קוסובו כשלה אתמול (שני) בבקשה להצטרף לאונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, ולא הצליחה להשיג רוב של שני שליש מהמדינות החברות, הנחוץ לשם קבלתה. למרות תמיכת מועצת אונסק"ו בקבלתה של קוסובו לארגון, למדינה הצעירה חסרו שלושה קולות בלבד על מנת להתקבל. סרביה, המחשיבה את קוסובו כחלק בלתי נפרד משטחה ומזהותה הלאומית, התנגדה נחרצות וניסתה, בתמיכת רוסיה, לעכב את ההצבעה שנערכה במטה אונסק"ו בפריז.
במסגרת המאמצים לסכל את הבקשה, הזהיר אתמול שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, מפני השימוש באונסק"ו על מנת להעניק לגיטימציה להצהרת העצמאות של קוסובו מ-2008, שאותה כינה "חד צדדית". עד כה הכירו 111 מדינות בשלטון העצמאי שהוקם בבירה פרישטינה, אך סרביה, רוסיה וסין ממשיכות להתנגד להכרה בו. השלטון בבלגרד ממשיך לראות בקוסובו, שרוב תושביה אלבנים מוסלמים, אזור אוטונומי השייך לסרביה ומכונה בפי הסרבים "החבל האוטונומי של קוסובו ומטוחיה".
עוד ידיעות מהעולם:
לקראת עצמאות לקטלוניה? הפרלמנט אישר היפרדות מספרד
ברקע משבר המהגרים: המפלגה השמרנית ניצחה בבחירות בקרואטיה
המחאה החדשה של האמן המתנגד לפוטין: הצית את מטה סוכנות הביטחון
מתוך 142 המדינות החברות, 92 הצביעו בעד קבלתה של המדינה הבלקנית לאונסק"ו, 50 הצביעו נגד והשאר התנגדו. לשם אישור הצטרפותה, נזקקה קוסובו ל-95 קולות. סגן שר החוץ של קוסובו, פטריט סלימי, אמר: "זה מכשול קטן במסע ארוך מאוד. כבר זכינו בקרב הגדול כשהשגנו שלום בסיום המלחמה. רוב העולם רוצה לראות את קוסובו באונסק"ו, היו חסרים לנו רק שלושה קולות". סגן שר החוץ וראש הממשלה לשעבר, האשים טאצ'י, כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "רוב מדינות העולם הצביעו בעד קוסובו. דרכה של ארצנו בלתי ניתנת לעצירה, ואנו נגיש בקשות על מנת להתקבל לארגונים אחרים, כולל בקשה נוספת לאונסק"ו".
נשיא סרביה, טומיסלב ניקוליץ', בירך על תוצאות ההצבעה. "זהו ניצחון מוסרי שהושג בתנאים כמעט בלתי אפשריים, כשהדבר הנכון לעשות לא יכול היה להסתמך לחלוטין על תמיכת הרוב", אמר. גם הכנסייה הסרבית האורתודוקסית, שלה אתרים רבים בשטח קוסובו, פרסמה הצהרה המברכת על ההחלטה וקראה לדיאלוג בנוגע לשימור התרבות, הדת והמורשת הסרבית בקוסובו. "נושא המורשת הדתית והתרבותית לא ניתן לפתרון באמצעות פוליטיקה, במיוחד במצב שבו אתרים ובתי עלמין הקדושים לנצרות נהרסו אחרי המלחמה באזור", נכתב בהצהרת הכנסייה.
חברות באונסק"ו יכולה הייתה להניב לקוסובו מימון של מיליונים עבור תרבות וחינוך. טרם הגשת הבקשה, ראש הממשלה של קוסובו, איסא מוסטפה, התחייב להגן על האתרים הנוצריים-אורתודוקסיים בשטח המדינה, תוך ניסיון להרגיע את חששותיהן של סרביה ומתנגדות נוספות. האחרונה, מצדה, אכן הזהירה כי אם לקוסובו יוענק המנדט לנהל אתרים אורתודוקסיים מסוימים, הם יהיו בסיכון כפי שקרה במקרי ביזה רבים במהלך מלחמת קוסובו בסוף שנות ה-90'.