עם כינונה של הקואליציה הנוכחית, אחת המנטרות שעליה חגגו באופוזיציה כדי לנסות ולזכות בדימוי לוחמני היא "עוצר היציאות". בסיעות שלא הצטרפו לממשלה, ובמיוחד במחנה הציוני, עקצו שוב ושוב את סיעות הקואליציה על כך שחברי הכנסת החברים בה ייאלצו להיות מרותקים למליאה, בשל הרוב הדחוק של 61 חברי כנסת מול 59. כך למשל, אמרה חברת הכנסת מיכל בירן (המחנה הציוני) במליאת הכנסת שבוע לאחר כינון הממשלה, כי "כולנו נהיה בעוצר יציאות, וכמו שאומרים בחוקי ניוטון שלמדנו בבית הספר, בסופו של דבר לכל כוח יש גם כוח נגדי".
ח"כ בירן פנתה לחבריה מהאופוזיציה והוסיפה כי "עוצר יציאות שלכם זה אומר גם עוצר יציאות שלנו. אנחנו מקבלים את זה בשמחה ובהכנעה, כן, במאבק פרלמנטרי, בשביל לשרת כמיטב יכולתנו את הציבור בישראל. כשחושבים על ועדת הכספים, שבפעם הקודמת היו 11 מול שישה, ועכשיו הולכים להיות תשעה מול שמונה אז כל מי שמכיר את הפרלמנט הולך להבין שכל יום הולך להיות קרב".
עוד בוואלה! NEWS:
תיעוד: יהודי רעול פנים תוקף רב פעיל זכויות אדם ליד איתמר
אינתיפאדת הקטינים: בני הנוער הפלסטינים מובילים את גל הטרור
נסראללה בהופעה פומבית נדירה: "ישראל היא קבלן הביצוע של ארה"ב"
אלא שמבדיקת נתוני הטיסות של חברי הכנסת בחלוף שבעה חודשים מיום כינונה של הכנסת ה-20, עושה רושם שהתמונה מעט שונה. מהתבוננות בבקשות הטיסה שאושרו על ידי ועדת האתיקה של הכנסת עולה כי 51 מתוך 68 נסיעות של חברי כנסת (אחת מהן טרם עודכנה באתר, ע"נ), בוצעו על ידי חברי סיעות האופוזיציה, שהן 75% מכלל הנסיעות.
בקואליציה, לעומת זאת, רק 12 ח"כים טסו לחו"ל מיום כינון הממשלה, לא כולל שרים וסגני שרים, כאשר מתוך אותם חברי כנסת, תשעה טסו רק פעם אחת. בסך הכול, מדובר ב-17 נסיעות שונות שמומנו על ידי גורמים חיצוניים.
להבדיל מ-12 הח"כים בקואליציה, לא פחות מ-25 חברי כנסת של האופוזיציה טסו לכנסים שונים ברחבי העולם בשבעת החודשים האחרונים. אם יש עוצר יציאות, הרי שהוא עובד לכיוון אחד.
מצד אחד, הדבר מראה את הקושי של קואליציית 61 חברי כנסת לתפקד כאשר הצורך להבטיח רוב בכל רגע נתון הוא הכרחי. מן הצד השני, עולה שאלת המחויבות של האופוזיציה להצהרותיה הלוחמניות מתחילת הקדנציה. דוגמה טובה לכך, ניתן למצוא בפער בין המציאות לבין הדברים של ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) בוועדת הכנסת מיד לאחר הבחירות. "נעשה הכול לקצר את ימיכם בממשלה", אמר. "לא תוכלו לעזוב את המשרד אפילו לרגע. אתם לא תשברו אותנו, כי אנחנו צודקים ואתם החלשים", הבטיח. כבל עצמו, יש לציין, עמד במילתו ולא טס לחו"ל אפילו פעם אחת. אך מה לגבי עמיתיו לאופוזיציה? יו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד, טס לא פחות משש פעמים לאירועים וכנסים בחו"ל במימון גורמים חיצוניים. עם או בלי קשר לנסיעות המרובות, לפיד דורג בבדיקת נוכחות של מיזם "מאה ימים של שקיפות" במקום האחרון מבין הח"כים שאינם שרים.
מיכל בירן, שדיברה בתחילת הקדנציה על עוצר יציאות טסה חמש פעמים לחו"ל במימון גורמים חיצוניים, מנואל טרכטנברג מהמחנה הציוני טס ארבע פעמים לחו"ל, ואילו עמיתו לסיעה, עמר בר לב, טס שלוש פעמים לחו"ל במימון חיצוני, כמו גם איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת. רשימה ארוכה של ח"כים טסו פעם אחת או פעמיים.
חשוב להדגיש כי נסיעות לחו"ל הן חלק אינטגרלי מעבודתם של חברי הכנסת. יתרה מכך, הכנסת מחויבת להוציא במקרים מסוימים משלחות גומלין למדינות שביקרו בארץ, ומדובר בצורך מדיני לכל דבר ועניין, כך שעצם הנסיעה אינה מראה על זלזול בעבודת הכנסת. הבעיה מתחילה, כאשר חברי כנסת מסוימים טסים בקצב של אחת לכמה שבועות, אז מתעוררת השאלה, האם הח"כים משתעממים בעבודת החקיקה והוועדות, ולכן "מתנדבים" לצאת לכל כך הרבה נסיעות?
מכל מקום, איך שלא מסובבים את הנתונים, וגם כאשר מביאים בחשבון כי בוועדת האתיקה כאמור לא סופרים נסיעות של שרים וסגני שרים הטסים מתוקף תפקידם במימון ממשלתי, עושה רושם שחברי האופוזיציה, שהבטיחו לילות ארוכים במליאה ובוועדות, הם אלה ששברו ראשונים את עוצר היציאות, ומגלים יותר עניין בנסיעות לחו"ל מאשר חבריהם בקואליציה. נראה שבאופוזיציה התעייפו די מהר מההבטחות להתיש את הממשלה בוועדות ובמליאה.
(עדכון ראשון: 23:08)