הערכה במערכת הביטחון: אם התקציב יקוצץ – הסיוע מארה"ב לא יגדל

(יעלון על מחויבות החמאס להפסקת האש: "הוא לא הפך ציוני, הוא מורתע")

סדרת השיחות בחודש האחרון בין צוותים ישראלים לאמריקנים על תקציב הסיוע הביטחוני והשמירה על היתרון האיכותי של צה"ל במזרח התיכון הסתיימה ברוח טובה. בשיחות הובהר כי מהלכים שונים שעשתה ארצות הברית בשיתוף עם מעצמות נוספות במזרח התיכון הפרו את מאזן הכוחות שאותו מנסה לשמר צה"ל ואת היתרון היחסי של ישראל בגזרת אמצעי הלחימה והנשק האסטרטגי. על מנת לגשר על הפערים, ביקשו בירושלים לחתום על הסכם חדש עם וושינגטון, שעל פיו יוגדל הסיוע השנתי המוענק לישראל בעשר השנים שבין 2017 ו-2027. ואולם, על פי גורמים בכירים בארץ, הנשיא ברק אובמה דחה את ההחלטה וההודעה לגביה עד למרץ 2016 – זאת על מנת שיוכל לפעול בהתאם להחלטת ממשלת ישראל בנוגע לתקציב הביטחון.

במהלך השיחות ציינו פקידים ישראלים כי בשבע השנים האחרונות חימש הבית הלבן את ידידותיו הערביות באזור, כמו ירדן, ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ, בציוד צבאי ובמערכות לחימה בעלות כוללת של יותר מ-200 מיליארד דולר. עיקר הכסף מימן רכש של כלי טיס, כלי שיט, טנקים, מערכות הגנה אוויריות, טילים ופצצות. נוסף לחימוש זה, סופקו מערכות נשק ואמצעי לחימה שנרכשו ממדינות אחרות, כמו צרפת. נוסף על כך, הדגישו הנציגים הישראלים כי הסכם הגרעין של מעצמות המערב עם איראן יכניס לקופתה של האחרונה מיליארדי דולרים בשנים הבאות.

לקריאה נוספת:
"חרפה שלטונית": לראשונה - הוועדה המיוחדת פסלה את תקציב הביטחון
יעלון וכחלון הסכימו על תקציב הביטחון: שכר החיילים יעלה במאות שקלים
"הרפתקה": גורמים בצה"ל מתנגדים לרכישת מטוסי V-22 מארה"ב

במסגרת ההסכם הנוכחי בין ארצות הברית לישראל, גובה הסיוע הביטחוני עומד על 3.1 מיליארד דולר. ההסכם נחתם לעשר שנים בשנת 2007, וכעת מקווים במערכת הביטחון הישראלית כי בהסכם לעשר השנים הבאות, שיחל ב-2017, יוגדל הסיוע השנתי מעבר לכך. גורמים בכירים בישראל העריכו כי הממשל האמריקני יענה בחיוב לרוב הבקשות הישראליות, פרט לאלו שבראייתו מסכנות את ההסכם בין המערב לאיראן.

כידוע, בממשלת ישראל עדיין לא הגיעו להסכמה על גודל תקציב מערכת הביטחון והנושא נמצא בדיונים. גודלו צפוי לנוע בין 56 ו-63 מיליארד שקלים, ולא ברור בשלב זה אם התקציב יכלול את פרויקט ירידת בסיסי צה"ל לנגב, הקמת גדר בגבול ירדן ופרויקט "מים כלכליים", הכולל את כלי השיט המיועדים לאבטחת אסדות הגז.

גורמים מדיניים בישראל סיפרו כי בוושינגטון עוקבים אחר הוויכוח בין משרד האוצר למשרד הביטחון על גובה התקציב, ויש בהם שאף מודעים לשלל סעיפיו, ולו הקטנים ביותר. בתוך כך, אותם גורמים העריכו כי אם משרד האוצר יקצץ את תקציב הביטחון, האמריקנים לא יגדילו את הסיוע השנתי. "הנושא מובן. איך יסביר נשיא ארצות הברית לעם שלו שבזמן שהוא מקצץ בתקציבים שונים, הוא מגדיל את תקציב הסיוע לישראל - שאפילו היא מקצצת בביטחון", הסביר אחד הגורמים.

בין הצדדים מתקיימות שיחות על מערכות נשק ופיתוחים שישראל מעוניינת לקדם ללא קשר להגדלת התקציב. כמו כן, נשקלת האפשרות לרכוש טייסות נוספות של מטוסי F-15, המוגדר כ"סוס העבודה" של חיל האוויר הישראלי. גורמים בכירים במערכת הביטחון הבהירו כי רכש של מטוס זה לא יבוא על חשבון רכש מטוס החמקן מסוג F-35.