השיחות שניהלו שר הביטחון משה יעלון ונציגי משרדו עם מקביליהם מארצות הברית הוגדרו מוצלחות, כשבאמצעותן הונחה תשתית להרחבת הסיוע האמריקני לישראל ולשמירת היתרון האסטרטגי שלה במזרח התיכון כך אמרו גורמים במערכת הביטחון בשיחה עם וואלה! NEWS. גורמים מדיניים אישרו כי בין היתר, ההבנות בין הצדדים כללו גם כוונה אמריקנית להרחיב משמעותית את תקציב הסיוע הביטחוני המסופק לישראל.
הסכם הסיוע האמריקני, שנאמד בעשור האחרון ביותר משלושה מיליארד דולר, אמור להסתיים בסוף שנת 2017. את התקציב החדש שעליו אמורים הצדדים לחתום בשנה הקרובה תוכל ישראל, לפי הפרוטוקול, לממש רק בשנת 2018. ללא קשר להגדלתו, העבירו נציגי משרד הביטחון בקשה להקדים את השימוש בתקציב עוד לפני כן.
גורם מדיני בירושלים מסר כי האמריקנים אותתו שיש בכוונתם להגדיל את תקציב הסיוע ולהגדיל את כמות מערכות הנשק המוצעות למכירה. בצה"ל מקווים כי חלק מהשינויים יכללו קיצור תהליכי אספקה, כדי שיהיה ניתן לשלב רכש חדש בתכנית הרב שנתית "גדעון", שככל הנראה תאושר בחודשים הקרובים בידי הדרג המדיני. הגורם הוסיף כי הצדדים החליטו שהודעות סופיות בנושא תקציב הסיוע האמריקני והשמירה על המאזן האיכותי של ישראל במזרח התיכון יפורסמו בכלליות בהצהרה רשמית של נשיא ארצות הברית ברק אובמה עם תום ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון ב-9 בנובמבר.
עוד בוואלה! NEWS:
"מחדל חמור": הפרצה הגדולה בבית הכלא מהמאובטחים בישראל
"מחזה מחריד": מצאה את גופת אביה בבנימינה; נבדק חשד לרצח
המלחמה בסוריה: ארה"ב תשלח כוחות מיוחדים לסייע במאבק נגד דאעש
על אף שבארצות הברית התייחסו בכבוד רב לשר הביטחון בעת ביקורו, קיימים גורמים במערכת המדינית והביטחונית הסבורים כי אסור להיסחף אחר הצעה אמריקנית להרחבת תקציב הסיוע. גורמים כאלה טוענים כי השינויים במזרח התיכון כה גדולים, עד שישראל זקוקה לביטחונות במגוון רחב של נושאים מדיניים וביטחוניים. במצב כזה, כסף לא בהכרח יוכל לצמצם את הפער שעלול להיווצר עם כניסתה של רוסיה לסוריה, עם חתימת הסכם הגרעין בין איראן למעצמות המערב ועם מרוץ החימוש בקרב מדינות ערב, שבחלקו באחריות ארצות הברית.
אותם גורמים סבורים כי אובמה לא ימהר לשכוח כיצד הציע לנתניהו לתמוך בהסכם הגרעין ובכך למנוע מאמץ אמריקני מיותר בקונגרס. לאור סירובו של נתניהו להצעה זו, נאלץ אובמה להשקיע מאמצים רבים בשכנוע הקונגרס להצביע בעד ההסכם. בשל כך, הוא יכול לבצע מהלך שאולי לא יתקבל בברכה בירושלים - ולהשפיע גם על הביטחונות שתוכל לקבל ישראל מארצות הברית בזמן מתוח זה. לדעת גורמים מדיניים, עד שאובמה לא יצהיר מה תכלול חבילת הסיוע לישראל וכיצד מתכוון הבית הלבן לשמר את עליונותה במזרח התיכון לרמיזות לגבי הגדלת הסיוע אין משמעות אסטרטגית אמיתית.
המסרים החיוביים מצד ארצות הברית התקבלו בברכה בקרב גורמים בכירים בחיל האוויר, המעוניינים בהקדמה של רכש מטוסי קרב מסוג F-35, בהטמעת מערכות מתוצרת הארץ בטייסת החמקנים השנייה שתקלוט ישראל, וכן ברכש כלי טיס נוספים, בהם כלי הטיס ה-V-22 מתוצרת חברת "בואינג".
בשנים האחרונות ניהל משרד הביטחון מגעים לרכש שישה כלי טיס מסוג V-22, זאת לצורך החלפת מסוקי היסעור הישנים המשמשים את מערך המסוקים של חיל האוויר. עם זאת, המשא ומתן בנושא הופסק בשל קשיים תקציביים מהצד הישראלי. למרות החשיבות האסטרטגית של התחדשות ציי המסוקים בחיל האוויר, ישנם גורמים בצה"ל המתנגדים לרעיון וטוענים כי רכש ה-v-22 הוא הרפתקה שתעלה לישראל ביוקר. גורמים אלו מתייחסים לא רק לעלות הגבוהה ברכישת המטוסים, אלא גם לעלויות האחזקה והחלפים שלהם, זאת בעת שהתועלת המבצעית שיכול להביא המטוס מוגבלת בלבד.
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com