חברי הכנסת אישרו לעצמם לפני יומיים (שלישי) העלאה נוספת בשכר, שצפוי לטפס בשנה הבאה לכ-41 אלף שקל. מבדיקת וואלה! NEWS עולה כי ההעלאה הפכה לשגרה: בעשר השנים האחרונות עלה שכרם של חברי הכנסת ב-10 אלף שקל מ-30 אלף ב-2005 ל-40 אלף בשנה הנוכחית. מדובר בעלייה של יותר מ-30%.
הנתונים מקבלים משנה תוקף לאור מחקר של מחלקת המידע והמחקר של הכנסת מהשנה שעברה, שקבע כי שכר חברי הפרלמנט בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. לפי המחקר, השכר של חברי הכנסת הוא הגבוה מבין המדינות שנבדקו ביחס לשכר הממוצע באותה המדינה - יותר משכר חברי הפרלמנט בארצות הברית, גרמניה, קנדה, בלגיה, צרפת, שוויץ, בריטניה, נורבגיה, ספרד ואוסטרליה. עוד נמצא כי שכר חברי הפרלמנט בישראל הוא הגבוה ביותר ביחס לתוצר המקומי לנפש באותן המדינות, וכי הוא גבוה מהממוצע, הן בדולרים והן במונחי כוח קנייה.
לקריאה נוספת:
מחאה בממשלה: הצעת חוק של האופוזיציה עברה בהצבעה בכנסת
ח"כ חזן נגד הקמת קזינו בישראל: "אנחנו לא יודעים שובע"
בנט נגד נתניהו: "כל מהלך חד-צדדי מול הפלסטינים - שגיאה כבדה"
האם עליית השכר היא בהכרח דבר רע, או שמא משכורת גבוהה לחברי כנסת יכולה להבטיח שאנשים איכותיים ירצו להצטרף לפוליטיקה במקום לעבוד במגזר הפרטי? תלוי את מי שואלים. לדברי אברהם בורג, לשעבר יו"ר הכנסת, הבעיה היא לא בגובה השכר, אלא בהצמדתו לשכר הממוצע במשק, שמבטיח העלאה משמעותית כמעט מדי שנה.
"אני חושב שסוגיית השכר של חברי הכנסת ואנשי הציבור היא לא בעייתית", אמר בורג לוואלה! NEWS. "מה שבעייתי זה ההצמדה הזו שמטיסה את השכר לשמיים, והרעיון של השכר הממוצע הוא מטורף. בסופו של דבר שכר המינימום עולה, אז השכר הממוצע עולה ושכר הח"כ עולה. המנגנון צריך להיות מנותק לחלוטין וצמוד למדד, אבל לא לשכרם של אחרים".
"השכר היה אמור למשוך אנשים טובים למערכת"
בורג מספק גם זווית ראיה היסטורית לנושא, שממחישה את השינויים במבנה השכר של חברי הכנסת. "עד 1992, היה מותר לחברי כנסת לעבוד בעוד עבודה. לדוגמה, ראשי ערים היו גם חברי כנסת. היו לזה יתרונות, זה היה מחבר את השטח לכנסת, אבל מהצד השני היו ניגודי עניינים מובנים. העובדה היא שכך נמשכו לכנסת אנשים שאחרת לא היו מוכנים לוותר על העיסוקים הנוספים שלהם: אקדמיה, עסקים, משפטים וכו'. הכנסת החליטה שאין יותר כפל תפקידים, ולצערי העסקנות התלבשה על הכנסת. היום הכנסת הרבה יותר עסקנית ופחות ציבורית. השכר היה אמור למשוך אנשים טובים למערכת".
בניגוד לבורג, השר לשעבר מיקי איתן לא זוכר לטובה את התקופה שבה היה מותר לחברי הכנסת לעבוד בעוד עבודה. "בעיניי, יותר גרוע ששכר הח"כים יהיה שכר נמוך, ויהיה חופש עיסוק בעבודה נוספת. הציבור יגיד 'זה עולה לנו פחות', אבל אני זוכר את התקופות שזה היה מותר, וחברי הכנסת הפכו פתאום ליועצים מומחים והוציאו חשבונות על ייעוץ. היום זה נחשב לשוחד, אז זה היה דבר שהרבה חברי כנסת עשו אותו. חלקם היו בעלי מקצוע, למשל עורכי דין, והשאר הוציאו חשבוניות כיועצים. היו הרבה מאעכרים".
איתן סבור כי הדרך הראויה לקבוע את שכר חברי הכנסת היא באמצעות ועדה שתיצור אחידות בין נושאי משרות בכירות במגזר הציבורי. "אני לא בא לקבוע מה זה שכר גבוה ומה זה שכר נמוך, אבל אני חושב שהשכר צריך להיות מותאם לרמות בכירות מקבילות בסקטור הציבורי, לקצינים בכירים, מנכ"לים בסקטור הציבורי וכו'. מדד נוסף שיכול לבוא בחשבון הוא השוואה בינלאומית למקומות אחרים, אבל רק למדינות שבהן אסור לחברי הכנסת לעבוד בעבודה נוספת. מה שחשוב הוא שמנגנון העדכון לא ישתנה כל פעם לפי מה שנוח לאדם זה או אחר, ושהוא יהיה עקבי לאורך כל הדרך. לעתים הוא יעלה ולעתים יירד".
שבח וייס, לשעבר יו"ר הכנסת, אמר כי אינו רוצה להתייחס להעלאה הנקודתית שאושרה, אבל ציין כי "ברמה העקרונית, צריכה להתיישב ועדה רצינית שתיקח את השכר של מערכת השלטון העליונה - שופטים, חברי כנסת, שרים, נשיא המדינה - ותעסוק בשכר, בפנסיה, בזכויות וכו'. זה מה שצריך להיעשות. אני חושב שכולם צריכים לשמש דוגמה אישית - חברי כנסת, שופטים, ממשלה ונשיא".
חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד), שהייתה בין ארבעת הבודדים שהתנגדו להעלאה, אמרה בריאיון לאולפן וואלה! NEWS כי מדובר בצעד שערורייתי. "ציפיתי שהח"כים יתביישו להעלות לעצמם את השכר. אני לא מבינה איך לאדם שבא עם שליחות אידיאולוגית היה חשוב כל כך לקבל עוד 800 שקלים. הנהלת הקואליציה דואגת ששכר השופטים לא יהיה גבוה משכר הח"כים. אין עוד מגזר במשק שקובע לעצמו את השכר. אין להם טיפת בושה. הם עוד האשימו אותנו, הח"כים שהתנגדו, וניסו לומר שאנחנו לא רלוונטיים. הם צריכים להתבייש ללא ספק. אף אחד לא זקוק לתוספת הזאת".
(עדכון ראשון: 19:08)