוצאה שנתניהו מוכן בשמחה להסתפק בה.